ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- י"ז בתמוז
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הלכה א
יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר +ויקרא כ"ו+ והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו'.
הלכה ב
ואלו הן יום א שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן, ועשירי בטבת שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלם והביאה במצור ובמצוק. ושבעה עשר בתמוז וחמשה דברים אירעו בו: נשתברו הלוחות, ובטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלם בחורבן שני, ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה, והעמיד צלם בהיכל.
הלכה ג
ותשעה באב וחמשה דברים אירעו בו: נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ, וחרב ב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד גוים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש, ובו ביום המוכן לפורענות חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו לקיים +ירמיהו כ"ו+ ציון שדה תחרש.
למרות שהצומות האלו נקבעו בבית ראשון, וחזרנו למקדש בבית שני, אז לכאו' בטלו הצומות! אך רואים שלא כך. בית שני זה לא כמו בית ראשון. לא אותה השראת שכינה.
עמ"י נמצא בתהליך מתקדם בדרכי הגאולה, דרך ארוכה עברנו, אך לפנינו עוד דרך לא קטנה. האויבים סובבים אותנו, אנחנו במלחמה קיומית, מחלמת ישראל מיד צר, מלחמה עם הצלחות רבות, אך גם עם כאב נורא. אנחנו במלחמה רוחנית קשה, הצלחות גדולות, תהליכי תשובה נפלאים, הציבור גדל והתעצם. אמנם, יש גם כשלונות, התבוננות נוראה בחו"ל.
מתקדמים בבנין הארץ, במיוחד בזמן האחרון, אבל חלקים רבים עדיין בידי זרים, ומעל הכל – הר הבית. חילול ה' נוראי, שועלים הילכו בו.
אנחנו צריכים להודות מאוד על ההצלחות, ועל הכשלונות להתפלל. חייבים להרגיש את החסרון. חיסרון שלא מרגישים, הוא חיסרון יותר נוראי, כמו שכשאדם לא מודה על החטא, זה יותר גרוע מהחטא עצמו! לא מכירים בחטא, זה נוראי ביותר. אותו דבר אם לא מרגישים בחיסרון, זה החיסרון היותר גדול!
חיסרון אחדות ישראל, התבוללות, בית המקדש, כל כך הרבה חסרונות. איך מתמודדים עם שני הדברים, יש הצלחות, אנחנו במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו. אנחנו מרגישים התקדמות ופועלים בה, ומצד שני, יש שאיפות גדולות שאנחנו כ"כ רחוקים מהם! בית המקדש! מקום הופעת השכינה באופן הגדול והאמיתי. אנחנו עם גדול וענק, כשאנחנו לא במקומנו הגדול והענקי, אז הכל חסר! אנחנו לא יכולים להסתפק בביננוניות. כשלא מרגישים את זה, זה החיסרון הגדול ביותר!
אצל עמ"י הכל בגדלות, ההצלחות והכשלונות. צריך לבנות בעצמנו כוחותג דולים, שמרגישים בטוב ובשפע הגדול, ויחד עם זאת, צריך באותה מידה להרגיש את הכאב, הצער ועוגמת הנפש על החיסרון שאנו עוד חסרים. עין שמחה, ועין צועקת בבכי. כ"כ הרבה עוד חסר.
איך לפעול להשלמת החסרונות
אנחנו עם גדול, אלוקי. כשאנחנו לא נמצאים במקום הזה, אז אנחנו חסרים בכל מהותנו. מה צריך לעשות? דבר ראשון להכיר בכך שאנחנו עם גדול. אני חוזר על הדברים, יש תלמידים ששואלים, איך מרגישים בחיסרון המקדש? איך מרגישים בחיסרון שלא כל ישראל נמצאים בארצם? כל שואלים אותי. אנחנו מרגישים במקום טוב, כל הזמן בהתקדמות, אז לא מרגישים בחיסרון. קשה מאוד לחיות גם את הטוב והגודל, וגם יחד עם זאת, לבכות ולכאוב על החסר. אך זה ענייננו! להיות גדולים, להצליח להכיל את שני הרגשות גם יחד! להודות מאוד על הטוב הגדול, ובימים אחרים, בהם אנו זוכרים את החיסרון, להרגיש באופן מיוחד את החיסרון. אך בכל יום ויום להרגיש את שני הצדדים.
ביום זה ארעו חמישה דברים. צריכים אנו להתבונן, איך כל אחד ואחד מאיתנו מתקדמים יותר, לשאוף לגדולות, להאמין באמונה גדולה שהכל מאת ה', להתמלא בביטחון עצום.
נשתברו הלוחות – קבלת עול מלכות שמים
ביום זה נשברו הלוחות, כל הדורות משלמים על החיסרון הזה. הקב"ה לא הביא עלינו בבת אחת את העונש, אלא כל דור ודור משלם קצת מהעונש הזה. כל דור שלא הגיע למדרגה בה היינו צריכים להיות בעת קבלת הלוחות, זה החיסרון היותר גדול, ועל זה העונש! אם היינו במדרגה הזו, לא הייתה מיתה, לא הייתה גלות. זה ענייננו, צריכים אנו לשים לב איך אנחנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, עול מצוות.
בוטל התמיד – החזקות בתפילות ובקביעות
בוטל התמיד, קרבן התמיד מכפר על עוונות, היינו במצב של טהרה נמשכת, הקב"ה מרומם אותנו כל הזמן מהנפילות, שנהיה כל הזמן בטהרה גדולה. חז"ל תקנו תפילות כנגד הקרבנות. התיקון חייב להיות ע"י התפילות, קביעות התפילות, רוממות התפילות, עמקות התפילות. אנחנו צריכים להתחזק בזה, להמשיך את מה שבידנו בבתי המקדש מעט. קביעות בישיבה, קביעות במקום הלימוד, נתפלל כולנו יחד, ועי"ז נתקן את החיסרון של בוטל התמיד.
שריפת התורה – התחזקות בסדרים
שרף אפוסטומוס את התורה, צריך להתחזק בלימוד התורה. אנחנו יכולים לשקוד עוד קצת. קצל יותר כל אחד יכול להשקיע. יש שאומרים שהסדר מתחיל בתשע, וכולם צריכים להיות בסדר בזמן. זה תיקון של שריפת התורה. צריך לעבוד על זה. מותר גם להקדים לפני תשע... יש לנו את הכוחות האלו, צריך לקחת את עצמנו בידיים, להוציא מעצמנו יותר כוחות, ולהיות שייכים למהלך גאולת ישראל. צריך להיות גדולים, להוציא כוחותנו לפועל, ועי"ז נזכה לגאולה שלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












