ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
למדנו בברכות (לד:):
"ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם".
וכן נפסק בשולחן ערוך (צ ד): "צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיה בבית הכנסת י"ב חלונות".
טעם הדין
בטעם הדין נאמרו כמה הסברים. ישנם שלשה הסברים עיקריים שהוזכרו להלכה: א. הכנעה. ב. אור\ אוויר. ג. פתוח כלפי ירושלים. נפרט:
א. רש"י (שם) פירש: "חלונות - שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע".
ב. תלמידי ה"ר יונה: אפשר לומר שהטעם הוא מפני שעל ידי ראיית האור תתיישב דעתו יותר ויוכל לכוין כראוי. ובבית יוסף (סי' צה) כתב בשם רבינו יונה (וכן כתב בשמו מחצית השקל צ ד): "דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
מעניין לשונו של רבינו מנוח על הרמב"ם (תפילה ה ו): "והחלונות שאנו מצריכים לעשות במקום התפילה הוא כדי שתשמח הנפש ולא תחשך... ובכל מקום חשוך תעצב הנפש ותהרהר הרהורים רעים כמו שיקרה לבעלי השחורה. וזאת היתה הכונה בפאר המקדש ורוממותו".
ג. עוד כתבו תלמידי רבינו יונה: "אי נמי רוצה לומר, שיהיו פתוחים החלונות כנגד המזרח, כדאיתא בקרא נגד ירושלים, מפני שעל ההבטחה הזאת יכוין בתפלתו כנגד המקום יותר ותהיה תפילתו רצויה ומקובלת (דברי תלמידי רבינו יונה מובאים בבית יוסף).
נראה מהרמב"ם שסבר גם את הטעם השני וגם את הטעם השלישי (ראה רמב"ם תפילה ה ו, ובתשובת הרמב"ם המוזכרת בכסף משנה שם).
בירור שיטת רש"י
שיטת רש"י כאמור, שמסתכל כלפי שמים ולבו נכנע. שאלו הפוסקים: הרי למדנו (יבמות קה ונפסק בשולחן ערוך צה ב) שאדם צריך להסתכל למטה, שיהיו עיניו למטה לארץ.
וכתב הבית יוסף "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל: מפני קושיא זו פירשו תלמידי ה"ר יונה דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
כלומר, קושיא זאת גרמה לרבינו יונה לנטות מפירוש רש"י.
מצינו כמה הסברים ליישב את שיטת רש"י:
א. משנה ברורה (סי' צ ס"ק ח בשם המגן אברהם): "ואע"ג דצריך שיתן עיניו למטה וכמ"ש סימן צ"ה ס"ב ומה נ"מ בהחלונות מ"מ כשנתבטלה כוונתו ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה".
ב. משנה ברורה (סי' צה ס"ק ד בשם הב"ח): "דקודם שיתחיל להתפלל יסתכל בחלונות כלפי שמים כדי שיהא לבו נכנע".
ג. בית יוסף בשם המהר"י אבוהב: "ויש לומר שמה שאמרו שיסתכל כלפי שמים אינו רוצה לומר שיהיו עיניו תלויות למעלה כל זמן התפילה, אלא שעל דרך העברה אם יסתכל כלפי שמים יכנע לבבו".
במחצית השקל (צ ד) ובפסקי תשובות (סי' צ הע' 39) הבינו שהמהר"י אבוהב והמגן אברהם אמרו דבר אחד, שאם נתבטלה כוונתו יסתכל מהחלונות.
אך לענ"ד דברי המהר"י אבוהב שונים מדברי המגן אברהם. לפי המגן אברהם רק מי שנתבטלה כוונתו יסתכל מהחלון. מי שלא נתבטלה כוונתו לא יסתכל מהחלון. נראה בכוונת המהר"י אבוהב, שהמתפלל יכול להסתכל לרגע קצר (דרך העברה) מהחלונות באמצע תפילתו, וצ"ע.
נפק"מ בין הטעמים
א. כיוון החלונות
כתב הפמ"ג (א"א ס"ק ד) שלדעת רבינו יונה לא משנה באיזה צד יעשה את החלונות, העיקר שיהיה אור. לדעת רש"י צריך שהחלונות יהיו לכיוון שמתפלל או לפחות בצדדים בכיוון הקדמי שאדם מפנה קצת את מבטו לשם ורואה. ולדעת הרמב"ם (והשולחן ערוך) צריך שהחלונות יהיו דווקא לכיוון ירושלים.
ובדברי חמודות (ברכות פ"ה אות עו) כתב שלפי הטעם של רבינו יונה נכון שיהיו חלונות לכל הצדדים (וכתב שזה מתאים לדעת הזוהר. וכן כתב בדברי עטרת זקנים סי' צ ס"ק ג בשם הזוהר).
למעשה כתב השולחן ערוך (צ ד) שיש לעשות י"ב חלונות. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ט) "לאיזה צד שירצה ובתנאי שיהיה גם בצד שמתפלל לקבל ירושלים [פמ"ג]".
ב. חלונות פתוחים או סגורים
כתב רבי עקיבא איגר (על השו"ע צ ד): "בזוה"ק פ' בשלח נ"ט ב' משמע דלא יעמוד נגד חלון הפתוחה ויתפלל רק שיהא חתום בזכוכית או יעמוד קצת רחוק מהחלון (נזירות שמשון)".
לעומת זאת בשולחן הטהור (סי' צ סע' ג) כתב: וצריכין שיהיו פתוחים לאויר ולא יחפם בזכוכית כי החלונות לא מטעם שיהיה אור אלא שיהיו פתוחים לאויר". אפשר שטעמו על פי הקבלה. אך כך נראה גם לשיטת רבינו יונה שיש חשיבות לאוויר טוב מבחוץ.
ג. אור חשמל ומיזוג
כתב הפסקי תשובות (סי' צ הע' 31) שלפי הטעם של רבינו יונה צריך שיהיה הרבה אור בבית הכנסת, וגם מיזוג טוב.
חלונות בתוך ירושלים
הגר"א נבנצל (ביצחק יקרא צ ד) כתב: "צ"ע האם גם בתוך ירושלים עצמה, צריך לפתוח חלונות כנגד בית המקדש?". עכ"ל.
לענ"ד, מסתבר שצריך חלונות כלפי מקום המקדש, שהרי מאותה סיבה שצריך חלונות לכיוון ירושלים, צריך חלונות בתוך ירושלים כלפי המקדש, וכמו שמצינו בדין המתפלל שצריך לכוון כלפי ירושלים ומקום המקדש (שו"ע צד ב). שתי ההלכות הם אותו עניין (ראה מהרש"א לא ד"ה יכול יתפלל אדם').
וכן מצאתי בספר אשי ישראל (עמ' פ, הע' כא).
החלונות מסמנים את הקישור אל העולם ורצון לתקנו
כתב מרן הראי"ה קוק (עין איה פ"ה קכד):
"אר"ח ב"א אריו"ח, אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בה חלונות כו'".
התפילה היא אמנם עבודה מתיחדת בנפש המתפלל, אבל התנאי ההכרחי להשלמתה שתפעול על המתפלל, הוא ידיעתו השלמה בערכו אל כל העולם החיצון, אז יפעול שלימות נאה על עצמו וזולתו. אבל מי שההתיחדות בעבודתו המיוחדת תביאהו להפרד מכל יחש העולם החיצוני, לא יבא לתכלית שלימות התפילה, שהיא צריכה להחיות את האדם להיות מוכן לפעול ולהתפעל בצדק ויושר ע"פ רוח ד' שתעוררהו. ע"כ אל יתפלל אדם אלא בבית שי"ב חלונות, שאפשרות הראי' אל העולם החיצוני תעוררהו על חובתו אל העולם כולו שהוא חי בו. אמנם השימוש של העולם החיצוני צריך שיעלה לצד ההכשר של האושר האמיתי שהוא השלום הכללי, והידיעה האמתית שזאת היא מטרת ירושלים, שממנה יצא דבר ד', ע"כ "כוין פתיחין לי' בעיליתי' נגד ירושלים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














