ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לפתע, נפתחה הדלת, והגאון יצא מחדרו ואמר להם: תנא? יודעים אתם – מהי מעלתו של תנא? אני – אולי כהרשב"א! (ויש גרסאות – אולי כהרמב"ן)!
יותר מזה, אומרים בשם הגר"א, שאמר על עצמו שהיה מייחל להיות סנדלר פשוט בתקופת התנ"ך, כי בתקופות אלו אנשים היו בעלי מדרגות גבוהות ועצומות. כלומר, לעיתים, עצם זה שאדם חי בתקופה מסויימת, כבר ניתנו לו כוחות גדולים ועצומים.
וכך מצאנו בגמרא (שבת קיב:) "אמר רבי זירא אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים - אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנשים - אנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר, אלא כשאר חמורים". החמור כאן מבטא את המדרגה הנמוכה ביותר, בוודאי – אם זה חמור פשוט, שאינו כחמורם של הצדיקים המדוברים.
אולם – מה תאמרו אם מישהו יגיד לכם – אני מייחל להיות חמור פשוט?
ובכן, בפרשה שלנו מצאנו חמור פשוט, שזכה בזכות גדולה מאוד, שלא זכו לה אפילו התנאים והנביאים הקדושים, ולוואי והיינו זוכים לזכות זו.
החמור המדובר רעה בשלווה באורווה במדיין, הוא היה חמור רגיל לחלוטין, כזה שקם בבוקר לעבודת יומו – סוחב משאות, נושא אנשים ועוד ועוד. הוא היה נוער לפעמים וגם אהב ללחך עשב. בקיצור – חמור מן המניין, חמור בין חמורים.
חייו זרמו על מי מנוחות, עד ש...
יום אחד, נפרצה לפתע דלת האורווה שלו, ולוחמים אחוזי חרבות פלשו לתוכה. הלוחמים מבני ישראל היו נחושים מאוד, הם הרגו את בעלי האורווה, ולקחו את החמור כשלל מלחמה. החמור שלנו, זקף את ראשו, הביע את מחאתו על ההפרעה בשגרת חייו בעזרת כמה נעירות ממושכות, אך בחוסר ברירה נגרר והלך עם הבעלים החדשים.
הלוחמים צירפו את החמור לעדר חמורים ענק, שהלך וגדל במהירות בהתאם לקצב הלחימה. כשהסתיימה המלחמה, פסע החמור עם שאר בני מינו, שמנו כבר 61000 (!) חמורים. יחד איתם, פסעו גם עדרים עצומים שמנו מאות אלפי ראשי צאן ובקר, ומילאו את כל הסביבה עד לאופק הרחוק.
האמת היא, שהחמור שלנו לא ראה מעולם כל כך הרבה בעלי חיים, והוא הרגיש קצת אבוד בתוך ההמון האדיר של בני מינו, הוא התגעגע קצת לאורווה השקטה והצנועה שלו.
אבל אז התרחש מהפך נוסף בחייו. העדר העצום נעצר מול משה רבינו, אלעזר הכהן וראשי אבות העדה. הם החלו לחלק את העדר לשני חלקים. בהמשך הם שמו עדר חמורים קטן בצד, המיועד למכס לה'. זכה החמור שלנו, ועלה בגורלו להיות אחד מהחמורים המיועדים למכס לה'.
ואז הגיע הרגע הגדול וההיסטורי בחייו של החמור...
משה רבינו ספר את החמורים בזה אחר זה, כדי להגיע למספר המדוייק של המכס, ולהעביר אותם לידי אלעזר הכהן. הוא ספר – 1...2...59...60. כעת הגיע תורו של החמור שלנו, שהיה אחרון הנספרים, ומשה הכריז בקול – אחד ושישים.
זהו נשלם המניין, המכס לה' הוא אחד ושישים!
החמור לא ידע, אבל באותו רגע הוא זכה שבתורה נכתבה מילה מיוחדת שעוסקת בו – "וחמורים... מכסם לה' אחד ושישים" (לא, לט). לחמור ה – 61 יש מילה משלו בתורה – 'אחד'. החמור הפשוט והרגיל זכה באותו רגע למילה שלימה בתורה, מה שלא זכו הנביאים והתנאים הקדושים, ואף גופי הלכות שניתנו ברמז.
מעכשיו, כל ספרי התורה שיכתבו במרוצת הדורות, יזכו לקדושת ספר תורה בשלמות רק אם תכתב בהם המילה 'אחד'.
(כמובן, כתבתי את הדברים באופן ציורי. יתכן ובפועל המאורעות היו מעט שונים, וגם יש לציין שהתורה נקראת 'משל הקדמוני', ויש בה רובד לפנים מרובד, כך שוודאי המילה 'אחד' המופיעה בתורה, רומזת גם לעומקים נסתרים מעבר לאותו חמור, ועדיין יש כאן רעיון חשוב בשבילנו).
וזה מלמד את כולנו יסוד חשוב מאוד בעבודת ה'. אנחנו, כפי שאמר רבי זירא, משולים לחמורים פשוטים. אך אם נשתדל להיות במקום הנכון ובזמן הנכון, כפי שזכה החמור שלנו, הרי אנחנו מילה בתורה הקדושה!
וכפי שלימדונו רבותינו, שכל יהודי הוא כאות מיוחדת בתורה הקדושה.
וכך אמר הפרי צדיק (שמות פרשת שקלים) "עמך כולם צדיקים, וצדיק יסוד עולם, ועל כן אמרו: כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם, שבאמת בשביל כל אחד מישראל נברא... כי כל אחד הוא מדוגל ומנושא בענין מיוחד בפני עצמו, שעבור זה כל העולם כולו בשבילו וצריכים לו בזה. ועל זה אמרו: שאין לך אדם שאין לו שעה".
שנזכה תמיד לעבוד את ה' במקום הנכון ובזמן הנכון, לחוש כמה אנו מיוחדים, ולהוציא לפועל את הנקודה המיוחדת שלנו שבה אנו צדיקים יסודי עולם, ובכך לממש את האות המיוחדת שלנו בתורה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















