ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
בטוב העולם נידון
על כן, אף שיום אבל הוא יום צום החמישי, אין הוא יום של דיכאון, אלא יום ממנו שואבים אנו עוצמה. זהו חלק מסוד קיומו של העם היהודי בכל הדורות. לבכות על מה שאיבדנו, ומזה לשאוב תקווה לעתיד. מבט אופטימי זה, אותו למדנו מר' עקיבא, איננו מבטל את הרוע הקיים במציאות. הוא מכיר בו בכל כיעורו ובכל עוצמתו. אולם הוא מתגבר עליו בדרך מיוחדת במינה. הן המציאות כולה מלאה טוב ורע המשמשים בערבוביא. והשאלה הגדולה היא כיצד לפרש את אותה ערבוביא. האם לומר כי העולם, עולמו של הקב"ה, רע הוא מיסודו, והדברים הטובים הקיימים בו אינם אלא אוסף של מקרים? או שמא ההפך הוא הנכון: כל הדברים הטובים משקפים את האמת של הבריאה הא-להית, ואילו כל הרוע הקיים בה אינו אלא אוסף של תופעות נקודתיות וחולפות.
מחקרים שנעשו הראו כי אותם אנשים המסתכלים על עצמם בעין חיובית, רואים את חולשותיהם וכשלונותיהם כתופעות נקודתיות, ואילו את הצלחותיהם רואים הם כמבטאות את אופיים האמיתי, מצליחים בחיים הרבה יותר מאותם "ריאליסטים", כביכול, המציגים סיבות עמוקות וכבדות משקל לכל הרע שיש בחייהם, ורואים את הטוב כאוסף של מקרים. כך גם ביחס לזולת. לא נמצא בעולם מי שאין לו חסרונות וחולשות מרגיזות. אם נראה את אותן חולשות כתופעות נקודתיות, לא נגיע לכלל פסילה גורפת של האישיות המביאה לשנאה. זוהי המשמעות העמוקה של "אהבת חינם", הבאה לתקן את חטא "שנאת חינם". הנצי"ב מוולוז'ין, בהקדמתו לספר בראשית, מתאר את המציאות ההפוכה שהיתה בסוף ימי בית שני:
מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה... לכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית.
זהו מה שכותב מרן הרב קוק על המושג "אהבת ישראל" (אורות ישראל ד, ג):
אהבתנו את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה. אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום...
אהבת ישראל, אין פירושה נאיביות שאיננה מבחינה ברוע. אהבת ישראל היא ריאלית מאד. אבל ודעת להבחין בין עיקר לטפל, בין מהות לבין אוסף של מקרים, גם אם הם חמורים. כל מחנך יודע, כי יצליח במלאכתו רק אם יתן אמון מלא בכוחותיו החיוביים של תלמידו, אף אם התנהגותו שלילית מכול וכול.
בצאתי מגוש קטיף...
זוהי אחת התובנות הגדולות שקיבלנו בעקבות הגירוש. עד אז, יחסנו החיובי למדינה ולחלקים שונים בחברה הישראלית לקה במידה רבה של נאיביות. לא היינו מסוגלים לקלוט שיש בהם מידה כה קשה של רוע, של רשעות. אולם הגירוש לא אמור לשנות את נקודת המבט העקרונית. הרשע – יחלוף במוקדם או במאוחר, ודבר ה' המקים את עמו ישראל לתחיית עולמים, יקום לעולם. כמובן, אין זה אומר שעלינו המתין עד ש"כל הרשעה כולה כעשן תכלה" מאליה. המשימה מוטלת גם עלינו לפעול עם א-ל גם בחזית זו. אבל האמון שאנו נותנים בטובו של מי שברא את העולם ואת העם ומנהל את ההיסטוריה נותן לנו את היכולת להאמין בטוב הקיים במציאות, ומתוך כך - להאמין בכוחנו להביא את אותו הטוב. המבט השלילי על המציאות מביא לייאוש, המתבטא בכעס, שנאה, או סתם, "להוציא קיטור". המבט החיובי המתעלם מהרוע מביא לאדישות ולבטלנות. ואילו המבט החיובי המכיר בקיומו של הרע יביא ללקיחת אחריות ולפעילות נמרצת שתוביל שינוי לטובה.
ברכת "הטוב והמטיב"
לשיא עוצמתה של האמונה הזאת הגיע העם לאחר חורבן ביתר. היה זה חורבן נורא. איום יותר מאשר חורבן הבית. אולם אך שבוע לאחר נפילת ביתר, בט"ו באב, הבליחה נקודת אור באפילה – הרוגי ביתר ניתנו לקבורה, ומשבאו לקוברם, גילו כי לא הסריחו בחום הקיץ. לכאורה, איזה ערך יש ל"נחמת עניים" אשר כזאת? אולם זהו בדיוק סוד כוחו וסוד קיומו של עמנו, שתיקן את ברכת "הטוב והמטיב" בסופה של ברכת המזון בדיוק על נקודה קטנה זו של אור בתוך מחשכי החורבן. נקודה קטנה זו הוכיחה, כי סופה של רומא ליפול, ועם ישראל קום יקום לתחייה.
עם הכוח הזה – כוחו של נצח ישראל – להבחין בין עיקר לטפל, בין רוע חולף לטוב חי וקיים, נזכה להתגבר על כל הקשיים העומדים לפנינו, להפוך כל איום לאתגר, ולצאת מחושך לאור ומגלות לגאולה שלמה.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
