ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
בטוב העולם נידון
על כן, אף שיום אבל הוא יום צום החמישי, אין הוא יום של דיכאון, אלא יום ממנו שואבים אנו עוצמה. זהו חלק מסוד קיומו של העם היהודי בכל הדורות. לבכות על מה שאיבדנו, ומזה לשאוב תקווה לעתיד. מבט אופטימי זה, אותו למדנו מר' עקיבא, איננו מבטל את הרוע הקיים במציאות. הוא מכיר בו בכל כיעורו ובכל עוצמתו. אולם הוא מתגבר עליו בדרך מיוחדת במינה. הן המציאות כולה מלאה טוב ורע המשמשים בערבוביא. והשאלה הגדולה היא כיצד לפרש את אותה ערבוביא. האם לומר כי העולם, עולמו של הקב"ה, רע הוא מיסודו, והדברים הטובים הקיימים בו אינם אלא אוסף של מקרים? או שמא ההפך הוא הנכון: כל הדברים הטובים משקפים את האמת של הבריאה הא-להית, ואילו כל הרוע הקיים בה אינו אלא אוסף של תופעות נקודתיות וחולפות.
מחקרים שנעשו הראו כי אותם אנשים המסתכלים על עצמם בעין חיובית, רואים את חולשותיהם וכשלונותיהם כתופעות נקודתיות, ואילו את הצלחותיהם רואים הם כמבטאות את אופיים האמיתי, מצליחים בחיים הרבה יותר מאותם "ריאליסטים", כביכול, המציגים סיבות עמוקות וכבדות משקל לכל הרע שיש בחייהם, ורואים את הטוב כאוסף של מקרים. כך גם ביחס לזולת. לא נמצא בעולם מי שאין לו חסרונות וחולשות מרגיזות. אם נראה את אותן חולשות כתופעות נקודתיות, לא נגיע לכלל פסילה גורפת של האישיות המביאה לשנאה. זוהי המשמעות העמוקה של "אהבת חינם", הבאה לתקן את חטא "שנאת חינם". הנצי"ב מוולוז'ין, בהקדמתו לספר בראשית, מתאר את המציאות ההפוכה שהיתה בסוף ימי בית שני:
מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה... לכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית.
זהו מה שכותב מרן הרב קוק על המושג "אהבת ישראל" (אורות ישראל ד, ג):
אהבתנו את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה. אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום...
אהבת ישראל, אין פירושה נאיביות שאיננה מבחינה ברוע. אהבת ישראל היא ריאלית מאד. אבל ודעת להבחין בין עיקר לטפל, בין מהות לבין אוסף של מקרים, גם אם הם חמורים. כל מחנך יודע, כי יצליח במלאכתו רק אם יתן אמון מלא בכוחותיו החיוביים של תלמידו, אף אם התנהגותו שלילית מכול וכול.
בצאתי מגוש קטיף...
זוהי אחת התובנות הגדולות שקיבלנו בעקבות הגירוש. עד אז, יחסנו החיובי למדינה ולחלקים שונים בחברה הישראלית לקה במידה רבה של נאיביות. לא היינו מסוגלים לקלוט שיש בהם מידה כה קשה של רוע, של רשעות. אולם הגירוש לא אמור לשנות את נקודת המבט העקרונית. הרשע – יחלוף במוקדם או במאוחר, ודבר ה' המקים את עמו ישראל לתחיית עולמים, יקום לעולם. כמובן, אין זה אומר שעלינו המתין עד ש"כל הרשעה כולה כעשן תכלה" מאליה. המשימה מוטלת גם עלינו לפעול עם א-ל גם בחזית זו. אבל האמון שאנו נותנים בטובו של מי שברא את העולם ואת העם ומנהל את ההיסטוריה נותן לנו את היכולת להאמין בטוב הקיים במציאות, ומתוך כך - להאמין בכוחנו להביא את אותו הטוב. המבט השלילי על המציאות מביא לייאוש, המתבטא בכעס, שנאה, או סתם, "להוציא קיטור". המבט החיובי המתעלם מהרוע מביא לאדישות ולבטלנות. ואילו המבט החיובי המכיר בקיומו של הרע יביא ללקיחת אחריות ולפעילות נמרצת שתוביל שינוי לטובה.
ברכת "הטוב והמטיב"
לשיא עוצמתה של האמונה הזאת הגיע העם לאחר חורבן ביתר. היה זה חורבן נורא. איום יותר מאשר חורבן הבית. אולם אך שבוע לאחר נפילת ביתר, בט"ו באב, הבליחה נקודת אור באפילה – הרוגי ביתר ניתנו לקבורה, ומשבאו לקוברם, גילו כי לא הסריחו בחום הקיץ. לכאורה, איזה ערך יש ל"נחמת עניים" אשר כזאת? אולם זהו בדיוק סוד כוחו וסוד קיומו של עמנו, שתיקן את ברכת "הטוב והמטיב" בסופה של ברכת המזון בדיוק על נקודה קטנה זו של אור בתוך מחשכי החורבן. נקודה קטנה זו הוכיחה, כי סופה של רומא ליפול, ועם ישראל קום יקום לתחייה.
עם הכוח הזה – כוחו של נצח ישראל – להבחין בין עיקר לטפל, בין רוע חולף לטוב חי וקיים, נזכה להתגבר על כל הקשיים העומדים לפנינו, להפוך כל איום לאתגר, ולצאת מחושך לאור ומגלות לגאולה שלמה.
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
