ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
"בליל יום הקדוש שהנני ער ועוסק במסכת יומא, בסדר העבודה, כמנהגי, באשמורת, בנגינותי, והנה נפל עלי פחד וחרדה מרוממות קדושת העבודה במקדש... שהיה מאחד את ישראל וארצו הקדושה במקור העליון האלוקי.
ואתיפח בבכי ממושך בלי להפסיק, ואחשוב ואבין, שאין לקצץ בעבודת הקורבנות לעתיד לבוא, כמו שהותחל על ידי להיכתב במגילת קודשים, מגילת סתרים, על יסוד דברי המורה ומאמרי חז"ל. (כלומר – הוא מעיד על עצמו, שבהתחלה חשב שעבודת הקרבנות לא תתחדש, על סמך דברים מחז"ל והרמב"ם, והוא התחיל לכתוב על כך מגילה נסתרת, אך בעקבות לימוד עבודת הכהן ביום הכיפורים, הבין שטעה וחזר בו – נ.י.).
סוד עמוק, כח עליון נשגב וקדוש היה בעבודת הקרבנות במקדש..." (אורות המקדש עמ' 74).
ובאמת, כל מי שמעמיק בנפשו פנימה, ומייחל באמת לבניין המקדש במהרה, ולא רק כמצוות אנשים מלומדה שואל את עצמו - מה לבן התרבות המערבית ולעבודת הקורבנות? מה לאדם שמורגל לקנות בשר באריזות פלסטיק סגורות, ולעבודה רוחנית על-ידי זביחת בעלי-חיים?
יתר על כן – נאמר בגמרא (ברכות לב:) "אמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר מן הקרבנות", ודבריו מובנים ומתבקשים, שהרי התפילה היא עבודה שבלב ובדיבור, התקשרות לה' דרך הרבדים הרוחניים הגבוהים שבאדם, ולעומתם הקורבנות הם עבודה ברובד המעשה. התפילה היא גם עבודתו של האדם נזר הבריאה, ואילו הקרבנות מביאים לידי ביטוי רבדים נמוכים יותר של הבריאה – חי, צומח ודומם, וגם בהיבט זה התפילה גדולה מהקרבנות. אם כן התפילה נעלה מהקורבנות, ומדוע אנו כה משתוקקים להתחדשותם? אם יש לנו כיום את התפילה הגדולה יותר, מדוע אנו משתוקקים לעבודת הקרבנות הקטנה יותר?
התשובה נעוצה בשאלה. באמת החידוש הגדול של עבודת המקדש והקרבנות על פני עבודת ה' של הגלות ועבודת התפילה הוא דווקא בכך, שהיא עוסקת גם ברבדים הנמוכים של העולם – חושיו הגשמיים של האדם, בעלי החיים, הצומח והדומם. ביטוי לכך מצאנו במשנה (סוטה מח:) – "העיד ר' יהושוע מיום שחרב ביהמ"ק אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות. ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות". כלומר חסרון המקדש פוגע בשפע הגשמי של העולם, כי הוא זה שמקשר בין הגשמיות לה'.
והחיסרון הוא בכך שעבודת ה' בתפילה ובגלות נוגעת בחלקים קטנים מהמציאות – רק עם ישראל שותף בעבודת ה', וגם אנחנו עושים זאת רק בחלקים קטנים מהאישיות שלנו – חלקי הדיבור, המחשבה והלב. עבודת הדיבור והלב של היהודי. לעומת זאת, במקדש משתתפים חושים רבים של האדם בעבודת ה' – שמיעת שירת הלוויים, ריח הקטורת, טעם בשר הקורבנות ומראה יופיו של הבניין הנאה בעולם. במקדש גם כל חלקי העולם שותפים לעבודת ה': הצומח, החי ואף הדומם – בניסוך המים ובמלח, וגם כל האנושות משתתפת עימנו, שהרי "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
ואז מה? מה חסר כשנפגשים רק ברבדים הגבוהים של המציאות?
נביא משל מהחיים. ניקח שני אנשים שרוצים להיפגש פגישה עסקית חשובה. מטרתם להעביר מידע זה לזה. מידע אפשר להעביר בדיבור הדדי, ולכן ביכולתם לדבר בטלפון ולהסתפק בכך. אולם, כולנו יודעים שבמציאות במצבים רבים, אנשים אומרים שחייבים פעם אחת להיפגש פנים אל פנים, כי זה לא אותו דבר. בפגישה פנים אל פנים, פוגשים את האישיות, וזה מעבר לדיבורים ולמחשבות.
עכשיו נעלה דרגה במשל. בני משפחה קרובים רוצים להיפגש זה עם זה – האם הם יסתפקו בטלפון? או בזום? למה לא – הרי בטלפון אפשר לדבר מצוין, ובזום אפשר גם לראות זה את זה? ברבדים הגבוהים לא חסר כלום, לשם מה צריך את הרבדים הנמוכים?
ואם הם בני זוג נשואים – האם הם יסתפקו בטלפון ובזום?
היום כשאנו מתפללים, אנו מדברים עם ה' בטלפון, בזמן המקדש כשאנו מתפללים ומקריבים קרבנות, אנו נפגשים עם ה' פנים אל פנים. מפגש קרוב קרוב. במקדש, הקשר בין ה' וישראל משול למפגש בין בני זוג נשואים. מפגש אמיתי הוא מפגש בכל הרבדים, וזה קיים רק כשהמקדש קיים!
בימים אלה, כשאנו מייחלים לבניין המקדש, אנו פונים לה' ואומרים: לא מסתפקים בשיחת טלפון! רוצים פגישה אמיתית פנים אל פנים!
"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'" – וכשם שבא לראות כך בא ליראות, אנו רוצים פגישה שבה כביכול – רואים ונראים, מתבוננים זה בעיניו של זה, נפגשים קרוב קרוב, במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















