ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
חז"ל ניסו להסבירו בשלל דרכים:
א. בברייתא מצאנו "ובין תופל אלו דברי תפלות שתפלו על ה'מן' " (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לד, וכך הסביר גם מדרש ההלכה במקום ה'ספרי') פירוש זה מסתמך על הביטוי הבא הסמוך והוא לָבָן, המופיע גם בהקשר של המן "והוא כזרע גד לבן" (שמות טז, לא).
ב. במדרש אגדה (במקום) ביארו "לפי שאמרו דברים של תפלות על הקדוש ברוך הוא, (שנאמר) "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ד' " (במדבר יא, א).
ג. ב'פתרון תורה' (עמוד 229 , מדרש מתקופת הגאונים) הציעו "מחלוקת של קרח".
ד. הרמב"ן (במקום) איננו מתייחס באופן פרטני לרשימה, אבל מסכם כי לדעת רבי יהודה במדרש, בכל הביטוים בפסוק זה יש רמז למאורעות שיש להוכיח את עם ישראל עליהם. בדרך זו צעד גם אברבנאל "שהם המקומות שהכעיסו בהם ישראל את המקום יתברך".
ה. הגר"א ב"אדרת אליהו" (במקום) פירש "הוא תבערה כי שם היו בוכים על דברי תפלות כדכתיב למשפחותיו", זאת בהמשך לדברי חז"ל, המכנים קשרים בינו לבינה בכינוי תיפלות (עיינו כדוגמא מגילה דף יב ע"ב).
ו. החיד"א ב'פני דוד' (במקום) הביא "רמז לבין המצרים (הימים בהם אנו נמצאים ובהם קוראים פסוקים אלה) כמו שפירש הרב 'כלי יקר' בין פארן שמשם גזרת המרגלים שבכו ליל ט' באב ובין תופל שעשו העגל בי"ז בתמוז שנשתברו הלוחות".
החיסרון של כל הפירושים החשובים הללו הוא שאין להם רמז ישיר בכתוב עצמו.
לכן, אחרי בקשת המחילה, נציע פתרון היושב על רמז בכתוב.
ידידו וחברו של דוד המלך, שהפך להיות שונאו ומי שניסה להדיחו באמצעות מרד בנו אבשלום, היה אֲחִיתֹפֶל . שמו של אביו איננו נזכר בכתוב. לבעל ה'מקנה', בחידושיו על מסכת קידושין, היה ברור כי הוא גר, לכן אין לו אב מבחינה הלכתית. אם כך גירותו רמוזה בשמו "אחי-תופל" שמשמעותו היא אחינו=גר צדק, שהצטרף אלינו מן התופל, כלומר בא ממשפחה של עובדי עבודה זרה. לפי זה ברור מדוע אביו נזכר בעקיפין בפסוק הבא "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו" (שמואל ב' יז, כג). רק לאחר שאחיתופל נתן לאבשלום עצה מחפירה, ניסה להסיתו להרוג את אביו וגרם לנתק נוראי בין האב ובנו, הוא הבין שטעה. חז"ל מסבירים לנו שאחיתופל ראה חזיון לא ברור, שממנו הבין שהמלך הבא זה הוא. לכן נקט בתכסיסים פסולים שהיו אמורים, לשיטתו, להביאו אל כס המלכות. כך מפורש במסכת סנהדרין (דף קא ע"ב) "תנו רבנן: שלשה ניבטו ולא ראו ואלו הן: ... ואחיתופל, ... אחיתופל ראה... והוא סבר איהו מלך, ולא היא - בת שבע בתו הוא דנפקא מינה שלמה". כשאחיתופל הבין לאן התדרדר, הוא החליט להתאבד ואז איבד את זכותו להיקבר בקבר ישראל. לכן נקבר בקבר אביו, עובד העבודה זרה.
אם כך, בביטוי תֹּפֶל משה רבנו מבקר את עם ישראל על שנכשל בעבודה זרה בזמן המדבר. יתרונה של הצעה זו שיש לה אחיזה בלשון הכתוב. כך רמוז גם בשמו של אליעם - גיבורו של דוד - שאביו היה אחיתופל (שמו"ב כג, לד). השם אליעם רומז על גיור, שהרי הוא כולל את נוסחת הגיור ,עמך עמי א-להיך א-להי'. אחיתופל היה גם סבא של בת שבע, שהייתה תחילה אשת אוריה החיתי כלומר גר. כל בני המשפחה היו כנראה גרים. משפחת גרים זו הצטרפה אל עם ישראל אחרי שבניה היו, בתחילת דרכם, עובדי תופל. בזכות תובנה זו, חלק ניכר מהפירושים שהבאנו לעיל בשם גדולי עולם נמצא להם מקור בכתוב.
הבה נתפלל שימים אלה יהפכו לימי שמחה, כפי שניבא הנביא זכריה:
"כֹּה אָמַר ד' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי (שבעה עשר בתמוז)
וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (צום גדליה)
וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים"
זה יקרה כאשר נגביר את "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח, יט).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










