ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
בדברינו לפר' כי תבוא תשע"ה הפננו את קוראינו לארבעה מקומות בהם התורה נוקטת את הלשון " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל " (דברים ו, ד) בחינה של ארבעת המקורות מגלה כי הם עוסקים בשלשת המהויות המהוות את ההוויה היהודית, שהיא שלמה רק בשילוב של כולן. תורת ישראל , ארץ ישראל ועם ישראל .
בדברינו אלה נתמקד בביטוי שְׁמַע ובמשמעות הביטוי "קריאת שמע" בפרשתנו.
הביטוי שְׁמַע מופיע עוד שלש פעמים, בנוסף לפרשיה הראשונה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע " (ד, א), "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ה, א), "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ד' אֱ-לֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ד' אֱ-לֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: וַיִּשְׁמַע ד' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ד' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" (ה, כד - כה). עניין השמיעה במקור זה מודגש מאוד.
ה"נזיר" רבי דוד הכהן, תלמידו הגדול של הראי"ה קוק זצ"ל, הרחיב בהסבר חשיבותה של השמיעה, נאיר על דבריו פן נוסף. השימוש באוזן מהווה אמצעי ראשון במעלה לחיזוק הקשר בין יהודים. היכולת להקשיב הכרחית כדי לסנגר על החבר ולדון אותו לכף זכות. המחבר בשו"ע חו"מ פוסק הלכה למעשה, שעל הדיין מוטלת החובה לחזור על דברי בעלי הדין, לעתים זו פעם ראשונה שבו נוצר סיכוי להגיע למצב שבו כל צד שומע גם את מה שיש לצד השני להגיד. לאוזן שבאמצעותה מקשיבים, תפקיד נוסף והוא ליצור איזון של הגוף. האיבר המטפל בשיווי המשקל הוא האוזן. חיים מאוזנים הם תנאי הכרחי לחיים טובים ומאושרים. לכן, אין זה פלא שגם הקשר עם הקב"ה הוא באמצעות השמיעה וההקשבה.
ועתה נברר את הביטוי "קריאת שמע". נציין כהקדמה שזה הביטוי הראשון בדברי המשנה הראשונה במסכת ברכות, הפותחת את דברי התורה שבע"פ: "מאמתי קורין את שמע בערבית". בעל ה"תפארת ישראל" מסביר כי לביטוי "לקרא" ארבע משמעויות:
א . לתת שם, כמו "ולחושך קרא לילה". ב . הזמנה לקרבה כמו "ויקרא לבנו ליוסף" ג . לקריאת חומר כתוב. ד . לפרסום כמו "וקראתם דרור". לדבריו, המשמעות הרביעית היא הנכונה בהבנת הביטוי "קריאת שמע" ולכן הפסוק הראשון שלה נקרא בקול רם.
אחרי בקשת המחילה, נציע כי לכל ארבעת המשמעויות קשר ל"קריאת שמע".
הראשונה, לקרא בשם השם, זהו תפקידו של כל יהודי באשר הוא שם, ללכת בדרכיו של אברהם העברי שהיה הראשון לקרא בשם השם. כך גם שמו הפרטי של האדם מקבל את משמעותו ותפקידו במשימה זו.
השנייה, הזמנה לקרבה. באמצעות ההכרזה " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ", אנו מכריזים כי אנו רוצים להתקרב אל הקב"ה ומבקשים ממנו להיות קרוב אלינו.
השלישית, לקרא את הכתוב שהוא תורת משה-תורה מן השמים, שהעיסוק בה הוא זה שפותח את הדרך להיות עובדי השם.
הרביעית, לפרסם את האמונה בין כל בניהם של אברהם יצחק ויעקב, ולאחד אותם סביב רעיון זה.
קריאה זו מלכדת את כולם בתנאי שהיא משדרת האזנה והקשבה.
לכן, המשנה גם נוקטת לשון רבים "קורין את שמע בערבית". זאת המטרה! כך ציבור שלם – עם ישראל כולו, על כל חלקיו וגווניו, יתאחד סביב קריאה זו.
בזכות האיחוד נזכה לשמוע את ההכרזה: " שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד, א).
לקראת ט"ו באב, נאחל לעם ישראל כולו שנגאל בזכות אהבת חינם,
הצלחה ושמירה לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון,
שחרור החטופים, רפואה שלמה לכל הפצועים ונחמה לכל משפחות הגיבורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
