ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
אישה אחת ניגשה עם בנה הפעוט אל הרופא. הילד היה חולה לעיתים מזומנות, ובאופן כללי היה חלש וחיוור. הרופא שלח אותה לבדיקות דם, ולאחר שהגיעו התוצאות, הגיע למסקנה שלילד יש חוסר בחלק מאבות המזון והויטמנים.
בעקבות זאת הוא המליץ לאם, שתתן לילד שמן דגים, שעשיר בחומרים החסרים לילד. לשמן היה ריח לא נעים, וגם טעמו כידוע אינו מן המשופרים, כך שהאם הייתה בטוחה שהילד יסרב לבלוע את השמן.
והנה, להפתעתה העצומה, הילד בלע בשקיקה את השמן, ואף ליקק את הכפית.
האם סיפרה על התופעה המוזרה לאחת מחברותיה, וזו סיפרה לה שגם לה אירע דבר מוזר עם אחד מילדיה. הילד היה מקלף חתיכות סיד מקיר הבית ואוכל אותם להנאתו. היא החלה לברר את העניין, ואז נודע לה לתדהמתה, שלילד חסר סידן, והוא פשוט חש בכך באופן טבעי, והשלים את הסידן החסר באכילת הסיד (לא בריא ולא מומלץ).
כשהיא חקרה יותר לעומק את העניין, נודע לה, שפעמים רבות אנשים חשים באופן טבעי שחסר להם חומר מסויים בגוף, והם נמשכים למאכלים או חומרים שישלימו להם את החיסרון. זו הסיבה, שילדים אוכלים לעיתים גם מאכלים לא טעימים, כי הם מרגישים שמאכלים אלו יספקו להם את החיסרון.
ובאמת, הפרשה שלנו מגלה שכמו שזה נכון מבחינה חומרית, כך זה גם מבחינה רוחנית, וכך נאמר (ח, ג) "... ויאכילך את המן... למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם".
ועל כך מבאר הבעל שם טוב הקדוש על התורה לפי האר"י הקדוש ש"החוקרים הקשו - מאין הוא חיות הנשמה? דאין הדעת נותן שיהיה חיות הנשמה מלחם ומאכל גשמי, ואין לומר דהנשמה יכולה לחיות בלי מזון כמו מלאך, דאם כן מה טעם אם עובר אדם ושוהה כמה ימים בלא מזון ימות ברעב, והמיתה הוא פירוד הנשמה מן הגוף, וקשה מה טעמא תצא הנשמה מחמת מניעת אכילה, כיון שאינה נהנית ממנה?"
ותירץ האר"י הקדוש, שבאמת בכל דבר גשמי, יש נקודה רוחנית אלוקית שמחייה אותו, והיא המטרה שבשבילה נברא אותו דבר גשמי. וכשהאדם אוכל איזה דבר, הוא ניזון מאותה נקודה רוחנית אלוקית, 'ניצוץ אלוקי' בלשון חכמי הנסתר, והוא שמחייה את נשמת האדם, ולכן הנשמה נשארת בגוף רק כשהאדם אוכל.
ומוסיף ומבאר "כשנוטל אדם פרי או דבר מאכל ומברך עליו בכוונה ואומר ברוך אתה ה', כשמזכיר את השם מתעורר אותו החיות שעל ידו נברא הפרי ההוא כי נברא הכל על ידי ה', ומוצא מין את מינו וניעור, וזה החיות הוא מזון הנשמה...".
וזה העניין, שבאכילת המן למדנו שלא על הלחם לבדו יחיה האדם, אלא על מוצא פי ה', כלומר שמה שלא הלחם הגשמי מחייה אותנו, אלא הניצוץ האלוקי שבלחם, מוצא פי ה' שבתוך הלחם הוא שמחייה אותנו.
ועל כך אומר הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש) את הנקודה שבה פתחנו "זה כלל גדול שכל דבר שאדם לובש או אוכל או משתמש בכלי הוא נהנה מהחיות שיש באותו הדבר כי לולא אותו הרוחניות לא היה שום קיום לאותו דבר ויש שם ניצוצות קדושות השייכים לשורש נשמתו. ושמעתי כי זה טעם שיש אדם שהוא אוהב דבר זה ויש אדם ששונא דבר זה ואוהב דבר אחר. וכשהוא משתמש באותו כלי או אוכל מאכלים אפילו לצורך גופו הוא מתקן הניצוצות כי אח"כ היא עובד באותו כח הבא לגופו מאותו מלבוש או מאכל או שאר דברים בזה הכח עובד להש"י נמצא מתוקנים...".
בעצם, כולנו מכירים את המשפט – 'על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", כי כל אחד מאיתנו אוהב ונהנה מדברים אחרים. עכשיו אנחנו מבינים שהסיבה לכך, כי כל אחד נשלח לשליחות אחרת בעולם, ולכן הוא נמשך לניצוצות אלוקיים שמתאימים לנשמתו, וממילא נמשך למלבושים והמאכלים שמתאימים לו.
ויהי רצון שנזכה לאכול את כל המאכלים ולהריח את כל הריחות שמתאימים לנו, ובעיקר – להשלים את כל חלקי נשמתנו רוחינו ונפשנו, ולעשות את שליחותינו בעולמינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
