ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
גדולי הפוסקים כתבו להחמיר אף בחוף ים נפרד אם יש שם מציל או מוכר ארטיקים, וכמו שדרש הגר״ע יוסף לאיסור בשיעור ברבים, והובא בירחון אור תורה (ירחון רכב אלול תשמו סעיף טז) בזה הלשון: "אין לאשה להתרחץ בחוף נפרד לנשים כשיש שם איש המשמש כמציל או אנשים המוכרים כסאות וכדומה, אלא תרחץ בים כשחלוק רחב על כל גופה".
ובשו״ת דברי יציב (חלק אבן העזר סוף סימן מה) אחר שהאריך להראות שאין איסור יחוד כשרוחצות כמה נשים כשיש מציל, סיים שלמעשה אין זה מגדרי הצניעות להתרחץ בפני המציל.
וגם הגאון הרב מאיר מזוז פרסם בזה הזהרה ומודעה )וכך עשו גם העדה החרדית( בזה הלשון: לכל אחינו החרדים לדבר ה’ שיחיו. כבר ידוע ומפורסם העוון להתרחץ בים מעורב או בבריכה מעורבת, ולכן נוסדו בערים הגדולות חופי רחצה נפרדים לאנשים ולנשים על ידי עסקנים יראי ה’ וחושבי שמו ושכרם כפול מן השמים. ברם דא עקא שבחופי הרחצה לנשים ישנם מצילים גברים ומוכרי גלידות וממתקים וכו’ כולם גברים, ופירצה קוראת לגנב, ומה הועילו חכמים בתקנתם. ולפי הנשמע ישנן גם מצילות מקצועיות ואין צורך להשתמש דווקא במצילים גברים המסתובבים על חוף הים ובים עצמו, וכל שכן מוכרי ארטיקים והגלידות שמקומם לא יכירם בחוף כזה. לכן כל איש ירא שמים יזהיר את אשתו ובנותיו שלא תלכנה בחוף הים רק עם חלוק המכסה את כל בשרן, ולהשתדל אצל עסקנים חרדים שיתוקנו הפרצות הנ״ל. ובזכות שמירת הצניעות יוסיף ה’ שנית לגאלנו ברחמים בקרוב, אמן. כעתירת נאמ״ן ס״ט.
וכנ״ל פסק גם בספרו מקור נאמן (ח״א סימן תשפז): "אסור לאשה לשחות בבגד ים כשיש מציל, וכל שכן מוכרי מסטיקים וגלידות, וצריכה ללבוש בגד ארוך המכסה כל גופה, או להקפיד שתהיינה מצילות לנשים ומצילים לגברים״.
והניף ידו שנית (ח״ב סימן תתלג) אחר שנשאל אם מותר לבנות לשחות בבריכה בבגד לא צנוע כשיש מציל, וכתב: "אסור בהחלט. ואין לסמוך כלל על הסברא ’בעבידתיה טריד’, שזה נאמר בדוחק על רופא לאשה פרטית כשאין רופאת נשים, אבל לשחות כמה בנות ביחד מול עיני גבר אסור. ולפחות תלבשנה בגד צנוע". וגם בשו״ת ויען דוד (ח״ב סימן קפד) טען שאין סברת ’בעבידתיה טריד’ שייך כאן שההיתר הוא רק באומן המסייע ועושה מלאכתו, מה שאין כן במסתכל בעלמא, וכי יעלה על הדעת שמציל שאינו עושה דבר באותה העת מלבד להסתכל על הרוחצות מסיח דעתו לדבר אחר.
וזה שלא כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמט) שנהגו להקל אף במציל ישראל משום שבעבידתיה טריד וכמו שנהגו להקל ברופא נשים, וסיים בצ״ע.
וגם הגאון הרב משה פינשטיין (שו״ת אגרות משה אבה״ז ח״ד סימן סב) היקל אם המקום קבוע לרחיצת נשים שהוא כמו בביתה, ואין בזה משום פריצות בשביל אחד שנמצא שם שלא לכוונת פריצות אלא לכוונת מלאכתו, והוא בשעה שהרבה נשים רוחצות שם שאין בזה איסור ייחוד. ועוד כתב שודאי לא יתעסק בתאותיו שמא לא יעשה מלאכתו כראוי, וגם שמא יתגלה עלבונו זה ויענש. וסיים שמכל מקום נשים יראות השם ונשי תלמידי חכמים ימנעו מלרחוץ שם כיון שיש חשש שמא המציל יתן בהן עיניו וישתדל לעקוב אחריהן לבוא לביתם. ואף שזה רק חשש רחוק ולכן אין בזה משום איסור, ראוי לנשות תלמידי חכמים לחוש לזה קצת כשאפשר.
ולגבי רחיצה במקום כשהמציל אינו יהודי ואין לרוחצות שום קשר עמו, נראה שיש יותר להקיל כיון שאין העכו״ם מצווה על הרהורי עבירה, כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמח), וכן הרב אליהו פאלק בספרו הוד והדר לבושה, וגם בזה כתב בשו״ת ויען דוד הנ״ל לאסור בנות ישראל לעמוד לפניהם בלבוש שאינו צנוע כגון בגד ים.
לכן נראה להחמיר ולא לרחוץ במקום כזה שיש מציל, אלא אם כן הוא רחוק כמטחוי קשת שאינו רואה את המתרחצת היטב.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אדם שקנה כלי אכילה הראוי לטבול ונמצא במקום שאין בו מקוה או ים וכדומה לטבול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
