ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
גדולי הפוסקים כתבו להחמיר אף בחוף ים נפרד אם יש שם מציל או מוכר ארטיקים, וכמו שדרש הגר״ע יוסף לאיסור בשיעור ברבים, והובא בירחון אור תורה (ירחון רכב אלול תשמו סעיף טז) בזה הלשון: "אין לאשה להתרחץ בחוף נפרד לנשים כשיש שם איש המשמש כמציל או אנשים המוכרים כסאות וכדומה, אלא תרחץ בים כשחלוק רחב על כל גופה".
ובשו״ת דברי יציב (חלק אבן העזר סוף סימן מה) אחר שהאריך להראות שאין איסור יחוד כשרוחצות כמה נשים כשיש מציל, סיים שלמעשה אין זה מגדרי הצניעות להתרחץ בפני המציל.
וגם הגאון הרב מאיר מזוז פרסם בזה הזהרה ומודעה )וכך עשו גם העדה החרדית( בזה הלשון: לכל אחינו החרדים לדבר ה’ שיחיו. כבר ידוע ומפורסם העוון להתרחץ בים מעורב או בבריכה מעורבת, ולכן נוסדו בערים הגדולות חופי רחצה נפרדים לאנשים ולנשים על ידי עסקנים יראי ה’ וחושבי שמו ושכרם כפול מן השמים. ברם דא עקא שבחופי הרחצה לנשים ישנם מצילים גברים ומוכרי גלידות וממתקים וכו’ כולם גברים, ופירצה קוראת לגנב, ומה הועילו חכמים בתקנתם. ולפי הנשמע ישנן גם מצילות מקצועיות ואין צורך להשתמש דווקא במצילים גברים המסתובבים על חוף הים ובים עצמו, וכל שכן מוכרי ארטיקים והגלידות שמקומם לא יכירם בחוף כזה. לכן כל איש ירא שמים יזהיר את אשתו ובנותיו שלא תלכנה בחוף הים רק עם חלוק המכסה את כל בשרן, ולהשתדל אצל עסקנים חרדים שיתוקנו הפרצות הנ״ל. ובזכות שמירת הצניעות יוסיף ה’ שנית לגאלנו ברחמים בקרוב, אמן. כעתירת נאמ״ן ס״ט.
וכנ״ל פסק גם בספרו מקור נאמן (ח״א סימן תשפז): "אסור לאשה לשחות בבגד ים כשיש מציל, וכל שכן מוכרי מסטיקים וגלידות, וצריכה ללבוש בגד ארוך המכסה כל גופה, או להקפיד שתהיינה מצילות לנשים ומצילים לגברים״.
והניף ידו שנית (ח״ב סימן תתלג) אחר שנשאל אם מותר לבנות לשחות בבריכה בבגד לא צנוע כשיש מציל, וכתב: "אסור בהחלט. ואין לסמוך כלל על הסברא ’בעבידתיה טריד’, שזה נאמר בדוחק על רופא לאשה פרטית כשאין רופאת נשים, אבל לשחות כמה בנות ביחד מול עיני גבר אסור. ולפחות תלבשנה בגד צנוע". וגם בשו״ת ויען דוד (ח״ב סימן קפד) טען שאין סברת ’בעבידתיה טריד’ שייך כאן שההיתר הוא רק באומן המסייע ועושה מלאכתו, מה שאין כן במסתכל בעלמא, וכי יעלה על הדעת שמציל שאינו עושה דבר באותה העת מלבד להסתכל על הרוחצות מסיח דעתו לדבר אחר.
וזה שלא כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמט) שנהגו להקל אף במציל ישראל משום שבעבידתיה טריד וכמו שנהגו להקל ברופא נשים, וסיים בצ״ע.
וגם הגאון הרב משה פינשטיין (שו״ת אגרות משה אבה״ז ח״ד סימן סב) היקל אם המקום קבוע לרחיצת נשים שהוא כמו בביתה, ואין בזה משום פריצות בשביל אחד שנמצא שם שלא לכוונת פריצות אלא לכוונת מלאכתו, והוא בשעה שהרבה נשים רוחצות שם שאין בזה איסור ייחוד. ועוד כתב שודאי לא יתעסק בתאותיו שמא לא יעשה מלאכתו כראוי, וגם שמא יתגלה עלבונו זה ויענש. וסיים שמכל מקום נשים יראות השם ונשי תלמידי חכמים ימנעו מלרחוץ שם כיון שיש חשש שמא המציל יתן בהן עיניו וישתדל לעקוב אחריהן לבוא לביתם. ואף שזה רק חשש רחוק ולכן אין בזה משום איסור, ראוי לנשות תלמידי חכמים לחוש לזה קצת כשאפשר.
ולגבי רחיצה במקום כשהמציל אינו יהודי ואין לרוחצות שום קשר עמו, נראה שיש יותר להקיל כיון שאין העכו״ם מצווה על הרהורי עבירה, כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמח), וכן הרב אליהו פאלק בספרו הוד והדר לבושה, וגם בזה כתב בשו״ת ויען דוד הנ״ל לאסור בנות ישראל לעמוד לפניהם בלבוש שאינו צנוע כגון בגד ים.
לכן נראה להחמיר ולא לרחוץ במקום כזה שיש מציל, אלא אם כן הוא רחוק כמטחוי קשת שאינו רואה את המתרחצת היטב.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
