ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בדרך כלל בחדרי המלון ישנם מכונת קפה ושקיות או קפסולות של קפה להכנה עצמית של המתארחים. והנה אם שקיות אלו הם של קפה רגיל ללא טעמים מותר להכין מהם את המשקה, שקפה רגיל אין בו בעיית כשרות. וכמו כן מותר להשתמש במכונת הקפה להכנתם שכן אין לחשוש לשמא השתמשו במכונות אלו בקפה בטעמים שאינם כשרים, כיון שזה חשש רחוק לומר שאחד המתארחים הביא עמו קפה שאינו כשר והכין במכונה זו, וכהאי גוונא אמרינן אחזוקי אסורא לא מחזיקינן (חולין נו, ב וע״ז יב, א רשי ד״ה משום), וכן פסק השלחן ערוך בהרבה מקומות (או״ח סימן תנא סעיף כז, ובמשנ״ב ס״ק קס ועוד מקומות). וכנ״ל מצאנו שהגאון רב ישראל בעלסקי (בשולחן הלוי עמוד רטז) התיר למעשה את מיכלי השומן התעשיתיים ולא חשש שמא השתמשו בהם פעם בשומן צמחי שנתבשל בכלי אסור, שבספק אם היה בו אי פעם איסור אמרינן אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
ועוד שאף אם נחשוש שמא אכן מאן דהו השתמש במכונת הקפה להכנת דבר שאינו כשר, יש להניח שמאז כבר השתמשו בה כבר הרבה פעמים, וממשות הטעמים האסורים נשטפו והלכו להם, ונשאר רק שאלה של בליעות שנדון בהם להלן.
והנה בבית מלון שמציע לאורחים קפה עם טעמים שאינם כשרים, יש להניח שהמכשיר נאסר, ובכהאי לא אמרינן אחזוקי אסורא לא מחזיקינן וכמו שביאר האור לציון (ח״ג עמוד צח) שאין אומרים כן באיסור מצוי.
ולכן אם ירצו להשתמש במכונת הקפה יש להכשירה תחילה, והכשרת כלי זה הוא ע״י הגעלה כיון שהשתמשו בה בחמין, אכן כיון שאי אפשר להטבילו במי ההגעלה מחשש שמא יתקלקל, לכן יש לדון אם יש דרך אחרת להכשירו, וכגון על ידי הפעלתו בלא הקפה באופן שהמים שיעברו דרך הצינורות יכשירוהו.
אלא שכהאי גוונא מתעוררות שני שאלות חמורות. הראשונה, הכשרה על ידי הגעלה נעשית רק במים שמעלים רתיחה (או״ח סימן תנב ס״א), והרי בהזרמת המים החמים במכונה אין המים מגיעים לחום של רתיחה.
שנית, יש להסתפק שמא נדבקו בדפנות הפנימיים של הצינורות מאותם הטעמים שאינם כשרים, וכשיש ממשות אין הגעלה מועילה, כיון שאין כח במים שמעבירים לנקותם (סימן תנא ס״ג), והרי אין דרך להגיע אל תוך הצינורות בכלי על מנת לנקותם כראוי.
והנה לגבי השאלה הראשונה, אף שאמת שהכלים שנאסרו ע״י מים בחום יד סולדת בו (דהיינו שיעור של כ- 113 מעלות פרינהייט), צריכים הכשר במים המגיעים לגובה חום של רתיחה (כשיעור 212 מעלות), ועוד יש לודאות שלא ינוחו המים מרתיחתן בעת ההגעלה (סי’ תנב ס״א), מכל מקום יש להקל להכשיר בחום של יד סולדת בו במקום שלא ניתן להכשיר בחום של רתיחה, ומשום שכבולעו כך פולטו.
ובנידון זה מצאנו שהביא הגאון רב ישראל בעלסקי (בשולחן הלוי עמוד רכה) להקל להכשיר באותה רמת חום שנאסר ע״י פגימת הכלי בחומרים חריפים. שאף שלכתחילה יש להגעיל בחום של 212 מעלות פרנהייט שהם 100 מעלות צלזיוס, אולם בדיעבד סגי בחום של 190 מעלות פרנהייט שהם 87 מעלות צל’.
ובשעת הדחק, ולדוגמא כשאין הכלי יכול לעמוד בחום גבוה כזה, כתב שם להקל להכשיר בחום הגבוה מעט מחום הייצור. והטעם מבואר שהסיבה שהצריכו הגעלה בחום גבוה הוא שמא השתמשו בו בחום זה, אולם אם ברירא לן שהכלי מעולם לא היה בשימוש בחום גבוה מסויים אז ניתן להכשיר באותו חום, ולכתחילה עדיף בחום הגבוה קצת יותר ממנו.
וכן כתב גם באגרות משה (יו״ד ח״א סימן ס) שנוהגים לכתחילה להכשיר בחום שמעלה רתיחות, אבל מעיקר הדין רשאים להכשיר בחום שבו הכלי נאסר.
ואם גם זה לא ניתן לעשות, כתב הרב בעלסקי (בתשובה דלעיל) שיש מקום להתיר לפגום את הכלי על ידי שישפוך בתוך המים החמים חומר חריף ופוגם שיש בו כח לנקות שומנים וכדומה, ודין פגימת הכלי נלמד מדברי השולחן ערוך (יו״ד סימן צה ס״ד, ושכך נהגו להקל ודלא כדברי הש״ך והט״ז שם). ועוד הוסיף להדריך (בתשובה עמוד רכב) שאין לסמוך על מראה או ריח החומר הפוגם אלא צריך לטועמו (אם אין הדבר מסוכן) ולודאות שהחומר אכן פגום, כיון שהרבה פעמים עלולים בקל לטעות בזה שעל פניו נראה שהחומר פגום, אולם אחר שטועמו רואים שאין הדבר כן אלא טעמו מתוק וראוי.
ועל פי דברים אלו נלמד להקל להכשיר את מכשיר הקפה על ידי שנותנים בו מים עם חומרים פוגמים, ואחר כן יש להפעיל אותו כדרך שמכינים את הקפה. ואם אפשר, יחממו קודם מים בסיר על מנת שחום המים יהיה גבוה יותר מן החום שאליו מגיע המכשיר וישפכו מים אלו לתוך המיכל ויפעילו את המכשיר ובזה סגי.
והנה הגאון רב ישראל פישר (הליכות אבן ישראל עמוד תכז) דן במכונת קפה אוטומטית שהשתמשו בה ישראלים מחללי שבת, שנאסרה בבליעות אסורות של מעשה שבת על פי דעת הרשב״א המובא במשנה ברורה (סימן שיח סק״ד). וכתב שאחר שעבר מעת לעת מן השימוש האסור של יום השבת יש להתיר מטעם שהטעם הבלוע בה נפגם, ועוד שהמים הרותחים שעוברים בה מכשירים אותה. ומוכח מדבריו שמכשיר זה מוכשר על ידי שיעביר מים חמים.
ולגבי השאלה השניה שיתכן שנדבקו בדפנות הצינורות מן החומרים והטעמים האסורים, ואין שום דרך לנקות את הצינורות של המכונה כיון שפיו צר ואין גישה אל הצינורות, כתב המשנה ברורה (או״ח סימן תנב ס״ק לא) שכלי שפיו צר שאי אפשר לשפשפו בפנים או שיש לה קנים אסור בהגעלה, והוא מהמגן אברהם (סימן תנב ס״ק יא). וכן הזהיר המהרי״ל (עמוד כט) לשפשף כלים שיש להם תוך מבפנים יפה, ואם פיהם צר שאי אפשר לשפשף מבפנים יפה אסורים בהגעלה.
והרמ״א (סימן תנא סעיף ד) נתן עיצה לעשות ליבון קל ולשרוף הממשות, ולכאורה היה נראה שבמכונה זו שעשויה ברובה מפלסטיק אין עיצה זו מועילה. ונראה שהחמירו בזה יותר כיון שאיירינן באיסור חמץ שאסור במשהו, אבל בשאר איסורים כתב הט״ז (יו״ד סימן קלח ס״ק יד) שמותר אחר כיבוד כראוי ולא הטריחוהו עוד אחר איסורים שאינם בעין לפנינו, שכל שהוא בעין אזיל ליה על ידי כיבוד. ושוב ראיתי שהביא המשנה ברורה (סימן תנא ס״ק כו) לאסור כלי שפיו צר ויש בו חלודה שאי אפשר להגעילו, ומשמע שלולי החלודה היה רשאי להגעילו, וצ״ע בישוב הדברים.
ובספר הגעלת כלים (עמוד קפב) כתב שכלי שפיו צר שאי אפשר לשפשפו ולנקותו בצדו הפנימי וצריך להשתמש בו, אסור בהגעלה אלא אם כן לא השתמש בו באיסור (וכגון שמכשירו מחמץ לפסח), ויש בו רק חשש שמא יש בו איסור, ולכתחילה יכשירנו בליבון קל, ואם אינו יכול ללבנו ישפוך במקום החשש איסור חומר הפוגמו (כגון אקונומיקה, נפט) וישהה מעט ואחר כך יגעילנו, שאף אם יש שם איסור הוא נפסל לאכילת כלב ע״י חומרים אלו.
ואף שפסק הרמ״א (או״ח תנב ס״ה) שאין להגעיל בשום משקה מלבד במים, והביא המשנ״ב (ס״ק כו) שגם אם מעורבים במים אפר יש לאסור, מכל מקום גם הם כתבו שם שבדיעבד מהני הגעלה בכל המשקים. ויתירה מזו כתב הגרי״ש אלישיב (סידור פסח כהלכתו פ״ז הערה 7) שמותר אף לכתחילה להגעיל במים הפגומים באקונומיקה שאין זה אלא עיבוי המים ואינם נחשבים כשאר משקים.
בנוסף למכשיר הקפה עצמו שדנו בו לעיל, יש לעיתים עוד כלי שניתן תחתיו שהקפה יורד לתוכו, וכלי זה עשוי מזכוכית והידית עשויה מפלסטיק, ודינו ככלי ראשון כיון שהוא יושב על גבי חצובה רותחת ששומרת על חום הקפה. ולגבי חלק הזכוכית ידועה דעת הספרדים שאין בו איסור שהרי אין הוא בולע ולכן אפשר לשטפו היטב, וכן לשון השולחן ערוך (סימן תנא ס״ק כו): "כלי זכוכית אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים, ובשטיפה בעלמא סגי להו". והסביר המשנ״ב (ס״ק קנג) שזה מפני שחומר הזכוכית חלק וקשה.
ובילקוט יוסף (איסור והיתר ח״ג עמוד תס) הביא שהקשה גדול אחד שבזמנינו יש לחוש שמערבים מתכת בכלי הזכוכית, וטבעם שונה מכלי הזכוכית שהיה בזמן קדם. והעידו שאותו גדול ערך בדיקה ומצא שכוס זכוכית ישנה שוקלת מעט יותר מכוס זכוכית חדשה, והוי הוכחה שהזכוכית בולעת מעט. והילקוט הפריך זאת, שאין מכאן ראיה לאסור שמצינו להר״ן (פסחים ל, ב) שכלי זכוכית מותרים כיון שבליעתן מועטת מכל הכלים. ואם כן נמצא שאף שכלי זכוכית בימינו בולעת מעט, אין בזה מספיק בשביל לאסור.
והאשכנזים נהגו להחמיר בכלי זכוכית ולדמותם לכלי חרס (רמ״א שם). אכן ישנם כמה פוסקים אשכנזים שנקטו שמנהג זה הוא רק לפסח משום חומרא דחמץ, ובשאר איסורים כתבו להקל, וכן כתב הכנסת הגדולה (בהגהות הטור יו״ד סימן קכא, כה), ובספר מנחת יעקב (כלל פה ס״ק יב), והובא בפרמ״ג (משב״ז סימן קה, א), הביאם הגאון ר״מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח״א סימן תלב), וכתב שבליטא נהגו להקל. וראה אריכות בזה בדרכי תשובה (סימן קכא), ולכן הרוצים להקל יש להם על מי לסמוך.
אלא שעדיין יש איסור בכלי זה משום חלק הפלסטיק שבדרך כלל הוא הידית וכאן לא יועיל ניקוי בעלמא שכן פלסטיק בולע (ויש מחלוקת אם אפשר להכשיר כלי פלסטיק). ולגבי הידית כתב השולחן ערוך (סימן תנא סעיף יב) שכל הכלים צריך להגעיל ידותיהם כמותן, והסבירו הב״ח והט״ז (הובאו במשנ״ב ס״ק סח) דחישינן שמא עבר האיסור אל היד בזמן שהדיחו אותו.
וברור שבחדר בית מלון אין אפשרות להגעיל כליו, אמנם הרמ״א (שם) כתב שאפשר לכתחילה להגעיל הידות על ידי עירוי שמערה עליהם, מכיון שאין בליעתן כל כך חזקה כמו בכלי עצמו (לבוש).
ואם אין באפשרותו גם לערות על הידות מים רותחים, כתב הרמ״א שם שאין לאסור בדיעבד. ובפירוש בדיעבד כתב המגן אברהם (ס״ק כד והובא במשנ״ב סק״ע) דהיינו שהשתמש בהם כבר אזי המאכל מותר, אולם לכתחילה אסור להשתמש בהם אפילו אם אי אפשר להגעילו (כף החיים ס״ק קנא), ובערוך השולחן (סעיף כב) כתב על דבריהם שאינו מוכרח, ויש להתיר בדיעבד גם קודם תשמיש.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אדם שקנה כלי אכילה הראוי לטבול ונמצא במקום שאין בו מקוה או ים וכדומה לטבול
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
