ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
הרב בחן בעיניו את הקירות שמא יש גם תעודת כשרות בין שלל התמונות, אך כשלא הבחין בה, פנה למוכר בשאלה – יש לך תעודת כשרות?
המוכר השיב על אתר: 'תסתכל על כל הצדיקים שתלויים בו, זה לא מספיק כשר בשבילך'?
ענה לו הרב: 'אם הבבא סאלי היה המוכר כאן בחנות, והתמונה של הייתה תלויה כאן על הקיר, הייתי קונה כאן בשמחה. אבל כרגע שאתה המוכר, ותמונתו תלויה על הקיר, זה לא בשבילי'!
ובכן, מאחורי הבדיחה המפורסמת הזו, מסתתרת גם הדרכה הלכתית חשובה, שחלקה פחות מוכרת, והשבוע של פרשת ראה הוא זמן מצויין להתחזק בכך, מפני שבפרשה מוזכרים הרבה ממצוות הכשרות, כמו רשימת החיות והעופות הכשרים, חיובי המעשרות ועוד.
ההדרכה ההלכתית היותר מוכרת היא הצורך בתעודת כשרות, אך יש מצבים מסויימים שמפספסים גם לכאלה שמכירים הדרכה זו.
אמנם הכלל ההלכתי קובע ש"עד אחד נאמן באיסורין", ולפי זה היה מקום לסמוך על המוכר שמעיד על הכשרות בעסק שלו, אך מאידך מצאנו גם בנוגע לענייני כשרות (ירושלמי סוף דמאי פ"ד) ש"החשוד על הדבר.. לא מעידו', ולכן וודאי שאין לסמוך על עדותם של אנשים שאיננו יודעים בוודאות שהם מקפידים בעצמם על כשרות.
בהמשך הרחיבו גדולי ישראל את הצורך בפיקוח כשרותי, ולעיתים יש צורך בפיקוח כשרותי על עסק מסחרי גם אם הבעלים מקפיד בעצמו על כשרות, אם מפני שהיום יש הרבה רכיבים במזון, כך שמי שאינו בקיא בדבר יכול להיכשל בשוגג או מפני טעמים הלכתיים נוספים.
וכאן יש מקום להעיר על שני עניינים, הראשון מוכר יותר והשני כמעט ואינו מוכר –
א. לעיתים, המוכרים בחנויות עושים תרגילים שונים, שנועדו לתת תחושה חזקה שיש כשרות לעסק, כשבאמת אין לו תעודת כשרות. הם תולים תמונות צדיקים, שלט של 'העסק הנבחר' שדומה לתעודת כשרות, תעודה שאינה בתוקף או תעודה שמעידה רק על חלק מרכיבי החנות, כגון תעודה על מכירת חמץ, כשבחנות מוכרים דברים רבים ומגוונים.
חשוב מאוד לוודא תעודה מתאימה, ולא להתבייש לשאול אם יש תעודה כזו, וכמובן לא לסמוך על כל מיני הבטחות של מוכרים, שאינם מגובות בהוכחות.
ב. ברשתות השיווק ובחנויות כשרות רבות מצויות פינות שבהם מוכרים באופן טרי וללא אריזות – בשר, גבינות, מאפים, פיצוחים ועוד. על אותם פינות יש הכשר כללי ברמה בסיסית, אך המוכרים מציגים שם רמות כשרות שונות, והם אומרים לקונים – זה 'חלק' בהכשר כזה, זה כשרות כזו וכו'. לעיתים המוכרים הם ערבים, ובוודאי שאינם מקפידים בעצמם על כשרות.
יש לדעת, שמבחינה הלכתית, אם המוצרים פתוחים ואינם באריזה עם חותמת הכשרות המתאימה, הרי שאין לסמוך על דברי המוכרים, ויש להחשיב את כל המוצרים בהתאם לרמת הכשרות הבסיסית, כך שמי שמקפיד על 'חלק' או רמת מהדרין מסויימת לא יכול לקנות שם.
וודאי, שאם אין כשרות כללית על המקום, הרי שכל מוצר פתוח אי אפשר לקנות שם, גם אם המוכרים מראים שיש להם ארגזים ואריזות שנפתחו קודם, שיש עליהם הכשר, שהרי אין וודאות שהמוצר יצא דווקא מהאריזה הזו, ויתכן ויצא ממקור אחר.
ההקפדה על כשרות המזון היא חלק מקדושתם המיוחדת של ישראל, ויהי רצון שבזכות שאנו מתקדשים תתקיים בנו הבטחת התורה לנחול את הארץ הקדושה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.












