ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. חולין קלז. - ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים. מנא הני מילי, אמר רב חסדא אתיא גיזה גיזה כתיב הכא ראשית גז צאנך תתן לו וכתיב התם ומגז כבשי יתחמם (איוב לא' כ'), מה להלן כבשים אף כאן כבשים. דתנא דבי ר' ישמעאל כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז שנאמר ומגז כבשי יתחמם.
ג. חולין קלה. - מתני'. ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים, חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז, שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט, וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה, וכמה הוא מרובה, ב"ש אומרים שתי רחלות שנאמר יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן, וב"ה אומרים [חמש שנאמר] חמש צאן עשויות. חולין קלו: - אמר רב נחמן בר יצחק, האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי, כר' אלעאי בראשית הגז, דתניא רבי אלעאי אומר, ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ. רמב"ם פ"י ביכורים ה"א - מצות עשה ליתן לכהן ראשית הגז.. ומדברי סופרים שלא יפחות מאחד מששים, ואינה נוהגת אלא בארץ.
ד. שמואל א' כה' - וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו. וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום. ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. ועתה שמעתי כי גזזים לך, עתה, הרעים אשר לך היו עמנו, לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה.. שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב באנו, תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד.. ותמהר אביגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוית.. רד"ק - מנהגם לעשות משתה ויום טוב בעת שהיו גוזזים כמו שראינו בדבר אבשלום וזה כי על יום טוב באנו כלומר באנו אליך בעת שאתה עושה יום טוב ולא תרבה הוצאה בעבורנו כי יום טוב אתה עושה לגוזזים.. ותקנת לרוב מאכל ומשתה. חולין קלז. - אמר רב אשי עשויות שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה.
ה. שמואל ב' יג' - ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך. רש"י - ויהיו גוזזים - ודרכם היה לעשות משתה בגזוז צאנם.
ו. בראשית לח יב'-יג' - וירבו הימים.. וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו.. ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו. פסיקתא זוטרתא - כל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם. רבי אברהם בן הרמב"ם - מנהג קדמון לאסוף חברים ולשמוח בשעת גזיזת הצאן. דברי הימים א' ב' - ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הוליד את גזז.
ז. זוהר משפטים קכא. - ראשית גז צאנך תתן לו, דאינון ישראל, דאתמר בהון (יחזקאל לד) ואתן צאני, והכי ישראל, (ירמיה ב') קדש ישראל לד' ראשית תבואתה.
ח. במדבר יא' - ורוח נסע מאת ד' ויגז שלוים מן הים. רש"י - ויפריח, וכן (תהלים צ) כי גז חיש. רבינו מיוחס - לשון הוצאה והפרחה, וכן ממעי אמי אתה גוזי, כי גז חיש ונעופה, מפני שיוצא האדם מהרה ופורח כעוף, וכן ונגוזו ועבר. תהלים עא' – ממעי אמי אתה גזי. רש"י – מוציאי ומעבירי. תהלים צ' – כי גז חיש ונעופה. רש"י – לשון העברה. ירמיהו ז' – גזי נזרך. רש"י - תלשי שערך כמו ויגז שלוים, ויגז את ראשו (איוב א).
ט. קדושת לוי - דהנה דוד המלך אמר (דה"א כט) 'לך ה' הגדולה והגבורה'.. השבע מדות. וכולם נכללים בג' מדות ראשונות, דכולם נכללים באי"ן, ומן האי"ן באין אל בחינות יש. ואם כן יש ג' מדות אשר מתוך הג' מדות יוצאים השבעה מדות.. וזהו בחינת 'גז', דהג' נפרד מהז', דהג' מרמז על ג' ראשונות השייכים כאחת, והז' הוא מרמז על שבע מדות. והנה כולם תלוים במדת יראה שהוא הראשית, ראשית חכמה יראת ה' (תהלים קיא), וזהו 'ראשית ג"ז צאנך תתן לו'.
י. ראש מילין - תלישא קטנה - ההצטיירות המלאה הוד וגודל מחזון אין סוף, לאור וחיי עולמים.. ולהכניס את תכונת השירה המתעלה מעל כל גבולים בתכונה נפשית מקוצבה, יתואר האור המחיה את רוח השירה בתור אור נתלש בתלישא קטנה, חלקים חלקים, נתוקי אורות, הקצבות צלילים, נצוצי אורות, זרזיפים עליונים, שמהם עולמים רבים יתכוננו..
יא. ראש מילין - תלישא גדולה - בלא ההגיון של ההתלשות הכללית, ממקור המקוריות של נהר הפלגים של האורה של אור האורים העליונים, אשר נשגב שמו לבדו, אי אפשר לשום רצון לצייר שום שאיפה ושום המשכה נפשית, ומי הוא הנותן לנו את התעצומה השירית המתנשאת לרום עולמים, המשוטטת באויר טהור של צחצחות אין סוף, רק ההרגשה העליונה של התלישא הגדולה, של הנתקת האור הכללי המחולל כל ומקיף כל מסגולת שרשי אור אורותיו, ומקור השלמות העליונה של זיו חייו, שכל הניתוקים הקטנים מדודי השיעור ומוגבלי החוג הם הם תולדותיו, פארותיו, וענפיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
