בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • שופטים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
4 דק' קריאה 51 דק' צפיה
א. דברים יז' – כי תבא אל הארץ.. ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי. שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד' אלוקיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא.. והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת.. והיתה עמו.. לבלתי רום לבבו מאחיו.. רמב"ן - הכתוב ימנע את המלך מגאות ורוממות הלב, וכל שכן האחרים שאינן ראויים לכך, כי בראוי להתרומם ולהתגדל יזהירנו להיות לבבו שפל.. דרשות הר"ן יא' - ולפי שהוא מושל ממשל רב, והוא מעותד להתגאות, על זה הזהירו להשמר מזה, כאמרו לבלתי רום לבבו מאחיו. וזו מצות כוללת למלך והדיוט.. ונתיחדה למלך.. שיש למלך צד ייחדהו שממנו ראוי יותר שלא ירום לבבו לצד המלכות, יותר ממה שראוי שלא ירום לב שאר בני אדם מצד המעלות הנמצאות בהם, והוא שידוע שהמלכות אינו דבר דבק למלך, אבל הוא דבר ניתן אליו מאת העם או מאת השם יתברך.. נמצא שאין המלכות דבק עם המלך אבל תואר נוסף עליו לצורך תקון הכלל, ולכן אין ראוי למלך שיראה עצמו כמושל ושליט על העם אלא כעבד עליהם לצורך תקונם, ומפני זה אמרו בהוריות כסבורים ששררות אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם.. ואחרי שאין כבוד המלך ומלכותו לתקון עצמו רק לתקון העם, ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו, יותר ממה שראוי שלא ירום לבב החכם מצד חכמתו אשר קנה או השפיע השם עליו לתקון נפשו ראשונה, גם ראוי יותר שלא ירום לבבו מצד מלכותו, יותר ממה שראוי שלא ירום לב אחד מהמון האנשים אשר אסף עושר ונכסים.. ולפיכך נתייחדה המצוה הזאת במלך..
ב. ספרי קסב' - לבלתי רום לבבו מאחיו, ולא משל הקדש. הכתב והקבלה - בשל הקדש הם מצות ה' לא יהיה עניו..
ג. רמב"ם מלכים א' - שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך.. ולהכרית זרעו של עמלק.. ולבנות בית הבחירה.. ב. מינוי מלך קודם למלחמת עמלק.. והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית..
ד. רמב"ם מלכים ג' ו' - וכן לא יהיה שטוף בנשים, אפילו לא היתה לו אלא אחת.. על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו, שלבו הוא לב כל קהל ישראל לפיכך דבקו הכתוב בתורה יתר משאר העם שנאמר כל ימי חייו.
ה. סוטה י: - לדוד מכתם. שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם לכל. דבר אחר, מכתם, שהיתה מכתו תמה, שנולד כשהוא מהול. דבר אחר.. כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו ללמוד תורה, כך בגדולתו. רש"י - ..מכתם שהיתה תמה מכתו מתחלתו ועד סופו לא נחסר ענוותנותו ולא נשתנית. ברכות ק"ש ברכת גאולה - מגביה שפלים עד מרום. שפת אמת וישלח תרלד' - הגיד מו"ז ז"ל בשם הרב הק' מפרשיסחא ז"ל פי' מגביה שפלים שהשי"ת מגביה האדם באופן שיהי' נשאר שפל כמו שהי'.. וכתיב מה ה' שואל כו'. פי' מאה ברכות.. שכל דבר שמקבל האדם צריך לידע שהוא רק מהשי"ת. איוב ה' - לשום שפלים למרום.. ישעיהו נז' - כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח.. תהלים קיג' - מי כד' אלוקינו המגביהי לשבת. המשפילי לראות בשמים ובארץ. מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון. להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו. מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו י-ה.
ו. ירמיהו ל ' - ועבדו את ד' אלוקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם. הושע ג' - אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ד' אלוקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ד' ואל טובו באחרית הימים. סוכה מה. - בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח, יופי לך מזבח. רבי אלעזר אומר: לי-ה ולך מזבח, לי-ה ולך מזבח. סוכה מה: - והא קא משתתף שם שמים ודבר אחר, ותניא, כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם.. הכי קאמר, לי-ה אנחנו מודים ולך אנו משבחין..
ז. אוה"ק ג' מוסר הקודש צז' – באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח.. רוח אפינו משיח ד', זהו גבורתו הדר גדלו, איננו מבחוץ לנו, רוח אפינו הוא, את ד' א-להינו ודוד מלכנו נבקש, אל ה' ואל טובו נפחד, את האני שלנו נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא.. אורות התחיה נד' - המחשבה הזאת בעצמה של החפץ להיות עומד על העצמיות הנקיה בלא עירוב השפעה חיצונה.. הכרה זו, שיש לעמוד על הנקודה התוכית המסוגלת להעצמיות, תקרא את ישראל לתשובה, לעשות חיל בא-להים, ולשוב עוד הפעם לגבורה עליונה.. ישובו בני ישראל וביקשו את ד' א-להיהם ואת דוד מלכם..
ח. אוה"ק ג' מוסר הקודש עח' - כשנפגמה העצמיות הפנימית בנפש ובעולם, אי אפשר להחזירה לידי תיקון כי אם על ידי התעמקות פנימית ברזי תורה, מעלמא דחירו, ובקדושה גדולה, שתוצאותיה היא הדבקות התדירית, כתרין ריעין דלא מתפרשין, לא ההזדמנות הארעאית, הבאה מזמן לזמן, שזה מספיק רק לטהרה חיצונית, בשעה שהפנימיות לא נפגמה. ונמצא שפגמי הברית, וכל יסוד הגאולה, התלויה בגילוי רזי תורה, הכל מתתקן ברז העצמיות הפנימית, שמתעורר רצון הנעלם, שבא בסימן טוב, בכנסת ישראל, דוד מלך ישראל חי וקים, רוח אפינו משיח ד'.
ט. אורות התחיה סט' - התשובה הנועדה לישראל, לרומם את קרנם בגאולה שלימה, תבוא על ידי השבת עוז רוח הקודש, שהוא הסגולה הנבואית בהתחלתה, המתפשטת על כל האומה כולה.. התוכן המיוחד לישראל בתור עם לבדד ישכון, לא יתברר על ידי מעשים חיצוניים, ולא על ידי דברים לימודיים, כי אם על ידי הרמת חייהם בסגולתם הפנימית. תוצאת הדבר תבוא על ידי רצון כביר פנימי, שיבררוהו גדולי הנשמה, המכירים את הליכות דופק החיים של כללות האומה כולה. והם הם בעלי הסוד העליונים, אשר יעלו את כל הירידות, בין שלהם, בין של כלל ישראל, בין של כל הנפלים אשר עמדו להיות משיחים ונפלו ונוקשו ונשברו, הנה נתפזרו ניצוציהם, ומבקשים תיקון חי וקיים, ביסוד דוד מלך ישראל, רוח אפינו משיח ד'. ורוחא דמשיחא הולך הוא באור תורה הפנימית, וכל מה שיתאמצו גדולי טהורי לב ללחום נגד שכחתה של תורה העליונה והעלמתה, יתעורר כח התחייה הלאומית יותר ויותר.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il