ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
הישוב היחידי בארצנו הקדושה, שבו נשמרה רציפות יהודית מימי בית שני ועד ימינו.
בהמוני ערים וישובים בארץ ישבו יהודים בימי בית שני, אך צרות ורדיפות במהלך הגלות הארוכה דלדלו את הישוב היהודי בארץ, ורק בפקיעין המשיכה הקהילה בעקשנות לשמור על רציפות והמשכיות.
והנה, התעוררות מחודשת של העם והארץ. העם עולה גלים גלים לארצו. ה'אור החיים' הקדוש ורבי מנחם מנדל מויטבסק עולים ומתיישבים לתקופה קצרה ב... פקיעין. עבר הווה ועתיד נושקים זה לזה. בהמשך עולים עוד ועוד יהודים, וקמים עוד ועוד ישובים ברחבי הארץ, אך הקהילה היהודית בפקיעין נותרת במקומה, נושאת עימה את הוד הקדומים אל דור הבנים.
שנת תרח"צ. כנופיית פורעים ערביים מתארגנת לפרוע ביהודי פקיעין, והבריטים מפנים אותם לחדרה. הקהילה העתיקה מתחילה להשתקע במקום החדש, ונדמה שעוד רגע יקיץ הקץ על השריד היחידי בן אלפי השנים.
ואז מתרחשת תפנית בעלילה. לאחת ממשפחות הכפר, משפחת זינאתי, יש סב זקן שעיניו כבר כהו מראות. הסב מחליט שהגיע הזמן לשוב לנחלה העתיקה. הוא ובני משפחתו מעמיסים את חפציהם על משאית, ונוסעים חזרה הביתה.
כשהמשאית נכנסת למרחב השדות של פקיעין, הסב הסומא חש ומרגיש בכל גופו, שהם הגיעו חזרה לנחלתם העתיקה. הוא לא רואה כלום, ואיש מהנוכחים גם לא מספר לו כלום, הוא פשוט מרגיש בדבר.
הוא יורד בהתרגשות מהמשאית, ומתחיל לצעוד עצמאית בדרך העולה אל הכפר, ובזמן שהוא חולף על פני כל אחת משדות הכפר, הוא מזהה אותה בעיני רוחו, ומציין את שם בעליה.
היה זה מחזה מדהים של יהודי המחובר בכל נימי נפשו למקומו ונחלתו. קישור פנימי זה הוא שעמד לקהילת יהודי פקיעין, שתמשיך ותישא את לפיד יהודי הארץ הקדומים עד ימינו אלה.
ובכן, הסיפור האמיתי הזה, שמופיע בספר שיצא על קהילת יהודי פקיעין, מבטא רעיון רוחני עמוק שמחובר למצווה בפרשתנו.
נצטווינו "לא תסיג גבול רעך, אשר גבלו ראשונים, בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר ה'... נותן לך לרשתה" (יט, יד). מכאן מביא הרמב"ם (לא תעשה רמו) לפי חז"ל "שהזהירנו שלא לגנוב תחומי הארץ, והוא שנשנה גבול שיהיה בינינו ובין זולתנו עד שיהיה איפשר למשקר שיאמר שקרקע זולתו הוא שלו... יכול אף בחוצה לארץ? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל בארץ... הנה התבאר שלאו זה מיוחד בארץ ישראל".
מכאן פוסק גם השולחן ערוך (חו"מ שעו), שיש בימינו איסור מיוחד לגזול קרקע בארץ ישראל. ואמנם גם בחוץ לארץ יש איסור לגזול קרקע מדאורייתא (שו"ע שם) מדין לא תגזול או מדרבנן (טור שם), אך בארץ ישראל התווסף איסור נוסף לגוזל הקרקע.
הרמב"ן והנצי"ב בהעמק דבר לאור דברי הספרי עומדים על כך שבמצווה זו יש שני רבדים. יש אזהרה ראשונה שלא לשנות את הגבול הקדמון, שחילקו יהושע והנשיאים לפי הגורל בשם ה' בין השבטים, ויש אזהרה שניה שלא לגזול קרקע חבירו בארץ ישראל.
האזהרה הראשונה מובנת, כי המסיג גבול הראשונים מערער על הגורל שהיה בדבר ה', ופוגע בכך ב"חלוקת הארץ (שהיא) ענין קדושה, שהרי בזה תלוי דין יובל וכמה דינים של תורה, והוא קדושת הגוף..." (העמק דבר).
אך האזהרה השניה לכאורה תמוהה – הרי בימינו יש מסחר בקרקעות רגיל ואנושי בארץ ישראל, ואין כאן חלוקה בגורל בדבר ה', ומדוע בארץ ישראל התווספה מצווה שלא קיימת בחוץ לארץ, שאסור לגזול קרקעות?
התשובה לכך נרמזת בדברי החתם סופר, שמבאר שגם הקרקעות שנקנו במסחר רגיל בין אנשים, הושפעו בדרכים עקיפות מאותו גורל ראשוני בשם ה', שהרי בעל הנחלה הקדמון מכר לאחד, שמכר לחבירו וכן הלאה. (למעשה, בימינו זה לא כל כך פשוט, שהרי הקרקע נגזלה פעמים רבות בידי שליטים וגויים שונים או שהייתה שממה, ובכל זאת המצווה באה ללמד אותנו רעיון יסודי).
מה הרעיון במצווה זו?
כבר אמרו רבים מגדולי ישראל, שכל יהודי ויהודי מביא נקודה רוחנית ייחודית לעולם. מהגורל שנחלקה הארץ לפי דבר ה' אנו למדים, שגם הבעלות על הקרקע בארץ ישראל אינה סתמית ואנושית. כל חלק וחלק בארץ ישראל מבטא נקודה רוחנית מיוחדת, והוא חלק מהפסיפס השלם של גילוי דבר ה' בעולם. ומאיסור הסגת הגבול בארץ למדנו שאת הנקודה הרוחנית המיוחדת לכל יהודי בכוחנו להוציא לפועל בשלמות רק בעת שאנו יושבים בנחלה המיוחדת לנו בארץ ישראל.
ומכך שמצווה זו קיימת גם בימינו, אנו למדים שגם בימינו הגילוי הרוחני של עם ישראל בעולם, הולך וגובר, ככל שעם ישראל מחזיק יותר ויותר בחלקי ארץ ישראל.
הסיפור שבו פתחתי מלמד אותנו את אותה תחושה רוחנית מיוחדת, שחש מי שקשור לאדמה בכל נימי נפשו, וממשיך את אותו חיבור קדמון שחשו אבותינו לאדמה.
ויהי רצון שאף אנו נזכה לחוש את אותו חיבור, נתחבר יותר ויותר לכל חלקי ארצנו, ונגלה בשלימות את דבר ה' בעולם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.













