ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- הקדמה
הבריח התיכון העובר בתוך פרקי הספר, הוא הנסיון להתעמק בשיטת הרי"ף מתוך עיון בדבריו בכמה סוגיות חופפות; ונסיון לבניית שיטה כוללת אחת, אשר דבריה פזורים בכמה מקומות. ואחר בנית שיטה כוללת זו, נסיון לברר את שיטת הרמב"ם ביחס לאותה שיטה. האם הרמב"ם מסכים עם שיטת הרי"ף, והאם נטה ממנה לגמרי, או במקצת. וכן נסיון לברר האם נטה הרמב"ם אחר שיטות שאליהן רומז רבנו-חננאל בפרושו; והאם חזרה של הרמב"ם ביד החזקה מפסיקתו הקודמת בפרוש המשניות, או חזרה במהדורא בתרא מדבריו במהדורא-קמא שלו בפרוש המשניות, תלויה במחלוקות שבין רבנו-חננאל לבין הרי"ף.
ידוע שדרכו של הרי"ף, להביא בעיקר את הסוגיות שהוא פוסק להלכה, אולם לעיתים משמיט הרי"ף עניינים שלכאורה הם נראים ללא חולק; ולעיתים כאשר הרי"ף מביא את הסוגיה הוא מביאה בכמה שנויים; ולעיתים הוא מביא ענינים שלכאורה אינם להלכה.
מפרשי הרי"ף וכן הבית יוסף והבאים אחריו, דנים פעמים רבות בהשמטות הרי"ף, ובשנויים שקיימים לפעמים בין שיטת הלכותיו לבין שיטת הסוגיה. ופעמים רבות כתב הבית יוסף שבדרכו זו רצה הרי"ף לרמז לנו לעניינים, שהוא תולה לנו בין השורות; ומפני שדרכו לקצר, לא רצה הרי"ף להאריך בהם; וסמך עצמו על כך, שנעיין היטב בשרשי הדברים, ונסיק מהם את המסקנות המתבקשות.
חלק מדברי רבנו חננאל והרי"ף והרמב"ם שנידונו בספר זה נידונו כבר בספרי הפוסקים והמפרשים השונים; אך מאידך מקובלנו, ש"אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש" (חגיגה דף ג' ע"א). ומאחר והדברים המקובלים במסורת הפוסקים ובמסורת הישיבות ידועים אצל הלומדים, וגם מי שלא הורגל בהם יוכל להגיע אליהם דרך ספרי המפתחות השונים; ומאחר ולא רציתי לחזור על הדברים שהקורא יודעם ממילא; בחרתי להביא בספר זה את הרעיונות שהתחדשו אצלנו. כמו-כן השתדלתי לקצר בדברי, ואת עיקר מגמתי שמתי בהבאת המקורות השונים בפני המעיינים.
השתדלתי לבסס את החידושים שבדברי הרי"ף על השוואת דבריו במקומות רבים ככל שעלה בידי; ואת החידושים שבדברי הרמב"ם השתדלתי לבסס הן על השוואת דבריו במקומות השונים שביד החזקה והן עם השוואת דבריו שבמהדורות השונות של פרוש המשניות וכן על גרסאות של כת"י עתיקים ביותר. וכל זאת מתוך נסיון לקשור את פסיקת הרמב"ם לפרוש רבנו חננאל ולהלכות הרי"ף. אולם מטרת הבאת החידושים לא נועדה אלא לחדד את לב המעיינים; ולמותר לציין, שאין להסיק שום נפק"מ מן החידושים המובאים כאן.
הקדמתי בהבאת העניינים הקשורים לבבא מציעא מפני שהם מרובים משאר העניינים שבספר זה. אולם מענין לענין באותו ענין עוברים מספר פרקים לדון בעניינים הנמצאים במסכתות אחרות בשבועות ובבבא בתרא ובנדרים ובגיטין, וכדו'. אח"כ הבאתי עניינים שבבבא קמא, וסיימתי בענינים שבתחילת סנהדרין.
הבאתי בספר זה צלום כתבי יד עתיקים ביותר של לשון הרמב"ם בפרק ט"ז מהלכות אישות הלכה כ"ה, המאירים באור חדש את דבריו שם. ויש לגירסה המופיעה בהם סיוע מדברי ראשונים רבים, שדנו בדבריו שבהלכה זו.
ספר זה יוצא לאור לעלוי נשמת עטרת משפחתנו אמי מורתי - מרת רחל זכרונה לברכה, שמסרה נפשה עבורנו; ואשר הנהגותיה ואורחותיה הם נר לרגלינו. ויהי רצון שיעלו דברי התורה שבספר להיות לה לשם עולם בהיכל ה'.
ואודה לקב"ה, על כל הטוב שגמלני מעודי, ושזיכני להיות מיושבי בית המדרש; ולהפיץ מעט מן הדברים, שלמדתי ולימדתי מתורתו.
ואודה בזה לאכסניות של תורה שבהן למדתי; לישיבת נתיב מאיר ולראש הישיבה הרב אריה בינה זצ"ל, ולישיבת כרם ביבנה ולראש הישיבה הרה"ג הרב ח.י. גולדוויכט זצ"ל; ולכולל ארץ חמדה ולעומדים בראשו הרב משה ארנרייך שליט"א והרב יוסף כרמל שליט"א, אשר גם ראו לנכון להוציא ספר זה לאור.
ואודה בזה לאבי מורי ר' שלום הוכמן שליט"א שחנכני לתורה ולמצוות ולמעש"ט והושיבני בין ברכי ת"ח, ולאשתו מרת מינה שתחי'; אשר סייעו בעצה ובדמים בהוצאת הספר. יברך ה' פעלם בבריות גופא ובנהורא מעליא ובנחת מכל צאצאיהם; וימלא כל משאלות לבם לטוב. ואודה לגיסי ר' עקיבא יהודה פיקסלר שיחי' ואשתו אחותי מרת שרה שיינדל שתחי', אשר סייעו בעצה ובדמים בהוצאת הספר. יברך ה' פעלם בבריות גופא ובנהורא מעליא ובנחת מכל צאצאיהם; וימלא כל משאלות לבם לטוב.
קראתי לספר זה " שֵם מרדכי " מפני שמופיע בו שמי - מרדכי , ומרומז בו שמי שמואל ; (שכן מצאנו במשנה בשבת דף ק"ג ע"א - ' שֵם ' מ'שמעון' ומ' שמואל ').
ובמשנה בסוף פ"ב בעדויות מובא בשם רבי עקיבא - "האב זוכה לבן בנוי ובכח ובעושר ובחכמה ובשנים ובמספר הדורות לפניו ..." - ומשמע ממנה, שחכמת התורה וחידושי התורה שמגלה הבן באים לו בזכות אביו. וצרוף הגמטריא של שם אבי מורי שליט"א - " שלום ", והגמטריא של שם אמי מורתי ז"ל - " רחל ", עולה תרי"ד; כמנין " שֵם מרדכי "; ויש בכך רמז שחידושי התורה שבספר באו בזכותם.
ומשמע במשנה הנ"ל, שחדושי התורה שבספר באים גם בזכות הדורות הקודמים. ובאו בזכות סבי מורי ר' יוסף ב"ר שלום הוכמן, ובזכות סבתי מורתי מרת חנה ב"ר הרש; אשר בהיות הרב מצנז-קלויזנבורג זצוק"ל מתאכסן ברודניק בבית הוריה, היה סבי מורי המוציא והמביא בכמה מענייניו; זכרונם לברכה.
ובאו בזכות סבי מורי ר' בנימין בונם ב"ר משה אהרון ברגר, אשר שמר על הדרת פניו - זקן - בשנים הקשות שבסיביר; ובזכות סבתי מורתי מרת מלכה ב"ר שמואל ליב, אשר טרחה רבות עבורנו; זכרונם לברכה.
ומצאנו בעירובין דף מ' ע"ב ש"זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן". ולפיכך, חידושי התורה שבספר שיוצא לזכרון אמי מורתי מרת רחל ז"ל, יעלו לזכרון עולם בהיכל ה' גם למשפחת סבי מורי משפחת יוסף ולמשפחת סבי מורי משפחת בנימין. ויש פסוק בתורה שניתן לתלות בו, שחדושי התורה שבספר עולים לזכרונם ונחשבים כתולדותיהם; והוא הפסוק - "בני רחל יוסף ובנימן " (בראשית ל"ה, כ"ד); והפסוק מתחיל ומסיים באותיות ב"ן, והגמטריא שלו עולה תרי"ד כמנין " שֵם מרדכי ".
ואם אזכה, וימצאו חדושי התורה שבספר חן וחסד בעיני המלכים - רבנן; וישמיעו אותם למלכים אחרים, ויאמרו שראו אותם בספר " שֵם מרדכי "; הרי שיביאו גאולה לעולם. שכן מצאנו בפרק קנין תורה (אבות ו' ו') - "שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר (אסתר ב', כ"ב): וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי ".
ואשא כפי בתפילתו של רבי יהודה בן תימא - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתבנה עירך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.
בעת הכנת הספר לדפוס נודע על עלייתו למרומים של הצדיק הרב אשר פרוינד זצוק"ל שזכיתי לקבל מעצותיו וברכותיו בתחומים רבים הרב עודדני וברכני בהוצאת ספרי לאור תגן עלינו זכותו וימליץ טוב בעדינו.
מרדכי שמואל ב"ר שלום הוכמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
