ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
הקדוש ר' מנשה דוידוביץ' הי"ד, תלמיד ישיבת מרכז הרב, עלה בגבורה ובקדושה בסערת הקרב השמיימה במלחמת יום הכיפורים. אישיותו, כלוחם וכאיש קודש אמיתי, הרשימה את כל סביבותיו.
וכך סיפרו עליו – מנשה הגיע כחייל חדש לפלוגה, בעת שהיחידה שירתה במוצב בבקעת הירדן. כידוע, בקעת הירדן היא מקום חם מאוד.
והנה, כשנכנס מנשה לצריף המגורים, הוא גילה שבמקום תלויות תמונות לא צנועות, הפוגעות בקדושת המחנה. ללא אומר ומילה, הוא לקח את חפציו, והשתכן בבונקר הלוהט. כשראו זאת חבריו למוצב ומפקדו, הם התביישו במעשיהם, ומיהרו להסיר את התמונות, ו'התקרית' חוסלה.
לימים, כשהכירוהו יותר מקרוב, התברר שמנשה לא ניסה בצעד זה ללחוץ על האחרים או לכפות עליהם את דעתו, אלא הוא התכוון באמת ובתמים ללון בבונקר הלוהט... (ספר הזיכרון 'סגולת מנשה').
סיפור זה הוא דוגמא ומופת ליהודי קדוש, שיישם במסירות גדולה מצווה המופיעה בפרשתנו, כפי שנאמר: "כי תצא מחנה על אויביך, ונשמרת מ... דבר רע...כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך, והיה מחנך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר...".
בהבנת פסוקים אלו, נחלקו הראשונים, הרמב"ם לא פירש זאת כמצווה מיוחדת, אך הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, שכחת הלאוין יא) בעקבות הספרי לומד מכאן, שיש איסור מיוחד לעשות דבר רע, הגורם לסילוק שכינה במחנה היוצא למלחמה.
הספרי לומד מהפסוק "ולא יראה בך ערוות דבר", שבמחנה היוצא למלחמה, יש להישמר במיוחד מעבירות שהם דומות לענייני עריות, כלומר עבירות שבגללם מסתלקת השכינה ובגללם גלו הכנענים., ואלו הם: עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים וקללת ה'. בנוסף – איסור זה כולל גם איסור לשון הרע במחנה, כי נאמר בפסוק "דבר רע", מלשון – דיבור רע.
ומבאר הרמב"ן שלמרות שמדובר כאן ברשימת עבירות (עריות, עבודה זרה וכו') שאסורים תמיד לכל ישראל, בכל זאת במחנה היוצא למלחמה חידשה התורה, שהנכשל בעבירות אלו עובר על איסור כפול.
ומסביר הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים כג, י) שאחד הטעמים לאיסור זה, כי "הישר בבני אדם בטבעו, יתלבש אכזריות וחימה כצאת מחנה על אויב", שהרי בזמן המלחמה מותרים פעולות של הרג והרס, שבמציאות של שלום אלו מעשים שליליים. לכן בצבאות הגויים, מקובל שהלוחמים עושים מעשי אכזריות, גזל, ניאוף וכל נבלה. כדי להישמר מכך, עלינו להיזהר יותר מהזמנים רגילים, ולפרוש ולהתרחק מעבירות ומירידה רוחנית.
כלומר – בעת מלחמה, כשאדם עסוק בהריגת אוייב, והוא עושה מעשים שבמציאות רגילה הם אסורים ורק במלחמה מותרים, הרי הוא עלול חלילה להישחק רוחנית. בנוסף לכך – הוא גם שרוי במתח גדול, כך שגובר הסיכוי להיכשל וליפול בעבירות, ולכן צריך להישמר במיוחד.
דוגמא נוספת לעיקרון הרוחני שמציב כאן הרמב"ן, אפשר להביא מתחילת פרשתנו, בה נאמר: "כי תצא למלחמה... וראית בשביה אשת יפת תואר...". וידועים דברי חז"ל "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור...".
מכאן נמצאנו למדים, שהיציאה למלחמה כרוכה גם בסכנה רוחנית, והתורה מציבה את הדרכים כיצד להתמודד עם אותו קושי רוחני, לעיתים נתנה מקום לקושי כמו באשת יפת תואר, ולעיתים הציבה מראש גדרות והרחקות, כמצוות "ונשמרת מכל דבר רע".
להקפדה על מצווה זו יש חשיבות מיוחדת, שהרי כל התנ"ך מלא בכך, שהניצחון של עם ישראל במלחמה תלוי בשכינה ההולכת עימנו, מגינה עלינו ונותנת את אויבינו לפנינו, "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך" (דברים כג). השכינה שורה עלינו רק כשאנו דבוקים בה' ושומרים מצוותיו, ולכן עלינו להישמר מעבירות המסלקות את השכינה, ו"לא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך".
המצווה כפשוטה נאמרה רק במחנה היוצא למלחמה, אך העיקרון הרוחני היסודי וודאי קשור לכלל עם ישראל. בימים אלו, עת עם ישראל שרוי במלחמה, ראוי לכולנו להתחזק במצווה חשובה זו, לשמור על הקדושה והטהרה, ובזכות זאת יתהלך ה' בקרב מחנינו, יגן על כל לוחמינו, ונזכה לניצחון ולישועה גדולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
