ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
הקדוש ר' מנשה דוידוביץ' הי"ד, תלמיד ישיבת מרכז הרב, עלה בגבורה ובקדושה בסערת הקרב השמיימה במלחמת יום הכיפורים. אישיותו, כלוחם וכאיש קודש אמיתי, הרשימה את כל סביבותיו.
וכך סיפרו עליו – מנשה הגיע כחייל חדש לפלוגה, בעת שהיחידה שירתה במוצב בבקעת הירדן. כידוע, בקעת הירדן היא מקום חם מאוד.
והנה, כשנכנס מנשה לצריף המגורים, הוא גילה שבמקום תלויות תמונות לא צנועות, הפוגעות בקדושת המחנה. ללא אומר ומילה, הוא לקח את חפציו, והשתכן בבונקר הלוהט. כשראו זאת חבריו למוצב ומפקדו, הם התביישו במעשיהם, ומיהרו להסיר את התמונות, ו'התקרית' חוסלה.
לימים, כשהכירוהו יותר מקרוב, התברר שמנשה לא ניסה בצעד זה ללחוץ על האחרים או לכפות עליהם את דעתו, אלא הוא התכוון באמת ובתמים ללון בבונקר הלוהט... (ספר הזיכרון 'סגולת מנשה').
סיפור זה הוא דוגמא ומופת ליהודי קדוש, שיישם במסירות גדולה מצווה המופיעה בפרשתנו, כפי שנאמר: "כי תצא מחנה על אויביך, ונשמרת מ... דבר רע...כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך, והיה מחנך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר...".
בהבנת פסוקים אלו, נחלקו הראשונים, הרמב"ם לא פירש זאת כמצווה מיוחדת, אך הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, שכחת הלאוין יא) בעקבות הספרי לומד מכאן, שיש איסור מיוחד לעשות דבר רע, הגורם לסילוק שכינה במחנה היוצא למלחמה.
הספרי לומד מהפסוק "ולא יראה בך ערוות דבר", שבמחנה היוצא למלחמה, יש להישמר במיוחד מעבירות שהם דומות לענייני עריות, כלומר עבירות שבגללם מסתלקת השכינה ובגללם גלו הכנענים., ואלו הם: עריות, עבודה זרה, שפיכות דמים וקללת ה'. בנוסף – איסור זה כולל גם איסור לשון הרע במחנה, כי נאמר בפסוק "דבר רע", מלשון – דיבור רע.
ומבאר הרמב"ן שלמרות שמדובר כאן ברשימת עבירות (עריות, עבודה זרה וכו') שאסורים תמיד לכל ישראל, בכל זאת במחנה היוצא למלחמה חידשה התורה, שהנכשל בעבירות אלו עובר על איסור כפול.
ומסביר הרמב"ן בפירושו לתורה (דברים כג, י) שאחד הטעמים לאיסור זה, כי "הישר בבני אדם בטבעו, יתלבש אכזריות וחימה כצאת מחנה על אויב", שהרי בזמן המלחמה מותרים פעולות של הרג והרס, שבמציאות של שלום אלו מעשים שליליים. לכן בצבאות הגויים, מקובל שהלוחמים עושים מעשי אכזריות, גזל, ניאוף וכל נבלה. כדי להישמר מכך, עלינו להיזהר יותר מהזמנים רגילים, ולפרוש ולהתרחק מעבירות ומירידה רוחנית.
כלומר – בעת מלחמה, כשאדם עסוק בהריגת אוייב, והוא עושה מעשים שבמציאות רגילה הם אסורים ורק במלחמה מותרים, הרי הוא עלול חלילה להישחק רוחנית. בנוסף לכך – הוא גם שרוי במתח גדול, כך שגובר הסיכוי להיכשל וליפול בעבירות, ולכן צריך להישמר במיוחד.
דוגמא נוספת לעיקרון הרוחני שמציב כאן הרמב"ן, אפשר להביא מתחילת פרשתנו, בה נאמר: "כי תצא למלחמה... וראית בשביה אשת יפת תואר...". וידועים דברי חז"ל "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור...".
מכאן נמצאנו למדים, שהיציאה למלחמה כרוכה גם בסכנה רוחנית, והתורה מציבה את הדרכים כיצד להתמודד עם אותו קושי רוחני, לעיתים נתנה מקום לקושי כמו באשת יפת תואר, ולעיתים הציבה מראש גדרות והרחקות, כמצוות "ונשמרת מכל דבר רע".
להקפדה על מצווה זו יש חשיבות מיוחדת, שהרי כל התנ"ך מלא בכך, שהניצחון של עם ישראל במלחמה תלוי בשכינה ההולכת עימנו, מגינה עלינו ונותנת את אויבינו לפנינו, "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך, ולתת אויביך לפניך" (דברים כג). השכינה שורה עלינו רק כשאנו דבוקים בה' ושומרים מצוותיו, ולכן עלינו להישמר מעבירות המסלקות את השכינה, ו"לא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך".
המצווה כפשוטה נאמרה רק במחנה היוצא למלחמה, אך העיקרון הרוחני היסודי וודאי קשור לכלל עם ישראל. בימים אלו, עת עם ישראל שרוי במלחמה, ראוי לכולנו להתחזק במצווה חשובה זו, לשמור על הקדושה והטהרה, ובזכות זאת יתהלך ה' בקרב מחנינו, יגן על כל לוחמינו, ונזכה לניצחון ולישועה גדולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
