ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- סוכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. שמות כח' - ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור. רש"י – לשון שרשי אילן המאחיזין לאילן להאחז ולהתקע בארץ, אף אלו יהיו מאחיזין לחשן, שבהם יהיה תלוי באפוד. מעשה עבות - מעשה קליעה. נחמיה ח' - צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב. סוכה יב. - אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב. רש"י - דההדס הוא עץ עבות, על שם שהעלין מורכבין זה על זה כמין עבותות ושרשרות. הדס שוטה - שאינו כשר ללולב, לפי שאין עבותו עשויה של שלש שלש עלין.
ג. בראשית מט' - מידי אביר יעקב. רמב"ן - ועל דרך האמת הברכה הזאת דומה לברכה אשר ברך למעלה את הנערים, כי אביר יעקב הוא א-להי אמת, ולא בא בכתוב אביר אברהם או יצחק וזולתם, רק אביר יעקב או אביר ישראל, הוא יעקב. והנה מידי אביר יעקב, הגדולה והגבורה. בראשית מח' - ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק.
ד. פנקסי הראי"ה א' פנקס ג' לח' - הבל היה רחמי יתירי כדכתיב בזוהר, ולא היה ג"כ בכלל תיקון העולם כמו שת, שהיה כדמות וצלם אדם, כלול במדות ממוזגות. וקין הרגו מפני שהיה קינא דמסאבותא, דין יתר. אמנם במשך הדורות מתחברים ב' הכוחות ועומדים על משקלם ע"י משה דאתפשטותיה בכל דור ודור. ומסיטרא דהבל, רחמי יתיר, בא מי שבקש לטשטש את העולם, להרחיב גבול ההשפעה של התורה במקום שאי אפשר כלל שתתכונן בו מפני יסודו הרע, ורק במשך דורות רבים אפשר שיתוקנו, ע"י מקורן של ישראל.. ו"תחת הסרפד יעלה הדס", "איש צמח שמו", שיהיה צדק אזור במתניו והאמונה אזור חלציו, "ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ".
ה. בראשית ב' - ויבן ד' א-להים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי. ברכות סא. - דרש רבי שמעון בן מנסיא.. מלמד שקלעה הקב"ה לחוה.. שכן בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא. שבת עז: - שוטיתא שטותא. רש"י - שוטיתא - בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה. שטותא - נראה המרקד כשוטה.
ו. עין איה שבת ב' פ"ח כה' - כדי לפרק דעתו של האדם, וכדי שיבא עם כל הגסות החומרית שלו לשמח בחיים, ויכוין בזה אל המגמה העליונה שע"פ ההארה הא-להית היותר נשגבה, שעל פיהם ראוי באמת לשמח, וצדיקים ישמחו לפני ד', נבראה השטות, קוצר הדעת, וההתפעליות למראה איזה ברק של דבר משמח, אע"פ שהוא כצל עובר, מ"מ הרי הוא בעתו משמח, ומשריש את חוש השמחה בתכונת החיים, וממנה בא האדם לרומם את רוחו לבקש את מקור שמחתו בדברים קיימים ונצחיים.. שוטיתא, דמות ההדס שהיה מיוחד לשמחת חתן וכלה, לשמחה המבלטת את השקפת השמחה של החיים, למרות היגון הגובר שבהם, שטותא וחשכת ההבחנה החודרת גורמת תכונה שמחה זאת, אבל באמת שטותא זו מגעת עד מרום פסגה כזה שאין כל חכמת אדם מגעת לה.
ז. תנחומא אמור יט' – וההדס הזה דומה לעינים. מאמרי הראי"ה עמ' 157 - עד דלא ידע ואח אל אח יתודע, ויד ליד תנתן, וקול גדול ישמע: קומו ונעלה ציון אל בית אלקינו, וכבימי מור והדס יאמר גם היום ישנו עם אחד מאוגד וגבוש, עומד בחסנו, לבנות את כל הריסותיו מאוצרו הפנימי הסמוי מן העין אשר בו גנוזה היא הברכה של "לך כנוס את כל היהודים".
ח. זכריה ח' - והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה. רד"ק - ואין הדסים אלא צדיקים וכן הוא אומר ויהי אומן את הדסה. מלבי"ם - בין הצדיקים שימצא בדור ההוא במצולת העולם השפל. סנהדרין מד. - חטא ישראל. אמר רבי אבא בר זבדא, אף על פי שחטא ישראל הוא, אמר רבי אבא, היינו דאמרי אינשי, אסא דקאי ביני חילפי, אסא שמיה ואסא קרו ליה. שבת לג: - בהדי פניא דמעלי שבתא, חזו ההוא סבא, דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות, אמרו ליה, הני למה לך, אמר להו, לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד, חד כנגד זכור וחד כנגד שמור, אמר ליה לבריה, חזי כמה חביבין מצות על ישראל. יתיב דעתייהו.
ט. סוכה לב: - א"ל מר בר אמימר לרב אשי, אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה. מגילה יט: - הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן. חידושי הריטב"א - על שם שאין עליו הולכין כסדר וכשורה והוא כשוטה שאין לו סדר ושיטה. שמואל א' יז' - ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו. שמואל א' כה' - ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע. ב"ק יז. - מהדס ומשבר את הכלים משלם חצי נזק. רש"י - מהדס - מרקד.
י. שבת קד. - אמר לו א"ל ב"ם ג"ן ד"ס להיכן אוליכן לגן הדס. רש"י – לגן עדן. עין איה פי"ב מח' - זאת היא תשובה להסברת דרך התיקון הראוי להעשות בנשמותיהן של ישראל.. הם אינם צריכין למירוק הכליוני שעל ידי תבערת אור הגיהנם, ואם שלפעמים נמצא בהם איזו חלישות כח על ידי התעלפות הרוחניות מפני הלחץ של חיבור החומר אל הרוח הטהור, הרי רפואתם היא רק הוספה של ריח טוב ועדין, שהוא משיב להם את חילם הגנוז בתוכיותם, בטהרת צביונו. על כן, עצם גן העדן בצורתו הרוחנית, הריחנית, שהנשמה נהנית ממנו, זהו האמצעי גם להשלמת המגרעות שלהם. על כן אמר להיכן אוליכם בתור מילוי והשלמה.. למדריגת הריח, שהוא יכשיר אותם להמדריגה היותר שלמה ועליונה מזו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
