ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מצוה כ"ו - לספור שבע שבתות תמימות מיום שהביאו העומר במקדש, שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תמימות" (ויקרא כ"ג ט"ו).
מצוה לספר
ידוע בכל רחבי אשכנז היה ר' שמואל מוהליבר זצ"ל, כאחד מגדולי הדור בתורה, וכראש וראשון לחובבי ציון והפועלים לישובה. צדקותו, גדולתו בתורה, חכמתו והידע הכללי אותו צבר, גרמו לכך שהיה מוערץ בקרב כל היהודים בדור - מהחרדים ועד המשכילים.
באחת מנסיעותיו המרובות, בימים שלאחר חג הפסח, עבר דרך ווילנה. משכילי העיר, שהעריכו את הרב בשל ידיעותיו הרחבות במדעים וכד', מיהרו לבקרו בחדרו וביקשו ממנו לבוא ולהרצות בפני התלמידים בבית הספר שלהם. הרב, שהתלבט האם להיעתר לבקשתם, הסכים לבוא ולדבר בפני המחלקה ללימודי חשבון ומתמטיקה. בדרך לבית הספר התפארו מנהלי בית הספר, על המוסד המפואר המגדל תלמידים יהודים יראי שמים מצד אחד, ומצד שני בקיאים בחוכמות ומדעים, ובעלי השקפת עולם רחבה. כשנכנס הרב לאולם הגדוש, סקר במבטו את התלמידים המרובים שישבו גלויי ראש, ופתח ואמר: "שמעתי כי אתם בקיאים ומומחים בחשבון, האם מישהו יכול לומר לי מהי 'הספירה' היום?" באולם השתררה דממה כשהתברר כי איש אינו יודע מהי ספירת העומר של אותו היום. הרב המשיך ואמר: "ספירת העומר הינה יסוד לקישור לתורה ומצוות, שכן היא מלמדת אותנו על מספר הימים שנותרו לקראת קבלת התורה בחג השבועות. ראוי שתעסקו קודם בספירת העומר ובקבלת התורה, ולאחר שתשתלמו בהם תוכלו להרחיב את ידיעותיכם בשאר מקצועות, מתוך יראת שמים אמיתית", סיים הרב ויצא מהאולם.
***
ידוע ומפורסם היה בירושלים, כי הרוצה לראות ספירת העומר כפי שהצדיקים סופרים, כדאי לו ללכת לכותל המערבי, שם ימצא מידי ערב את הצדיק הרב זוסמן זצ"ל, מגדולי תלמידי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל. הרב זוסמן ספר את ספירת העומר מידי ערב במשך שעה ארוכה במנגינה כובשת לב. בייחוד היתה מרגשת אמירת ה"הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו", אותה אמר בבכי, ובקול מלא געגועים לבניין בית המקדש. חיפשנו הקלטה של מעמד מרגש זה ומצאנו באתר 'ישיבה' www.yeshiva.org.il. מומלץ!
מצוה להורות
בספירת העומר יש להזכיר גם את הימים וגם את השבועות, כגון, ביום השמיני יאמר: "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר". ישנם נוסחים שונים, וכל אדם יאמר כנוסח הנהוג במשפחתו, אולם יוצאים ידי חובה בכל צורה בה סופרים את היום הנכון.
נחלקו הראשונים האם ספירת העומר בימינו הינה מצוה מדאורייתא או מדרבנן. רוב האחרונים הכריעו שיש לחשוש שהיא מדאורייתא, ולכן אם מסופק אם ספר או אם ספר בזמן ישוב ויספור בלי ברכה, כדין ספק דאורייתא לחומרא. (אולם ללא ברכה בגלל הכלל 'ספק ברכות להקל').
מי שכח יום אחד לספור ימשיך לספור בשאר הימים בלא ברכה, היות וישנה דעה בראשונים כי כל ימי הספירה יחדיו הינם מצוה אחת שנאמר: "שבע שבתות תמימות", אך טוב יעשה אם קודם שסופר יבקש מאחד מהמתפללים שיכוון להוציאו ידי חובה בזמן שמברך. אם מסופק אם ספר יום קודם יכול להמשיך לספור בשאר הימים עם ברכה. אם שכח לספור בלילה יכול לספור במשך היום שלמחרת בלי ברכה, ולהמשיך לספור בשאר הלילות עם ברכה.
אשה אינה חייבת בספירת העומר, שכן זוהי מצות עשה שהזמן גרמא. אך אם רוצה לספור ולקיים את המצוה תספור בלי ברכה. הנוהגות כמנהג האשכנזים יכולות לברך, בתנאי שיודעות שיספרו בכל יום בלי להחסיר.
אם ספר בלי לברך יצא ידי חובתו ולא יחזור ויברך באותו יום. לכן, אם שואלים אדם מה הספירה היום, יענה כמה היה אתמול וכדומה, על מנת שלא יצא ידי חובתו בזמן אמירת התשובה לשואל, ובזה יפסיד את האפשרות לברך. יש לעמוד בזמן ספירת העומר.
וכך כותב השל"ה הקדוש: "עניין ספירת העומר הוא עניין גדול וקדוש. לכן, צריך שיתעורר ליבו של האדם באותה שעה לתשובה, ויהיה קדוש וטהור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
