ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בבתי מלון ישנו בלובי בדרך כלל מיחם של מים חמים לצורך הרוצים לשתות קפה ותה, ואף שבמיחם עצמו נותנים רק מים ולא שום איסור, מכל מקום יש חשש שמא הגויים שפכו ממנו לתוך מאכלם וגרמו למיחם להיאסר.
וחשש איסור זה שייך בשני אופנים. האחד, מחמת זיעת האיסור המצטברת במיחם, וכמו שכתב השולחן ערוך (יו״ד סימן צב ס״ח) לאסור קדירה של בשר שנתנו תחתיה מחבת של חלב רותח, שהזיעה של המאכל החלבי עולה ונבלע בקדירה הבשרית, והוסיף הרמ״א שהמדובר הוא על מחבת מגולה שהיה בקרוב כך שהזיעה העולה לקדירה היתה עדיין בחום של יד סולדת.
ולמדנו מדבריו שזיעה העולה מן המאכל המתבשל דינה כהמאכל עצמו, ולכן היה נראה לאסור את המיחם מטעם שהמים החמים היורדים מן המיחם על המאכל האסור מחממים את המאכל, וגורמים לזיעה מן המאכל לעלות חזרה אל המיחם ולאוסרו, אלא שישנם כמה צדדים להקל בהנ״ל. ראשית דינו של השו״ע נאמר במחבת על האש שאז פשוט שהזיעה העולה ממנו חמה ביותר, ואינה דומה למאכל צונן הניתן תחת המיחם שאינו חם כל כך.
ועוד היה נראה לומר שדינו של החום העולה אינו ככלי ראשון אלא ככלי שני, שהרי אחר שירדו מים חמים מן המיחם אל המאכל וחיממו אותו עולים הם חזרה אל המיחם ואז הם נחשבים ככלי שני, והרי אף אם נחמיר כדעת השולחן ערוך (סי’ קה ס״ב) לחשוש לכלי שני לכתחילה, מכל מקום בדיעבד הוא כתב להקל. ואין להקשות על זה שכיון שהמיחם הינו חם ומחובר לחשמל לכן דינו לאסור כשם שביאר בתרומת הדשן (ח״ב סימן קג), והובא בפמ״ג (משב״ז סי’ צב ס״ק כט), וכן ביד יהודה (תחילת ס״ק נה), וכן הוא בכה״ח (יו״ד סי’ צב ס״ק צח) שכל שהכלי העליון נמצא על האש אזי אפילו אם הזיעה העולה אינה בחום של יד סולדת עדיין נבלעת היא בקדירה העליונה, שכל זה נאמר רק אם אכן המיחם היה חם מבחוץ אבל המציאות היא שדפנות המיחם אינם חמות כלל ולכן אינן אוסרות.
וכתבו הפוסקים שמן הסתם אין לחשוש שמא הזיעה בחום של יד סולדת כל עוד לא ראינו שכך חומה, כן מובא ביד יהודה (סימן קח ארוך סקט״ז), ובאגר״מ (יו״ד ח״א סימן מ’), ובשו״ת חשב האפוד (ח״ב סי’ קיד). וכן כתב המנחת יעקב (כלל לה סקכ״א) שרק לכתחילה חוששין לזיעה אבל בדיעבד אמרינן שלא הזיע.
נוסף לכל הנ״ל יש להתיר ביסוד דברי הב״ח (חדשות סימן כד) שהסביר שאין הזיעה אוסרת אלא היכא שאין לה מקום להתפשט לצדדין, אבל במקום פתוח אין איסור זיעה, ואף שכתבו הפוסקים שלא פסקינן כדעת הב״ח אולם כשיש ספק נוסף מקילים, כן כתב רעק״א (ד״ה שהיד סולדת), וכן כתב הגר״ש קלוגר בטוב טעם ודעת (תליתאי סי’ קעו) וכן בשו״ת לבושי מרדכי (מהדו״ק יו״ד סימן כג).
ועכשיו נבאר את החשש השני הנקרא ניצוק.
ומראש צורים אראנו, דאיתא במסכת מכשירין (פרק ה’ משנה י’) שהמערה משקים חמים טהורים מכלי עליון לתוך משקים חמים טמאים שבכלי תחתון, או מצונן לצונן וכן מחם לצונן- נטמאים המים העליונים.
והסביר זאת הרמב״ם (בפירוש המשניות) שהטעם שאמרו מצונן לחם טמא הוא לפי שעמוד המשקה הנקרא ’ניצוק’ מתחמם, ואחר כן עולה ההבל עם הניצוק מתוך הכלי הטמא ומחמם את המשקה הנמצא בכלי העליון. והנה חלקו רבותינו בדין ניצוק זה אם נאמר רק לגבי טהרות או גם לגבי איסור והיתר, דהתרומת הדשן (פסקים סימן קג) כתב שניצוק נאסר רק ביין נסך וטומאה וטהרה אבל לא אמרינן שניצוק נותן טעם איסור, והמרדכי (חולין רמז תרפו) כתב שניצוק נאמר גם לגבי איסור והיתר, וכמותו פסקו להלכה האו״ה (כלל כט אות ו) והמהרש״ל (ים של שלמה חולין פ״ז סי’ לז).
וכן העלה להלכה ולמעשה הרמ״א (סימן קה ס״ג) לחשוש לאיסורים לכתחילה, וז״ל: ״אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור, ובדיעבד אין לחוש״. אלא שחלקו בכוונתו, שהט״ז (סק״ו) כתב שהניצוק מחברו והעליון נאסר, והש״ך (ס״ק יא) כתב שנאסר מההבל העולה.
ובשער הציון (סימן תמד סק״ד) אסר לערות מכלי פסח רותחים על כלי חמץ, והסביר הש״ע הרב (סי’ תנד סנ״ט) שעל ידי העירוי נפלט הבל החמץ מהכלי התחתון ועולה לכלי העליון דרך הניצוק. אלא שכתב הגר״נ קרליץ (חוט שני הלכות פסח עמוד קלח) שהוא חידוש ומסתבר שהחמיר כן רק משום חומרא דפסח ולא בשאר איסורים, והטעם שהיה כאן להקל הוא משום שאומרים ניצוק רק אם התחתון היה חם והעליון צונן, אבל אם התחתון היה צונן והעליון חם או אפילו אם התחתון היה חם וכן העליון היה חם לא אמרינן ניצוק, כדכתב בחכמת אדם (כלל נט דין ה’): ״אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן אסור. ודוקא כשהתחתון חם והעליון צונן שאז ההבל והזיעה עולה למעלה ומערבו, אבל שניהם חמין, אפילו התחתון יותר חם מותר, ובדיעבד הכל מותר״, עכ״ל.
ולכן אין לאסור במיחם, ועוד שלא אסר הרמ״א אלא לעשות כן לכתחילה, אבל אחר מעשה אין המיחם נאסר, וכן כתב החכמת אדם הנ״ל בסופו.
והגאון רש״ז אורבעך (הובא במאור השבת ח״ב במכתבים כה, ד) כתב להתיר לערות מים חמים על הטשולנט אף שרוצה אחר כן לשתות את הנשאר מהמים עם חלב, ונתן כמה טעמים לדבר. טעם אחד, מכיון דהוי נ״ט בר נ״ט דהיתרא בלע, וטעם זה לא יעלה ארוכה למיחם הבולע איסורא, אלא שהוסיף עוד טעמים אחרים וכגון דמסתמא יש שישים כנגד אותה זיעה, וכן כתב שכאין הזיעה עולה בקו ישר למיחם אין איסור של ניצוק, ועוד הביא את דברי החכמת אדם דלעיל דלא אסרינן רק אם העליון היה צונן והתחתון חם.
ואף שנראה להקל לערות מהמיחם הנ״ל מכל מקום מן הראוי שלפני שמערה יקנח את הברזיה של המיחם כיון שכתבו הפוסקים שאף בזיעה שאינה חמה בחום של יד סולדת ולכן אין הזיעה נבלעת במיחם אולם הזיעה הנ״ל מצטברת על גבי המקום שאליו היא מיתמרת ועולה. (עיין בזה בכה״ח ס״ק ק’).
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
