ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בבתי מלון ישנו בלובי בדרך כלל מיחם של מים חמים לצורך הרוצים לשתות קפה ותה, ואף שבמיחם עצמו נותנים רק מים ולא שום איסור, מכל מקום יש חשש שמא הגויים שפכו ממנו לתוך מאכלם וגרמו למיחם להיאסר.
וחשש איסור זה שייך בשני אופנים. האחד, מחמת זיעת האיסור המצטברת במיחם, וכמו שכתב השולחן ערוך (יו״ד סימן צב ס״ח) לאסור קדירה של בשר שנתנו תחתיה מחבת של חלב רותח, שהזיעה של המאכל החלבי עולה ונבלע בקדירה הבשרית, והוסיף הרמ״א שהמדובר הוא על מחבת מגולה שהיה בקרוב כך שהזיעה העולה לקדירה היתה עדיין בחום של יד סולדת.
ולמדנו מדבריו שזיעה העולה מן המאכל המתבשל דינה כהמאכל עצמו, ולכן היה נראה לאסור את המיחם מטעם שהמים החמים היורדים מן המיחם על המאכל האסור מחממים את המאכל, וגורמים לזיעה מן המאכל לעלות חזרה אל המיחם ולאוסרו, אלא שישנם כמה צדדים להקל בהנ״ל. ראשית דינו של השו״ע נאמר במחבת על האש שאז פשוט שהזיעה העולה ממנו חמה ביותר, ואינה דומה למאכל צונן הניתן תחת המיחם שאינו חם כל כך.
ועוד היה נראה לומר שדינו של החום העולה אינו ככלי ראשון אלא ככלי שני, שהרי אחר שירדו מים חמים מן המיחם אל המאכל וחיממו אותו עולים הם חזרה אל המיחם ואז הם נחשבים ככלי שני, והרי אף אם נחמיר כדעת השולחן ערוך (סי’ קה ס״ב) לחשוש לכלי שני לכתחילה, מכל מקום בדיעבד הוא כתב להקל. ואין להקשות על זה שכיון שהמיחם הינו חם ומחובר לחשמל לכן דינו לאסור כשם שביאר בתרומת הדשן (ח״ב סימן קג), והובא בפמ״ג (משב״ז סי’ צב ס״ק כט), וכן ביד יהודה (תחילת ס״ק נה), וכן הוא בכה״ח (יו״ד סי’ צב ס״ק צח) שכל שהכלי העליון נמצא על האש אזי אפילו אם הזיעה העולה אינה בחום של יד סולדת עדיין נבלעת היא בקדירה העליונה, שכל זה נאמר רק אם אכן המיחם היה חם מבחוץ אבל המציאות היא שדפנות המיחם אינם חמות כלל ולכן אינן אוסרות.
וכתבו הפוסקים שמן הסתם אין לחשוש שמא הזיעה בחום של יד סולדת כל עוד לא ראינו שכך חומה, כן מובא ביד יהודה (סימן קח ארוך סקט״ז), ובאגר״מ (יו״ד ח״א סימן מ’), ובשו״ת חשב האפוד (ח״ב סי’ קיד). וכן כתב המנחת יעקב (כלל לה סקכ״א) שרק לכתחילה חוששין לזיעה אבל בדיעבד אמרינן שלא הזיע.
נוסף לכל הנ״ל יש להתיר ביסוד דברי הב״ח (חדשות סימן כד) שהסביר שאין הזיעה אוסרת אלא היכא שאין לה מקום להתפשט לצדדין, אבל במקום פתוח אין איסור זיעה, ואף שכתבו הפוסקים שלא פסקינן כדעת הב״ח אולם כשיש ספק נוסף מקילים, כן כתב רעק״א (ד״ה שהיד סולדת), וכן כתב הגר״ש קלוגר בטוב טעם ודעת (תליתאי סי’ קעו) וכן בשו״ת לבושי מרדכי (מהדו״ק יו״ד סימן כג).
ועכשיו נבאר את החשש השני הנקרא ניצוק.
ומראש צורים אראנו, דאיתא במסכת מכשירין (פרק ה’ משנה י’) שהמערה משקים חמים טהורים מכלי עליון לתוך משקים חמים טמאים שבכלי תחתון, או מצונן לצונן וכן מחם לצונן- נטמאים המים העליונים.
והסביר זאת הרמב״ם (בפירוש המשניות) שהטעם שאמרו מצונן לחם טמא הוא לפי שעמוד המשקה הנקרא ’ניצוק’ מתחמם, ואחר כן עולה ההבל עם הניצוק מתוך הכלי הטמא ומחמם את המשקה הנמצא בכלי העליון. והנה חלקו רבותינו בדין ניצוק זה אם נאמר רק לגבי טהרות או גם לגבי איסור והיתר, דהתרומת הדשן (פסקים סימן קג) כתב שניצוק נאסר רק ביין נסך וטומאה וטהרה אבל לא אמרינן שניצוק נותן טעם איסור, והמרדכי (חולין רמז תרפו) כתב שניצוק נאמר גם לגבי איסור והיתר, וכמותו פסקו להלכה האו״ה (כלל כט אות ו) והמהרש״ל (ים של שלמה חולין פ״ז סי’ לז).
וכן העלה להלכה ולמעשה הרמ״א (סימן קה ס״ג) לחשוש לאיסורים לכתחילה, וז״ל: ״אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן איסור, ובדיעבד אין לחוש״. אלא שחלקו בכוונתו, שהט״ז (סק״ו) כתב שהניצוק מחברו והעליון נאסר, והש״ך (ס״ק יא) כתב שנאסר מההבל העולה.
ובשער הציון (סימן תמד סק״ד) אסר לערות מכלי פסח רותחים על כלי חמץ, והסביר הש״ע הרב (סי’ תנד סנ״ט) שעל ידי העירוי נפלט הבל החמץ מהכלי התחתון ועולה לכלי העליון דרך הניצוק. אלא שכתב הגר״נ קרליץ (חוט שני הלכות פסח עמוד קלח) שהוא חידוש ומסתבר שהחמיר כן רק משום חומרא דפסח ולא בשאר איסורים, והטעם שהיה כאן להקל הוא משום שאומרים ניצוק רק אם התחתון היה חם והעליון צונן, אבל אם התחתון היה צונן והעליון חם או אפילו אם התחתון היה חם וכן העליון היה חם לא אמרינן ניצוק, כדכתב בחכמת אדם (כלל נט דין ה’): ״אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן אסור. ודוקא כשהתחתון חם והעליון צונן שאז ההבל והזיעה עולה למעלה ומערבו, אבל שניהם חמין, אפילו התחתון יותר חם מותר, ובדיעבד הכל מותר״, עכ״ל.
ולכן אין לאסור במיחם, ועוד שלא אסר הרמ״א אלא לעשות כן לכתחילה, אבל אחר מעשה אין המיחם נאסר, וכן כתב החכמת אדם הנ״ל בסופו.
והגאון רש״ז אורבעך (הובא במאור השבת ח״ב במכתבים כה, ד) כתב להתיר לערות מים חמים על הטשולנט אף שרוצה אחר כן לשתות את הנשאר מהמים עם חלב, ונתן כמה טעמים לדבר. טעם אחד, מכיון דהוי נ״ט בר נ״ט דהיתרא בלע, וטעם זה לא יעלה ארוכה למיחם הבולע איסורא, אלא שהוסיף עוד טעמים אחרים וכגון דמסתמא יש שישים כנגד אותה זיעה, וכן כתב שכאין הזיעה עולה בקו ישר למיחם אין איסור של ניצוק, ועוד הביא את דברי החכמת אדם דלעיל דלא אסרינן רק אם העליון היה צונן והתחתון חם.
ואף שנראה להקל לערות מהמיחם הנ״ל מכל מקום מן הראוי שלפני שמערה יקנח את הברזיה של המיחם כיון שכתבו הפוסקים שאף בזיעה שאינה חמה בחום של יד סולדת ולכן אין הזיעה נבלעת במיחם אולם הזיעה הנ״ל מצטברת על גבי המקום שאליו היא מיתמרת ועולה. (עיין בזה בכה״ח ס״ק ק’).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
