ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כן העלה בשו"ת חלקת יעקב (אורח חיים סימן לג) להתיר, וז״ל: "בדבר שאלתו מה לו לעשות שלרגלי מסחרו נתאכסן במלון, ונודע לו שעל גביו עומד בשם צלמים וע"ז, מה לעשות בתפלה.
אכן בשעהת הדחק יש להתיר, חדא כמבואר בהגהות לבו"ש (בסי' נ"ה בשם), ומביא למג"א (בסי' ע"ט ס"ק ג') דדייק כן מהרמ"א (דסעיף א' בשם), וכן במחזיק ברכה (בסי' נ"ה ס"ק ס"ב) וז"ל: מדכתב השו"ע דין זה בלשון ויש אומרים משמע דדין זה לא פסיקא ליה, וכן משמע מרמ"א (סימן ע"ט ס"א) וכבמג"א שם - הן אמת דחזיתי בספר בני ציון נדמ"ח, שהאריך לחלוק על זה, וז"ל: ואין זה נכון דדין זה כתבו מהרי"א בשם הירושלמי ובשם רב אחי, ואין חולק על זה - ומה שכתבו המחבר בלשון וי"א ידוע דרכו שכל מקום שמוצא דין בפוסק אחד שלא נזכר בשאר פוסקים, לכתוב יש מי שאומר או ויש אומרים אע"פ שלא מצינו חולק עליו, כמו שכתב הסמ"ע (בסי' ט"ז ס"ק ח') ועו"מ, ומ"ש המג"א מדברי הרמ"א, ראיה זו אינה מוכרחת כלל, דמשכחת לה שהצואה היא לאחר כל המתפללים או מן הצד באופן דלא הוי הפסק ומשה"כ כתב בתוך ד' אמות, אבל באופן שיש הפסק אין הכי נמי שאין להתפלל אפילו רחוק הרבה, ומסיים דדבר פשוט שאין להקל בזה אפילו בשעת הדחק ודלא כלבו"ש עכ"ל. ולכאורה דבריו מסתברים - אכן בשעת הדחק כמו בשאלתו, יש לסמוך על המג"א ולבו"ש ומב"ר להתיר, כיון דיש לנו בנידן דידן עוד צירוף להתיר, הא דכתב המב"ר (בסוס"י קנ"א) וז"ל: מה שמנהג העולם בעיירות ששוכרין בתי כנסיות לזמן בבתים תחתיים, ולמעלה מהן בית דירה שמצוי שם תינוקות ודבר מאוס, אפשר משום לזמן לא חיישינן ליה - ובשעה"צ בשם וז"ל אף דלפי טעם הטו"ז, שדבר זה אינו מניח התפלה לעלות למעלה, שייך גם בזה אבל באמת עיקר סברתו אינה מוכרחת כלל, ומה שמביא סמך לזה מסימן נ"ה יש לחלק, וכן עמא דבר עכ"ל - אם כן פשיטא דבשאלתו ג"כ שהוא רק עראי, דמותר.
וממוצא הדברים נמצינו למדין, כשבונין בית תפלה לכתחילה בקביעות, דאסור לבנות על גביו דירות בכדי לדור שם עכו"ם, כיון דצריך להיות בשם גם בית הכסא ומרחץ, כנהוג במדינות האלו, והוי כדבר מאוס על גביו, וכיון דהוי דבר קבוע לא שייך ההיתר דמב"ר הנ"ל - ובפרט לפי טעם הטו"ז דמפסיק לעלות התפלות לשמים ודאי דאסור, כיון דלטו"ז דומה זה להא דסימן נ"ה דעכו"ם או טינוף מפסיק, וכפי המבואר במב"ר דלאו דוקא עבודה זרה רק עובד כוכבים גם כן, עי"ש לבוש וא"ר ופמ"ג והדה"ח ודלא כמג"א שם (ס"ק ט"ו) - ולדור בשם ישראל ג"כ יש חשש סכנה, כמבואר בטו"ז עי"ש, וצריכין ליזהר בזה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
