ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כן העלה בשו"ת חלקת יעקב (אורח חיים סימן לג) להתיר, וז״ל: "בדבר שאלתו מה לו לעשות שלרגלי מסחרו נתאכסן במלון, ונודע לו שעל גביו עומד בשם צלמים וע"ז, מה לעשות בתפלה.
אכן בשעהת הדחק יש להתיר, חדא כמבואר בהגהות לבו"ש (בסי' נ"ה בשם), ומביא למג"א (בסי' ע"ט ס"ק ג') דדייק כן מהרמ"א (דסעיף א' בשם), וכן במחזיק ברכה (בסי' נ"ה ס"ק ס"ב) וז"ל: מדכתב השו"ע דין זה בלשון ויש אומרים משמע דדין זה לא פסיקא ליה, וכן משמע מרמ"א (סימן ע"ט ס"א) וכבמג"א שם - הן אמת דחזיתי בספר בני ציון נדמ"ח, שהאריך לחלוק על זה, וז"ל: ואין זה נכון דדין זה כתבו מהרי"א בשם הירושלמי ובשם רב אחי, ואין חולק על זה - ומה שכתבו המחבר בלשון וי"א ידוע דרכו שכל מקום שמוצא דין בפוסק אחד שלא נזכר בשאר פוסקים, לכתוב יש מי שאומר או ויש אומרים אע"פ שלא מצינו חולק עליו, כמו שכתב הסמ"ע (בסי' ט"ז ס"ק ח') ועו"מ, ומ"ש המג"א מדברי הרמ"א, ראיה זו אינה מוכרחת כלל, דמשכחת לה שהצואה היא לאחר כל המתפללים או מן הצד באופן דלא הוי הפסק ומשה"כ כתב בתוך ד' אמות, אבל באופן שיש הפסק אין הכי נמי שאין להתפלל אפילו רחוק הרבה, ומסיים דדבר פשוט שאין להקל בזה אפילו בשעת הדחק ודלא כלבו"ש עכ"ל. ולכאורה דבריו מסתברים - אכן בשעת הדחק כמו בשאלתו, יש לסמוך על המג"א ולבו"ש ומב"ר להתיר, כיון דיש לנו בנידן דידן עוד צירוף להתיר, הא דכתב המב"ר (בסוס"י קנ"א) וז"ל: מה שמנהג העולם בעיירות ששוכרין בתי כנסיות לזמן בבתים תחתיים, ולמעלה מהן בית דירה שמצוי שם תינוקות ודבר מאוס, אפשר משום לזמן לא חיישינן ליה - ובשעה"צ בשם וז"ל אף דלפי טעם הטו"ז, שדבר זה אינו מניח התפלה לעלות למעלה, שייך גם בזה אבל באמת עיקר סברתו אינה מוכרחת כלל, ומה שמביא סמך לזה מסימן נ"ה יש לחלק, וכן עמא דבר עכ"ל - אם כן פשיטא דבשאלתו ג"כ שהוא רק עראי, דמותר.
וממוצא הדברים נמצינו למדין, כשבונין בית תפלה לכתחילה בקביעות, דאסור לבנות על גביו דירות בכדי לדור שם עכו"ם, כיון דצריך להיות בשם גם בית הכסא ומרחץ, כנהוג במדינות האלו, והוי כדבר מאוס על גביו, וכיון דהוי דבר קבוע לא שייך ההיתר דמב"ר הנ"ל - ובפרט לפי טעם הטו"ז דמפסיק לעלות התפלות לשמים ודאי דאסור, כיון דלטו"ז דומה זה להא דסימן נ"ה דעכו"ם או טינוף מפסיק, וכפי המבואר במב"ר דלאו דוקא עבודה זרה רק עובד כוכבים גם כן, עי"ש לבוש וא"ר ופמ"ג והדה"ח ודלא כמג"א שם (ס"ק ט"ו) - ולדור בשם ישראל ג"כ יש חשש סכנה, כמבואר בטו"ז עי"ש, וצריכין ליזהר בזה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
