ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חנוכה
אך עדיין צריך ביאור, מה ראו היוונים לאסור דווקא את ראש חודש. מה הפריע להם ביום זה עד שמצאו בו איום על שלטונם ותרבותם?
כדי להתבונן בעומק העניין, נביא מעשה המובא בגמרא (שבת קמז, ב). רבי אלעזר בן ערך, מן הגדולים שבחכמי הדורות, עד שהמשנה באבות (ב, ח) מעידה עליו שהוא מכריע את כל חכמי ישראל, הגיע לעיר שאנשיה שרויים היו תדיר בתרבות של עינוגים והנאות החומר. משהתערב שם נמשך מעט אחר אורחותיהם, ובעקבות כך נשכחה ממנו התורה. כששב למקומו ורצה לקרוא בתורה את הפסוק "החודש הזה לכם", קרא בטעות "החרש היה לבם".
המפרשים נלאו להסביר איך יתכן שהוא שכח עד כדי כך את תלמודו, ומה מסמלים המילים שהוא אמר.
הרב שמשון מאוסטרופולי הי״ד (בספרו ליקוטי שושנים ט:) כתב בזה דברים נפלאים, הביאם החיד״א בספרו פני דוד (פרשת בא): "יש קליפה להשכיח הלימוד שמה רי"ב ויש לה חיילות תר"ה כמנין אדר"ת שער, וכתוב על מצח משיח בן דוד- כד"ת, לבטלה כמו שכתבו המקובלים. ופירש הרב הנזכר דר' אלעזר בן ערך שלט בו קליפה זו, ולכך קרא ’החרש היה לבם’ וטעה ושינה לקרות באותיות ריב, וגם ’החרש היה לבם’ גימטריא- תר"ה, שהם חיילותיה. אך ’החדש הזה לכם’ גימטריא כד"ת שהוא המבטלה. והוא טעה וקרא ’החרש היה לבם’, כי נלכד ששלט בו הקליפה וחיילותיה. ומשיח בן דוד גימטריא כד"ת, זהו בירור דברי הרב מהר"ש הנזכר.
ועל פי הקדמה מפוארה הלזו יש לרמוז, דמהאי טעמא קורין רב"י למוסמך לבטל קליפת רי"ב המשכחת".
וברור שלא בכדי נקראת קליפה זו רי״ב, שכן מטרתה לגרום לריב בין ישראל לאביהם שבשמיים- בזה שיעסקו בהנאות העולם הזה, וימעטו או יבטלו לחלוטין מלימוד התורה הקדושה. והתקנה לכך היא היפוך האותיות הנקראות רב"י, שמטרת הרבי והמורה להעמיד את האדם על האמת ולדרבנו ללימוד התורה הקדושה, ולהתרחק מדברי ההבל המנתקים מן הקדושה.
ועל פי ביאור דבריו, שסוד זה מושתת על מצוות קידוש החודש, מובן מדוע ביקשו היוונים לבטל מצווה זו. שכן בביטולה משתכחת התורה מכוח קליפת רי"ב, המעצימה את תרבות הנאות היוונים- בריבוי משחקי הספורט, ועסק בחכמה יוונית המושכת את הלב מחכמת התורה.
לכן אמרו חכמינו (מנחות צט, ב): שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל: כגון אני שלמדתי כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמת יונית? קרא עליו המקרא הזה: לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית.
ולכאורה אין זה מובן, מדוע באמת אחר שכבר למד את כל התורה כולה, שלא ילמד מעט חכמה יוונית וירחיב אופקים, ומהי משמעות תשובתו, שיש למצוא זמן שאינו יום ואינו לילה.
אלא שההסבר בזה הוא שחכמה יוונית עומדת בסתירה מהותית לחכמת התורה. התורה נועדה לקדש את האדם, לרומם את מחשבתו ולקרבו לבוראו. ואילו החכמה היוונית, במהותה ובשורשה מטמאת ומרחיקה, ומביאה את האדם לריב ומחלוקת עם קונו.
על כן השיב לו רבי ישמעאל: אם תמצא רגע שאינו חלק מן הזמן- תוכל ללמוד. כלומר, כיון שהזמן עצמו הוא חלק מן הבריאה, לכן הוא עלול לפגוע בקדושת האדם. שכל דבר שהוא חלק מהבריאה מושפע לרעה על ידי ביטול תורה.
ימי החנוכה מלמדים אותנו כי המאבק האמיתי בין ישראל ליוון לא היה מלחמה על שטח או שלטון, אלא על זהות על קדושה ועל משמעות החיים. יוון ביקשה לטשטש את חכמת התורה, להשכיח את הנצח ולהחליף אותו בהבל רגעי; ואילו ישראל עמדו להאיר מחדש את אור הנשמה, אור התורה, אור הקשר עם הבורא.
נר החנוכה מזכיר לנו שבכל דור מתחדש אותו מאבק — בין קליפת רי״ב המושכת אל החומריות, לבין כוח רב"י שמעמיד את האדם על עומק ייעודו. ומעל הכול מלמדת אותנו החנוכה כי אפילו "מעט אור דוחה הרבה מן החושך", וכאשר יהודי מדליק את אור התורה בתוך חייו — החושך, גדול ככל שיהיה, נסוג מאליו.
זו היא תמצית ניצחונם של החשמונאים:
לא כוחם גבר, אלא אורם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
