ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
עם כל ההרצאה הראשונה ע"ד האפסיות של המציאות, הלא אי אפשר כלל להגדיר את הדברים בשום בטוי. כי תקצר השפה מלהכיל את ההבטאה של ההעדר והאפס, של כל מה שאנו קוראים אותו בשם מציאות, וכל הבטויים, שהוצגו על דבר השלילה שלהם, הם אינם אומרים כלל את העומק של ההעדר, אלא שהם סמנים חלושים לרמז על המחשבה, שגם היא לא תוכל לתפוס את התהום הריקני של האפסיות של המציאות, מצד עצמו, בכל מלואו ועמקו.
הלא כל הגבורים כאין לפניך.
תאר הגבורה מצויר אצלנו בחוזק מציאות, ונמצא שהגבורים, שהם מלאים עצמה, נחשבים לחזקי המציאות. אבל מה הוא חוזק מציאותם לגבי המציאות האמתית, גבורה של מעלה, שרק היא היא המציאות הנכונה, וזולתה הכל כאין, וכלא נמצא.
ואנשי השם כלא היו.
אפילו אם אנחנו מורידים את המציאות הממשית, שאנו מציירים אותה בגבורה, שכבר נתברר לנו שהיא אפס וכאין, לכלל מציאות דמיונית, שהיא מציאות השם של אנשי השם, שהדמיון יש לו מקום לצייר לו מציאותם בהרחבה, מפני עמידת זכרונם בעולם משך זמן ארוך, אבל גם כל התכן של המציאות הציורית והדמיונית הזאת מתאפסת לגמרי, כשהיא מתערכת נגד המציאות האמתית, של המצוי המחלט ב"ה. ואנשי השם כלא היו, שאין שום סבה ממשית, ושום יסוד, להערכה, של זכר השם אשר לאנשי השם, גם בראשית צמיחת שמם, שהוא הזמן אשר פעלו את המפעלים שלהם, שעמהם נקשר שמם, וממילא אין שום ערך להמשכת שמם, אחרי שכבר עברו ובטלו מן העולם. ואנשי השם כלא היו.
וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל.
אם אנחנו מעמידים איזו חשיבות של מציאות לציורי החכמה שלנו, מפני שהיא מעמידה לנו עולם רוחני מלא טפוסים של מציאות, תהיה המציאות הזאת חמרית או רוחנית, אבל כאשר נתבונן, שאין שום בטחון כלל, שכל אלה הציורים, הנכנסים לחוג החכמה שלנו ביחש להמציאות, שהם נכונים, ושהדברים הם ככה כפי מה שחכמתנו מציירת אותם לנו, אז אנחנו מוצאים שאין כל חכמתנו כ"א מקסם כזב. וממילא כאשר החכמים הם כבלי מדע ויסודות הציורים הראשיים שלהם אינם מבוססים כלל, הלא דבר פשוט הוא שאין שום ערך לכח הבינה שלנו, שהוא מוליד מושכלים, ע"פ הרכבתו שהוא מרכיב את ציורי החכמה בתכונת דברים של מדע,ועושה מזה אתיצירות השכלתו. ופשוט הוא שנבונים הם כבלי השכל, כי אם אין יסוד אין בנין, ואם אין חמר, על מה שיחול איזה ציור של צורה, הצריכה להיות סמוכה עליו, אין מקום לצורה, ואם אין חכמה אין בינה. וכיון שהחכמים הם כבלי מדע, ממילא הנבונים הם כבלי השכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
