ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ההודאה באה על הכרת הטובה מצד עצמה, שלפי הערך של גדולת הטובה, ושל ההכרה שמקבל הטובה מכיר אותה, כן תגדל ההודאה, ההולכת מתוך הרגש המלא, שדוחק את הלב, שלא ישאר תכן הטובה מבלי ההבעה של הכרת הטובה להמיטיב.
ולשבחך.
ההודאה על הטובה תבא אפילו כשהטובה, שבאה מהמיטיב אינה מורה על גדולה ומעלה עליונה של המיטיב. אבל הרבה יותר מזה יהיה הרגש כאשר הטובה בעצמה היא מורה על שלמות עליונה במיטיב, שאם לא היתה לו שלמות נפלאה זו לא היה יכול להשפיע טובה כ"כ אצילית ועליונה. אז יצורף עם ההודאה גם השבח, המורה הכרה בהשלמות, והסגולות הרוממות, וגודל העלוי של המיטיב.
ולפארך.
הפאר יבא, כשההשפעה של הטובה היא מזוגה ומתאמת באפן נפלא, שקולה בפלס ישר, ומכוונת במדותיה, בצבעיה השונים, באפן הרמוני, שהתפארת והיופי העליון הנשגב מאד מזהיר ממנה. וכל שלשת המדות הללו, ההודאה, השבח, והפאר, הן מתיחשות לחמדת הקדש, של אצילות הנשמה הישראלית הכללית, בפאר העליון וההתאמה הנפלאה שלה, בכל תכונותיה העדינות, שכל אחת היא במקומה משוערת ע"פ היופי העליון, ״יפה דודי אף נעים".
ולברך ולקדש.
הברכה באה ממקור ההשפעות כולן בהכרה,שמעין שאינו פוסק הוא מקור החיים, וכל הטוב והנשגב, היורד ממרומי על, ומתפרש לכל שדרות צבאי צבאות המון רב של נשמות קדושות, ממולאות בלשד האהבה האלהית וזיו חמדתה. וכאשר ההשפעות באות עד המקום, שחיי הבשר והחמר שורין שם, הננו צריכים לקדש את ההופעה הזאת עצמה, כדי שלא תתעכר בעכירותו של החמר וכחותיו. ע"כ הננו צריכין להסמיך אל הברכה את הקדוש, ולברך ולקדש.
ולתת שבח והודיה לשמך.
לעומת מה שהרגשת קבלת שפעת הטובה האמתית בכללותה, היא מעוררת בתחלה את רגש ההודאה, ואח"כ את הערת השבח, מצד הכרת ההערצה הנשגבה של גודל הרוממות, של המשפיע את אוצר הטוב מאורו העליון, הנה כאשר הדברים יורדים הלוך וירוד, ואנחנו צריכים לקדש את הברכה, שתשאר באצילותה ועדונה, הננו צריכים להקדים את השבח, הנוגע בהכרה המוסרית של האופי הנעלה והשלם והנפלא, של המשפיע העליון ב"ה, ואח"כ אנו פונים אל רגש הכרת הטובה, מפני שאנו כבר קבלנו אותה, ואנו נותנים שבח בתחילה ואח"כ הודיה. וזהו לא מצד עוצם המקור העליון ברום עזו, אלא מצד השיך לנו,והפועל על רגשותינו, שזה הוא יחש השם, בתור דבר שהוא איננו כ"כ עצמי ויסודי כמו העצם. ולתת שבח והודיה לשמך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

















