ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
בפרקנו יש דיון על מצב בו השומר אינו יודע למי להחזיר את הפקדון. וכך מלמדת המשנה (לז, א):
אמר לשנים: גזלתי לאחד מכם מנה, ואיני יודע איזה מכם. או: אביו של אחד מכם הפקיד לי מנה ואיני יודע איזה הוא - נותן לזה מנה ולזה מנה, שהודה מפי עצמו. שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים, זה אומר שלי מאתים וזה אומר שלי מאתים - נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו. אמר רבי יוסי: אם כן מה הפסיד הרמאי? - אלא, הכל יהא מונח עד שיבא אליהו.
הגמרא מעלה סתירה, כביכול, בגוף דברי המשנה בשאלה האם ניתן להוציא ממון מספק. ברישא כ' שצריך הגנב לשלם לכל אחד עד שיצא מספיקו, ואילו בהמשך המשנה לומדים שבהפקדה הדין הוא שהסכום המוטל בספק יהא מונח עד שיבוא אליהו? הגמרא דוחה שאין כאן קושי כלל כיון שלא שייך להשוות בין הפקדה לגזילה. ולמסקנה מתבאר בגמרא שכאשר אדם פשע כגזל או חוסר שימת לב לאחריותו כשומר הרי הוא נקנס. אך במקום שלא פשע אזי מחזיר רק אחד וכפי עיקר הדין של אוקי ממונא בחזקת מריה. ומה שכתוב במשנה שמשלם לכל אחד הוא מדובר במקרה שרוצה לצאת ידי שמים, ואליבא דרבי טרפון. אך במקום שתובעים אותו, ומצד עצמו אינו חפץ לצאת ידי שמים, אין צריך לשלם לכולם.
קידש ואינו יודע מי
מקור הדיון בדברי רבי טרפון הוא במשנה ביבמות (קיח, ב) המקבילה לדין המשנה בסוגייתנו:
קידש אחת מחמש נשים ואין יודע אי זו קידש, כל אחת אומרת אותי קידש - נותן גט לכל אחת ואחת, ומניח כתובה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת. גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל, כל אחד אומר אותי גזל - מניח גזילה ביניהן ומסתלק, דברי רבי טרפון; רבי עקיבא אומר: אין זו דרך מוציא מידי עבירה, עד שישלם לכל אחד ואחד.
כאן התווספה דעת רבי עקיבא הסובר שבמקרה בו האדם אינו יודע למי עליו לשלם, הרי הוא חייב לשלם לכל הספיקות 'וזה הדרך מוציאה מידי עבירה'. דהיינו, התשלום המוכפל הוא מעיקר הדין ולא רק לצאת ידי שמים כשיטת רבי טרפון. ובכל מקום של איסור, משלם לכולם משום קנס.
והעולה הוא שמחלוקתם היא כך לפי ר"ע חייבו חכמים את האדם לשלם ע"מ לצאת אף ידי שמים. ואילו לפי רבי טרפון חייבוהו רק לפי שורת הדין.
ביאור הוה ליה למידק
הרי"ף פסק כר"ע (ב"מ כ, ב; יבמות מד, ב), משום שהלכה כר"ע מחבירו, ור"ט חבירו של ר"ע הוא (כתובות פד, ב). ולכן בכל מקום של איסור, החזקת ממון הזולת שלא כדין, אפילו אם לא בא לצאת ידי שמים חייב לשלם לכולם, וקנס הוא שקנסו חכמים. רק במצב בו אין שום איסור כגון מכר ואינו זוכר למי – לא צריך לשלם לכולם.
ומוסיף נמ"י (ב"מ שם, ד"ה) פרט חשוב בדין זה: הצורך בדיוק הוא רק אם יש ודאות על עיקר החיוב, אלא אינו יודע אם נפטר ממנו או לא. אך אם לא ברור שגזל – פטור אף מידי שמים.
ויש להעיר, שבמקרה שגזל ואינו יודע ממי מובן האיסור, אך מה האיסור שיש במקרה של שכח השומר של מי הפקדון? והרי הממון הגיע אליו בהיתר, אלא שאינו יודע ממי? על כך אומרת הגמרא 'דהוה ליה למידק'. ועדיין צריך ביאור מדוע חוסר הדיוק מהווה סיבה לחיוב קנס?
ונראה שהביאור הוא פשוט, וכמו שכתב נמ"י שמי שלא דייק – פשע בשמירתו. וכוונתו, שכל יסודה של השמירה הוא החזקת החפץ על מנת להשיבו לבעליו, ואם השומר לא שם לבו כלל ממי לקח את החפץ, הרי בזה כבר מונחת פשיעה משום שהוא גרם לכך שלא יוכל להחזיר את החפץ כי אין לו ודאות בבעלים. וממילא חוסר דיוק זה הוא בפועל חיסור ממון הבעלים וכמו גזל, ולכן מובן מדוע נקנס.
כמי הלכה?
נחלקו רבותינו הראשונים האם הלכה כרבי עקיבא או כרבי טרפון. הבאנו כבר את דברי רי"ף, וכדבריו אף פסק הרמב"ם (שאלה ופקדון ה, ד). ולכן בכל איסורים אפילו אם לא בא מעצמו לצאת ידי שמים הלכה שצריך לשלם כפול.
מאידך, כתבו הראב"ד ורז"ה שהלכה כר"ט, וזאת משום שסתם משנה כמותו. אלא רק בבא לצאת ידי שמים חייב בקנס. אך למעשה, כיון שהאידנא אין קנסות, אפילו בלא יודע למי להחזיר במצב של איסורים – גזל ולא דייק בפקדון, הלכה כר"ט שלא משלם יותר מהקרן. וכך אף כותב הש"ך למעשה (שסה, ס"ק ב) שאין הכרח כר"ע אלא יותר נראה מהגמרא ב"ק קג, ב שהלכה כר"ט. ולכל הפחות מידי ספק לא יצא ויכול לטעון קים לי כר"ט, ראב"ד, רז"ה, רב האי גאון, הלכות גדולות.
וחשבתי אולי להסביר את שיטת רי"ף ורמב"ם ביחס לדיני קנסות האידנא, דה"מ בקנסות דאורייתא אך כאן הוא קנסות דרבנן, ולכן שפיר דיינינן ליה. ושמא יאמר הראב"ד כל דתקון כעין דאורייתא תקון.
להערות [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












