ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ג)
בולוניה, איטליה Bologna, Italy
אלול תשנ"ג
שו"ת "במראה הבזק" (610)
מתוך העלון חמדת ימים
574 - בעלות על ס"ת, לאחר שנמסר לבית הכנסת
575 - גדרי "מוטב יהיו שוגגים"
576 - אונאה ביהלומים גולמיים
טען עוד
גדרי "מוטב יהיו שוגגים"
שאלה
באילו מקרים בהלכה מותר לסמוך על הכלל: "מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין" (ביצה ל ע"א)?
תשובה
אף על פי שהתורה מצוה: "הוכח תוכיח את עמיתך"1, אמרו חז"ל במקומות מספר2 שפעמים יש להימנע מהוכחת החוטא, מטעם ד"מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין". ומדברי הפוסקים נמצאנו למדים שישנם תנאים מגבילים מספר שדווקא בהיותם מתקיימים, נדחית מצוות התוכחה, והכלל הנ"ל תקף. ואלה הם התנאים:
א. שיהא ברור3, שאם יוכיחו את החוטאים, לא יקבלו התוכחה4, אך אם יש ספק, שמא יקבלו ממנו - צריך למחות אף במידי דרבנן5.
ב. דווקא בדבר שאינו מפורש בתורה, אבל באיסור מפורש בתורה צריך למחות6. והרב חיד"א בספר "ברכי יוסף"7 כתב בזה, שדווקא במקום שמסור בידנו להעניש ולמנוע את החוטא מלחטוא לאחר שנמחה בו - דווקא בכגון זה צריך למחות בעובר על איסור המפורש בתורה (באופן שברור שלא יקבל התוכחה, כאמור בתנאי א), אבל בלאו הכי - אין צריך למחות.
ג. דווקא בשוגג, אבל דבר שידוע, שהחוטאים עושים אותו במזיד, צריך למחות. ונראה דאף זה אינו כי אם במקום שמסור בידנו למנוע אותו מלחטוא8, כנ"ל.
ד. הרשב"ץ כתב שאומרים "מוטב" וכו' ונמנעים מלהוכיח בדבר שהכל שוגגים בו, אבל בדבר שמיעוטם שוגגים, והרוב, לעת עתה, אינם נכשלים בזה - מוחין כדי להזהיר האחרים שלא יבואו למכשול9.
ב. דווקא בדבר שאינו מפורש בתורה, אבל באיסור מפורש בתורה צריך למחות6. והרב חיד"א בספר "ברכי יוסף"7 כתב בזה, שדווקא במקום שמסור בידנו להעניש ולמנוע את החוטא מלחטוא לאחר שנמחה בו - דווקא בכגון זה צריך למחות בעובר על איסור המפורש בתורה (באופן שברור שלא יקבל התוכחה, כאמור בתנאי א), אבל בלאו הכי - אין צריך למחות.
ג. דווקא בשוגג, אבל דבר שידוע, שהחוטאים עושים אותו במזיד, צריך למחות. ונראה דאף זה אינו כי אם במקום שמסור בידנו למנוע אותו מלחטוא8, כנ"ל.
ד. הרשב"ץ כתב שאומרים "מוטב" וכו' ונמנעים מלהוכיח בדבר שהכל שוגגים בו, אבל בדבר שמיעוטם שוגגים, והרוב, לעת עתה, אינם נכשלים בזה - מוחין כדי להזהיר האחרים שלא יבואו למכשול9.
לסיכום: בזמן הזה שלא מסור בידינו להעניש ולמנוע את החוטא מלחטוא, כל שברור שהחוטא לא יקבל התוכחה - לא ימחה.
_______________________________________________
1 ויקרא יט, יז.
2 מס' שבת (קמח ע"א), ביצה (ל ע"א), בבא בתרא (ס ע"ב).
3 בהגדרת הוודאות לעניין זה הסיק הרב יהודה הנקין שהדבר תלוי בהערכת המוכיח, ועיין עוד בעניין זה במאמרו ב"תחומין" (כרך ב).
4 בבא בתרא ס ע"ב, תוס' ד"ה מוטב, והובא להלכה ב"משנה ברורה" (סי' תרח ס"ק ג).
5 "משנה ברורה" הנ"ל.
6 רא"ש (ביצה דף ל בשם בעל ה"עיטור"), ונפסק להלכה בשו"ע או"ח (סי' תרח סעיף ב), ובמאמר הנ"ל בהערה 3 סיכם שיטות ראשונים בזה, והביא אחרים שחולקים וסוברים, שאף בדבר מפורש בתורה אומרים "מוטב יהיו שוגגים".
7 וכן הסכים מרן הרב ישראלי בספרו "עמוד הימיני" (סי' י), דלא כ"ביאור הלכה" סי' תרח ד"ה מוחין בידם.
8 וכן כתב הריטב"א (מכות כ ע"ב ד"ה וכמה), הסמ"ק ועוד ראשונים (ולא כסמ"ג), והובאה שיטה זו להלכה (סי' תרח ס"ק ה). ועיין ב"משנה ברורה" שם ס"ק ו שהסכים, שבעצם חילוקו של בעל ה"עיטור" (תנאי ב) הוא גם מטעם שבדבר המפורש בתורה - בוודאי הם מזידים, ולכן אין אומרים "מוטב שיהיו שוגגים" (כן כתב הרשב"א, ביצה דף ל ע"א). על פי זה יש לומר שחידושו של ה"ברכי יוסף" יהא נכון גם בחוטא במזיד - אמנם צריך להוכיחו, אך דווקא במקום שיש ביד המוכיח למונעו מלחטוא עוד.
9 הובאו דבריו להלכה ב"שער הציון" (סי' תרח ס"ק ב).
גם באופנים שלגביהם עולה מכל האמור, שיש להוכיח, ואין אומרים "מוטב יהיו שוגגים", ישנן נסיבות שמטעמים אחרים אין להוכיח, כגון:
א. פורקי עול שיצאו מכלל "הוכח תוכיח את עמיתך" (וכבר הכריעו פוסקים שרוב האנשים שאינם שומרים תורה ומצוות בזה"ז, הם בכלל "עמיתך").
ב. "ביאור הלכה" (סי' תרח ד"ה חייב להוכיח) כתב שדווקא באיש את אחיו שליבו גס בו. אבל אם היה איש אחר, שאם יוכיחנו, ישנאנו וינקום ממנו, אין צריך להוכיחו.
2 מס' שבת (קמח ע"א), ביצה (ל ע"א), בבא בתרא (ס ע"ב).
3 בהגדרת הוודאות לעניין זה הסיק הרב יהודה הנקין שהדבר תלוי בהערכת המוכיח, ועיין עוד בעניין זה במאמרו ב"תחומין" (כרך ב).
4 בבא בתרא ס ע"ב, תוס' ד"ה מוטב, והובא להלכה ב"משנה ברורה" (סי' תרח ס"ק ג).
5 "משנה ברורה" הנ"ל.
6 רא"ש (ביצה דף ל בשם בעל ה"עיטור"), ונפסק להלכה בשו"ע או"ח (סי' תרח סעיף ב), ובמאמר הנ"ל בהערה 3 סיכם שיטות ראשונים בזה, והביא אחרים שחולקים וסוברים, שאף בדבר מפורש בתורה אומרים "מוטב יהיו שוגגים".
7 וכן הסכים מרן הרב ישראלי בספרו "עמוד הימיני" (סי' י), דלא כ"ביאור הלכה" סי' תרח ד"ה מוחין בידם.
8 וכן כתב הריטב"א (מכות כ ע"ב ד"ה וכמה), הסמ"ק ועוד ראשונים (ולא כסמ"ג), והובאה שיטה זו להלכה (סי' תרח ס"ק ה). ועיין ב"משנה ברורה" שם ס"ק ו שהסכים, שבעצם חילוקו של בעל ה"עיטור" (תנאי ב) הוא גם מטעם שבדבר המפורש בתורה - בוודאי הם מזידים, ולכן אין אומרים "מוטב שיהיו שוגגים" (כן כתב הרשב"א, ביצה דף ל ע"א). על פי זה יש לומר שחידושו של ה"ברכי יוסף" יהא נכון גם בחוטא במזיד - אמנם צריך להוכיחו, אך דווקא במקום שיש ביד המוכיח למונעו מלחטוא עוד.
9 הובאו דבריו להלכה ב"שער הציון" (סי' תרח ס"ק ב).
גם באופנים שלגביהם עולה מכל האמור, שיש להוכיח, ואין אומרים "מוטב יהיו שוגגים", ישנן נסיבות שמטעמים אחרים אין להוכיח, כגון:
א. פורקי עול שיצאו מכלל "הוכח תוכיח את עמיתך" (וכבר הכריעו פוסקים שרוב האנשים שאינם שומרים תורה ומצוות בזה"ז, הם בכלל "עמיתך").
ב. "ביאור הלכה" (סי' תרח ד"ה חייב להוכיח) כתב שדווקא באיש את אחיו שליבו גס בו. אבל אם היה איש אחר, שאם יוכיחנו, ישנאנו וינקום ממנו, אין צריך להוכיחו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
