ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
ובכל זאת, בהמשך חייו, הוא חשש שמא פגע בהם באחד הצדיקים, לכן קיבל עליו בחייו יסורים קשים מאוד, כדי לכפר על חשש העוון. לפני פטירתו, אמר לאשתו: 'יודע אני, שהחכמים כועסים על כך שתפסתי גנבים, ולכן לא יתעסקו בקבורה בדרך המיטבית, ולכן תשכיבי אותי בעליית הגג, ולא תפחדי ממני'.
כך שכב רבי אלעזר למעלה משמונה עשרה שנה, עד שהתגלה רבי שמעון בר יוחאי בחלום לחכמים, ואמר להם: "פרידה אחת יש לי ביניכם, ואי אתם רוצים להביאה אצלי?'
הלכו החכמים להתעסק בקבורתו, אבל בני המקום ששמו 'עכבריא' לא הניחו להם לקוברו, כי כל זמן שרבי אלעזר שכב בעליה, לא נכנסה חיה רעה לעירם. המתינו החכמים לערב יום כיפור, וכשבני עכבריא היו טרודים, הם שלחו את בני 'בירי', שלקחו את המיטה והביאו אותה למערתו של רבי שמעון בר יוחאי.
כשהגיעו למערה, ראו שיש שם נחש שמקיף את המערה. ביקשו מהנחש שיפתח "ויכנס בן אצל אביו", ופתח להם.
בסיפור זה, יש דגש מיוחד על החשיבות לקבור בן אצל אביו. זה מה שמבקש רבי שמעון בר יוחאי, וזה גם מה שמשכנע את הנחש לפתוח ולתת לרבי אלעזר להיכנס.
למעשה, גם פרשת ויחי חורזת ברובה סביב אותו עיקרון. יש אמנם את הבקשה של יעקב לא להיקבר במצרים, וכפי שמבאר רש"י, שיעקב מבקש להיקבר דווקא בארץ ישראל, כדי לא לסבול מצער גלגול מחילות.
אך מעבר לכך, יעקב מדגיש מספר פעמים בפרשה, שחשוב לו להיקבר דווקא עם אבותיו, במערת המכפלה, שקנה אברהם אבינו כאחוזת קבר למשפחה. יעקב ממש מפרט את כל אבות ואמהות המשפחה שנקברו במערה, ומבקש מבניו לקבור אותו עימם. ואכן, התורה מפרטת את מסע ההלוייה המיוחד בו נסעו הבנים את יעקב להיקבר עם אבותיו.
וכאן אפשר לשאול – מה העניין הגדול בכך?
דומה, שהתשובה מעוצה בביטויים המיוחדים שבהם מתאר יעקב את פטירתו – "ושכבתי עם אבותי", "אני נאסף אל עמי". מה פשרם של ביטויים מיוחדים אלו?
בראיון מיוחד לפני פטירתו, כשכבר היה חולה במחלה סופנית, ביאר את הדברים הרב חנן פורת ז"ל, שבביטויים אלו מלמד יעקב סוד גדול מאוד. ביאור זה הוא לאור יסודות שכתב הראי"ה קוק זצ"ל.
האדם הוא בר חלוף וחייו כצל עובר. אולם, בתוך תוכו, מתאווה האדם לחיי נצח. למעשה הרצון לחיות חיי נצח נובע מכיסופי האדם להידבק באלוקים, שהרי רק ה' הוא נצחי.
כמה דרכים יש לאדם לזכות בחיי נצח. דרך אחת היא על ידי עבודת ה', כשהאדם מקיים את מצוות ה', הרי הוא נדבק בה', ונשמתו מממשת את עצמה, וחיה חיי נצח.
אך יש גם דרך נוספת. האדם הוא בר חלוף, אך עם ישראל הוא נצחי. אדם שמפסיק לחיות רק חיים פרטיים, וחי בחייו את הקשר לאומה, הרי הוא נדבק בנצח. לכן, אדם שמחובר במהותו לעם ישראל, הרי חייו לא מסתיימים בפטירתו, אלא הוא 'נאסף אל עמו ואל אבותיו', כלשונו של יעקב, וכך הוא נשאר חלק מהנצח.
וזה הרי כל ענייניו של יעקב, שהוליד את השבטים, והפך מיחיד לעם. ולכן אומרים חז"ל, שיעקב אבינו לא מת, כי מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, לכן הוא מדגיש נקודה זו שחייו לא מסתיימים בפטירתו, אלא הם חלק משרשרת הדורות ומנצח ישראל.
ויהי רצון, שנזכה כולנו לחיות בחיינו את עבודת ה' ואת היותנו חלק משרשרת דורות ישראל, ולהעמיד ילדים וצאצאים שימשיכו את מסורת הדורות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
