ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
השולחן ערוך (אורח חיים רנ"ב סע' ה') פסק כדעת רוב הראשונים שאין איסור להפעיל מערב שבת כלי או פעולה שיימשכו לתוך שבת אפילו אם ישמיעו קול. הרמ"א לעומתם פסק כדעת התוספות ופוסקים אשכנזים נוספים שיש להחמיר בכך, והוסיף שני סייגים לפסיקתו. הראשונה היא שניתן להקל במקום הפסד. הסייג המשמעותי יותר לעניינינו הוא הסייג השני. הרמ"א מסייג שמותר לכוון שעון אף על פי שהוא יצלצל במהלך השבת, ואין בזה משום אוושא מילתא מכיוון שהכול יודעים שהדרך לכוון אותו לפני השבת. ביחס לשואב־שוטף נשאלת שאלה אם הוא דומה לשעון, או דווקא לרחיים של מים שהרמ"א אסר. אלו פחות או יותר קווי היסוד לדיון בשואב־שוטף הרובוטי שפרץ לחיינו.
שואבים רובוטיים ובתים חכמים
עם זאת, דומה כי העניין האמיתי אינו נעוץ בשאלה ההלכתית הספציפית. המוקד שבו אני רוצה לעסוק מצוי בנקודה אחרת: בעצם העובדה ששאלה מסוג זה תופסת מקום מרכזי בשיח ההלכתי של הציבור הדתי־לאומי. ראיתי דיונים על שאלה זו ברשתות ובעלוני השבת, ונראה שהיא מעסיקה מאוד את רבני הציונות הדתית, כנראה בעקבות שאלות רבות שהגיעו מלמטה.
שנים רבות עוסקים חוקרים, רבנים והוגים בשאלה אם יש 'הלכה דתית־לאומית'. יש שראו בה אסכולה הלכתית ייחודית, ויש שהטילו ספק בעצם קיומה כאסכולה נפרדת. כשלעצמי איני חושב שיש 'הלכה דתית לאומית' במובן שיש מתודה או שיטה הלכתית שונה. בסופו של דבר כל לומדי התורה והפוסקים עסוקים באותם העקרונות, להוציא דבר השם זו הלכה מתוך עיון במקורות. ההבדל בהלכה בין הדרך שבה היא משתקפת בציונות הדתית לבין הופעתה בעולמות החרדיים נעוץ בשני היבטים.
הראשון הוא עולמו של הפוסק. באופן טבעי פוסק שעולמו רחב יותר, תפיסת עולמו ביחס לשאלות שונות היא אחרת, וכשהוא רואה ערך בעולמות שונים הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקתו. לא מפני שהוא מבקש לעשות זאת, אלא כי שבעים פנים לתורה ולמעלה משבעים פרצופים לאדם, וממילא עולמו של האדם בא לידי ביטוי באופן שבוא הוא קורא, מבין ומפרש את המקורות.
היבט נוסף שבו אולי נוכל לראות ולדייק הבדלים בין עולמות התורה הוא בנושאים שבהם היא עוסקת בפועל. עד לשנים האחרונות ראינו בציונות הדתית עיסוק אינטנסיבי בשאלות של חקלאות, שמיטה, התיישבות, צבא, מינהל ציבורי והלכות מדינה. אלו היו שאלות קיומיות של חברה הנמצאת בעיצומה של בנייה לאומית, וההלכה נדרשה להתמודד עם מציאות ראשונית ועם שדה הלכתי לא מעובד באופן יחסי, כיוון שאלו היו תחומים שבהם מיעטו הפוסקים לעסוק בתקופת הגלות.
בשנים האחרונות מתרחשת תזוזה שקטה אך עקבית. במקביל לעיסוק בכל השאלות שמנינו לעיל אפשר לראות עלייה גדולה בשאלות העוסקות לא רק במישור הלאומי אלא גם במישור איכות החיים הפרטי. השאלות אינן עוד כיצד מקיימים חקלאות יהודית או שירות צבאי הלכתי, אלא כיצד מנהלים בית נוח, מתקדם וטכנולוגי במסגרת ההלכה. תחילה הייתה זו שאלת הכשרת מכונת הקפה לפסח אי אז, כאשר מכונות הקפה עם הקפסולה פרצו לחיינו (העמוד ב'כושרות' למשל הוא מניסן תשע"ט), וכיום זו שאלת השואבים הרובוטיים, מכשירי הבית החכמים ושאר אביזרי נוחות של המעמד הבינוני־גבוה. לא נדיר בכלל שרב יקבל שאלות כשרות רבות על חו"ל (מבלי להיכנס לשאלה עצמה אם יציאה מהארץ מותרת), על מכשירי מטבח שונים ומשונים (בישול בסו ויד, מכשירים שונים להכנת קפה), טבונים לאפיית פיצות ועוד.
אין מדובר בסטייה שולית אלא בביטוי עמוק לשינוי סוציולוגי. ההלכה הדתית־לאומית בימינו משקפת חברת שפע, חברה שמרבית מאבקי ההישרדות הבסיסיים שלה כבר מאחוריה, והיא מבקשת כעת לברר כיצד נראית עבודת השם בתוך ומתוך שפע, נוחות וטכנולוגיה מתקדמת. שאלות שבעבר היו נתפסות כמותרות הופכות לחזית הלכתית ממשית.
אני חושב שהדברים מוכרים לכל רב המקבל שאלות, והם משתקפים אפילו בכתבי העת התורניים המובילים (תחומין, אמונת עיתך, המעיין), שבהם רואים יותר ויותר מאמרים העוסקים בשאלות הפרט לצד הכתיבה בנושאי הכלל הקלאסיים יותר. רבים ממאמרים אלו אינם עסוקים בבירור של שאלות חדשניות או עקרוניות (דוגמת בשר מתורבת) אלא בחידושים טכנולוגיים למשק הבית דוגמת בישול בסו ויד (בישול בוואקום) ושאלות של אוטומציה ובית חכם.
עולם תורה לצד רווחה כלכלית
עד כאן תיאור של המגמה. עכשיו נשאלת השאלה: מה עלינו לעשות בה? מה המשמעות של הדברים? כאן אני רוצה להציע ולהעלות על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, כמה נקודות ככיווני מחשבה אפשריים: הנקודה הראשונה והמשמעותית מאוד, שיש לה השלכות ישירות למעשה, היא כיצד מציאות של שפע משפיעה על ההלכה. הד לדיון כזה נמצא בכתיבתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל (באגרות משה אורח חיים חלק ג' ס"א, חלק ד' ע"ו-ח'), שם הרב פיינשטיין מכריע פעם לחומרא ופעם לקולא, בהתבסס על המציאות החומרית באמריקה שהוא מודה בפה מלא שהיא טובה לאין ערוך מהמציאות שהכיר באירופה או באותה תקופה בארץ ישראל. הנקודה השנייה היא שצריך להודות לקב"ה. ברוך השם אנחנו חיים בזמנים של שפע בל יתואר, בעולם, במדינת ישראל בפרט וגם בתוך החברה הדתית־לאומית. אנחנו מצליחים ליצור עולם תורה וערכים משגשג לצד התפתחות והרחבה כלכלית, ואין זה דבר של מה בכך.
ואולם מעבר לתודה, מונחת לפנינו משימה עקרונית: לנסות ולנסח את משמעותם של חיי שפע מבחינה דתית. האם השאיפה לרמת חיים גבוהה היא יעד לגיטימי כשלעצמו, או שמא יש לראות בה אתגר רוחני הדורש מסגור תורני מחודש? כיצד נראית קדושה בבית טכנולוגי, נוח ומאובזר? ומהו מקומה של ההלכה בעיצוב תודעת האחריות, המידה והגבול בתוך עולם של אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות?
נדמה לי כי אלו אינן שאלות שוליות, אלא מן השאלות העיקריות העומדות לפתחם של פוסקי ההלכה בדורנו. המעבר מן השדה אל הבית אינו רק שינוי טכני במפת הנושאים, אלא סימן לשלב נוסף בהתפתחותה של חברה המבקשת לעבוד את השם לא מתוך מחסור, אלא דווקא מתוך שפע.
הכותב הוא רב בית הכנסת הדתי־לאומי בהר נוף ירושלים, וחבר ארגון רבני צהר
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
