ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
הלכות לשון הרע נתבארו בהרחבה בספר שמירת הלשון לבעל החפץ חיים, רבי ישראל מאיר קגאן זצ״ל. אולם מאז ימיו חלה התקדמות טכנולוגית עצומה, והדיבור השלילי קיבל צורות חדשות. וכיום לשון הרע מצויה בעיקר בפלטפורמות של רשתות חברתיות.
נתבונן בכמה מצבים שכיחים: האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בעל עסק או נותן שירות, כגון חברת נסיעות? האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בית מלון או מסעדה וכיוצא בזה, שלא מצאו חן בעינינו? והאם מותר לכתוב ביקורת חיובית בדויה כאשר בעלי המקום מבקשים זאת ומציעים תמורה או תגמול?
בשאלות הראשונות מתעוררת דילמה: מחד גיסא, כתיבת ביקורת שלילית עלולה לפגוע בבעל העסק, לגרום לו צער והפסד, ויש בכך חשש של לשון הרע. מאידך גיסא, הביקורת עשויה להועיל לאחרים ולהצילם מחוויה שלילית דומה. היכן איפוא עובר הקו?
בספר פתחי תשובה (סימן קנ״ו) עמד רבי ישראל איסר על כך, וטען שטועים אלו הנמנעים מלגלות עוולות כאשר יש צורך אמיתי להגן על הזולת מפני נזק, מחשש שמא יעברו על איסור לשון הרע. כגון מי שנודע לו על תכנית נסתרת להזיק לאחר, או על הכנת מכשול בביתו או בעסקו של חברו, והוא נמנע מלהזהיר או מתעכב במסירת המידע מפני חשש לשון הרע. רבי איסר קובע בחריפות שאנשים אלו עוברים עבירה חמורה יותר, שכן הם עוברים על הלאו של ״לא תעמוד על דם רעך״. עיקרון זה חל גם בענייני ממון: הרואה גניבה, שותף העוסק במעילה, שכן המרמה בעסקה, או מלווה הנותן ממון לאדם הידוע כבלתי נאמן – ובכל זאת שותק.
כדי להכריע בשאלות אלו, יש לשוב ליסודות שקבע החפץ חיים בדיני לשון הרע, ומתוכם לברר את ההלכה למעשה.
לשון הרע לתועלת
״לשון הרע לתועלת״ הוא דיבור שלילי שמטרתו חיובית. כגון מורה המדווח להורים על התנהגות שלילית של תלמיד כדי לסייע בשיפור דרכיו, או מי שמבקש להגן על אחרים מפני נזק צפוי. כתב בקובץ הערות (סימן ע) שלא נאסר הדיבור אלא כשנעשה בדרך קלקול והשחתה, אך אם כוונתו לתקן או להביא לתועלת- מותר.
עם זאת, יש להקפיד על שבעה תנאים כדי להתיר דיבור של לשון הרע לתועלת, כפי שהובאו בספר שמירת הלשון (כלל י):
א. עדות- שיראה את הדבר בעצמו, ולא יסמוך על שמיעה מאחרים, אלא אם כן נתברר לו שאכן הדבר אמת.
ב. בירור שהדבר אכן שלילי- יש לבחון שמדובר באירוע שלילי באמת, ולא בפרשנות אישית וסובייקטיבית. לא כל שירות שלא עמד בציפיותינו הגבוהות נחשב בהכרח לפגום. מוצרים ושירותים רבים עשויים להיות סבירים ותקינים, גם אם אינם תואמים את טעמנו האישי. במקרים אלו, בדרך כלל אסור לכתוב ביקורת שלילית, שכן המניע הוא הבעת אכזבה אישית ולא הגנה על אחרים.
כך גם בביקורת על מלון שלא מצא חן בעינינו או על ארוחה במסעדה – אלו עניינים של טעם אישי, ואינם משקפים בהכרח את חווייתם של אחרים. לעומת זאת, כאשר מדובר בעסק המטעה לקוחות, שאלת האתיקה והביקורת מקבלת משקל אחר.
ג. יוכיח את בעלי העסק- קודם לכתיבת הביקורת ידבר עם בעלי המקום, שמא היה זה מקרה של טעות שבכוונתם לתקן, ואם צריך יתלונן אצל בפניהם או בפני ההנהלה, שמא יקבלו את הטענה ויתחייבו לשפר את השירות. רק אם נוכח שאין כוונתם להטיב, רשאי להודיע לרבים את העוולה.
ד. דיוק ונאמנות לאמת- יש לתאר את שאירע באופן מדויק, ללא הגזמה או עיוות.
ה. כוונה לתועלת- יש לוודא שהכוונה היא להגן על אחרים ולא לנקום על חוויה שלילית. פעמים רבות ביקורות שליליות נכתבות מתוך כעס ותסכול, ולא מתוך רצון כן להועיל. החפץ חיים מדגיש שדיבור כזה, ללא כוונת תועלת אמיתית, אינו נכלל בהיתר של לשון הרע לתועלת.
ו. היעדר פתרון חלופי- יש לוודא שאין דרך סבירה אחרת לתקן את דרכי העסק. לעיתים ניתן לפנות עם הרב של בעל העסק או לגורם אחר שיכול להוכיחו ולהביא להבנה ולתיקון. רוב בעלי העסקים מעוניינים להעניק שירות טוב ויודעים שלקוחות מרוצים הם מקור להצלחה. רק לאחר שמוצו הדרכים האחרות, וברור שאין חלופה יעילה להגן על הציבור, ניתן לשקול פרסום ביקורת שלילית.
ז. היזק גדול מן הראוי- לבסוף, יש לוודא שהאזהרה לאחרים אינה גורמת נזק העולה על עצם ההגנה מפני פגיעה. אם קיים חשש שביקורת שלילית תביא לתוצאות קשות ובלתי מידתיות, כגון שתגרום לסגירת העסק על ידי הרשויות, יש להימנע מכך. אמנם אין בידינו לחזות תמיד את מלוא ההשלכות, אך כאשר יש הערכה ברורה לנזק חמור ובלתי מידתי – חובה להיזהר.
ביקורות חיוביות
כאשר עסק מבקש מלקוחות לכתוב ביקורות חיוביות, יש להכיר בכך שיש בזה משום הטעיה, שכן אחרים מסתמכים על חוות דעת אותנטיות כדי לקבל החלטות מושכלות. הדבר נכון אף אם הביקורת משקפת את דעתו האישית של הכותב, וביתר שאת כאשר העסק מתמרץ ביקורות חיוביות באמצעות מתנות או הטבות.
הבעיה היא שקוראי הביקורת סבורים שהיא נכתבה ללא אינטרס נסתר. מעשה זה כרוך גם באיסורי ״הונאה״ ו״גניבת דעת״.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
