ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
הלכות לשון הרע נתבארו בהרחבה בספר שמירת הלשון לבעל החפץ חיים, רבי ישראל מאיר קגאן זצ״ל. אולם מאז ימיו חלה התקדמות טכנולוגית עצומה, והדיבור השלילי קיבל צורות חדשות. וכיום לשון הרע מצויה בעיקר בפלטפורמות של רשתות חברתיות.
נתבונן בכמה מצבים שכיחים: האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בעל עסק או נותן שירות, כגון חברת נסיעות? האם מותר לכתוב ביקורת שלילית על בית מלון או מסעדה וכיוצא בזה, שלא מצאו חן בעינינו? והאם מותר לכתוב ביקורת חיובית בדויה כאשר בעלי המקום מבקשים זאת ומציעים תמורה או תגמול?
בשאלות הראשונות מתעוררת דילמה: מחד גיסא, כתיבת ביקורת שלילית עלולה לפגוע בבעל העסק, לגרום לו צער והפסד, ויש בכך חשש של לשון הרע. מאידך גיסא, הביקורת עשויה להועיל לאחרים ולהצילם מחוויה שלילית דומה. היכן איפוא עובר הקו?
בספר פתחי תשובה (סימן קנ״ו) עמד רבי ישראל איסר על כך, וטען שטועים אלו הנמנעים מלגלות עוולות כאשר יש צורך אמיתי להגן על הזולת מפני נזק, מחשש שמא יעברו על איסור לשון הרע. כגון מי שנודע לו על תכנית נסתרת להזיק לאחר, או על הכנת מכשול בביתו או בעסקו של חברו, והוא נמנע מלהזהיר או מתעכב במסירת המידע מפני חשש לשון הרע. רבי איסר קובע בחריפות שאנשים אלו עוברים עבירה חמורה יותר, שכן הם עוברים על הלאו של ״לא תעמוד על דם רעך״. עיקרון זה חל גם בענייני ממון: הרואה גניבה, שותף העוסק במעילה, שכן המרמה בעסקה, או מלווה הנותן ממון לאדם הידוע כבלתי נאמן – ובכל זאת שותק.
כדי להכריע בשאלות אלו, יש לשוב ליסודות שקבע החפץ חיים בדיני לשון הרע, ומתוכם לברר את ההלכה למעשה.
לשון הרע לתועלת
״לשון הרע לתועלת״ הוא דיבור שלילי שמטרתו חיובית. כגון מורה המדווח להורים על התנהגות שלילית של תלמיד כדי לסייע בשיפור דרכיו, או מי שמבקש להגן על אחרים מפני נזק צפוי. כתב בקובץ הערות (סימן ע) שלא נאסר הדיבור אלא כשנעשה בדרך קלקול והשחתה, אך אם כוונתו לתקן או להביא לתועלת- מותר.
עם זאת, יש להקפיד על שבעה תנאים כדי להתיר דיבור של לשון הרע לתועלת, כפי שהובאו בספר שמירת הלשון (כלל י):
א. עדות- שיראה את הדבר בעצמו, ולא יסמוך על שמיעה מאחרים, אלא אם כן נתברר לו שאכן הדבר אמת.
ב. בירור שהדבר אכן שלילי- יש לבחון שמדובר באירוע שלילי באמת, ולא בפרשנות אישית וסובייקטיבית. לא כל שירות שלא עמד בציפיותינו הגבוהות נחשב בהכרח לפגום. מוצרים ושירותים רבים עשויים להיות סבירים ותקינים, גם אם אינם תואמים את טעמנו האישי. במקרים אלו, בדרך כלל אסור לכתוב ביקורת שלילית, שכן המניע הוא הבעת אכזבה אישית ולא הגנה על אחרים.
כך גם בביקורת על מלון שלא מצא חן בעינינו או על ארוחה במסעדה – אלו עניינים של טעם אישי, ואינם משקפים בהכרח את חווייתם של אחרים. לעומת זאת, כאשר מדובר בעסק המטעה לקוחות, שאלת האתיקה והביקורת מקבלת משקל אחר.
ג. יוכיח את בעלי העסק- קודם לכתיבת הביקורת ידבר עם בעלי המקום, שמא היה זה מקרה של טעות שבכוונתם לתקן, ואם צריך יתלונן אצל בפניהם או בפני ההנהלה, שמא יקבלו את הטענה ויתחייבו לשפר את השירות. רק אם נוכח שאין כוונתם להטיב, רשאי להודיע לרבים את העוולה.
ד. דיוק ונאמנות לאמת- יש לתאר את שאירע באופן מדויק, ללא הגזמה או עיוות.
ה. כוונה לתועלת- יש לוודא שהכוונה היא להגן על אחרים ולא לנקום על חוויה שלילית. פעמים רבות ביקורות שליליות נכתבות מתוך כעס ותסכול, ולא מתוך רצון כן להועיל. החפץ חיים מדגיש שדיבור כזה, ללא כוונת תועלת אמיתית, אינו נכלל בהיתר של לשון הרע לתועלת.
ו. היעדר פתרון חלופי- יש לוודא שאין דרך סבירה אחרת לתקן את דרכי העסק. לעיתים ניתן לפנות עם הרב של בעל העסק או לגורם אחר שיכול להוכיחו ולהביא להבנה ולתיקון. רוב בעלי העסקים מעוניינים להעניק שירות טוב ויודעים שלקוחות מרוצים הם מקור להצלחה. רק לאחר שמוצו הדרכים האחרות, וברור שאין חלופה יעילה להגן על הציבור, ניתן לשקול פרסום ביקורת שלילית.
ז. היזק גדול מן הראוי- לבסוף, יש לוודא שהאזהרה לאחרים אינה גורמת נזק העולה על עצם ההגנה מפני פגיעה. אם קיים חשש שביקורת שלילית תביא לתוצאות קשות ובלתי מידתיות, כגון שתגרום לסגירת העסק על ידי הרשויות, יש להימנע מכך. אמנם אין בידינו לחזות תמיד את מלוא ההשלכות, אך כאשר יש הערכה ברורה לנזק חמור ובלתי מידתי – חובה להיזהר.
ביקורות חיוביות
כאשר עסק מבקש מלקוחות לכתוב ביקורות חיוביות, יש להכיר בכך שיש בזה משום הטעיה, שכן אחרים מסתמכים על חוות דעת אותנטיות כדי לקבל החלטות מושכלות. הדבר נכון אף אם הביקורת משקפת את דעתו האישית של הכותב, וביתר שאת כאשר העסק מתמרץ ביקורות חיוביות באמצעות מתנות או הטבות.
הבעיה היא שקוראי הביקורת סבורים שהיא נכתבה ללא אינטרס נסתר. מעשה זה כרוך גם באיסורי ״הונאה״ ו״גניבת דעת״.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
