ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
בשבוע שעבר הוציא בית המשפט העליון צו תקיף המחייב את המדינה לקדם תוכניות תקועות זה זמן רב להקמת רחבת תפילה שוויונית קבועה בכותל המערבי, ובכך החריף מאבק משפטי-דתי הנמשך עשרות שנים סביב השאלה מי קובע את אופיו של האתר הקדוש והנגיש ביותר ביהדות. הפסיקה כבר עוררה תגובות נגד פוליטיות ויוזמות חקיקה מחודשות שמטרתן לצמצם את השפעת בתי המשפט על הסדרים דתיים במקום.
במרכז המחלוקת המתמשכת עומדת תנועת "נשות הכותל", שנוסדה בשנת 1988 במטרה לקדם את זכותן של נשים להתפלל במקום לפי מנהגי הרפורמים. מנהגיהן—כגון תפילה בקול, לבישת טלית ותפילין וקריאה בספר תורה—עוררו פולמוס חריף. תומכיהן רואים בהן סמל לחירות דתית ולפלורליזם, בעוד מבקריהן רואים בפעולותיהן אתגר למסורת רבת־שנים. לאורך השנים עתירותיהן הובילו לפסיקות משפטיות, למשאים ומתנים ממשלתיים ולשינויים מדיניים, והפכו אותן לאחד הגורמים המשפיעים במאבק המתמשך על זכויות תפילה בכותל.
במאמר זה לא ננסה להצדיק את כוונותיהן הפרובוקטיביות, אשר מעוררות התנגדות ברורה מסיבות רבות: שאיפתן לערער מנהגים מבוססים, נכונותן לחלוק על גדולי הרבנים מכל החוגים, והכאב שהדבר גורם לרבים בכלל ישראל הרואים בכך פגיעה בקדושת המקום, ועוד. תחת זאת נתמקד בלב הדיון ההלכתי—האם נשים רשאיות, מבחינה הלכתית, לקיים את המצוות המדוברות.
תפילין
האם נשים חייבות או רשאיות להניח תפילין? נשים אינן חייבות, שכן מצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא, מאחר שאינה נוהגת בשבת וביום טוב. ואף שאפשר היה לטעון שרשאיות לקיימה מרצונן, הרמ״א (סימן ל״ח סעיף ג׳) כותב שנשים אינן מניחות תפילין, ופוסקים רבים מוסיפים שאם אישה מבקשת להניח תפילין יש למונעה מכך.
אף שהגמרא (עירובין צ״ו) מספרת שמיכל בת שאול הניחה תפילין, מפרשים רבים מבארים שמעשיה לא התקבלו כנוהג הראוי.
ציצית
גם מצוות ציצית היא מצווה התלויה בזמן, שכן אינה נוהגת בלילה. מצד הדין אישה הרוצה בכך יכולה ללבשה, אולם הרמ״א (סימן י״ז) כותב שאין לה לעשות כן, מפני שיש בכך משום יוהרא. נוסף על כך, לפי תורת הקבלה מצווה זו שייכת דווקא לגברים, ונשים אינן בכלל עניינה (רב פעלים בשם האר״י). התרגום (יונתן בן עוזיאל) כותב שנשים הלובשות תפילין או ציצית עוברות על האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
עלייה לתורה
אישה גם אינה עולה לתורה. כך נאמר בברייתא בגמרא (מגילה כ״ג ע״א):
"הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה; אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור."
מכאן שחכמים הגבילו עליית נשים. לגבי תחילת הברייתא, הנראית כמתירה, המאירי מבאר שהאפשרות הייתה קיימת בעיקרון רק בזמן המשנה, אז רק הראשון והאחרון היו מברכים, ולכן אישה יכלה לעלות באמצע בלי ברכה. לאחר שתיקנו שכל עולה מברך לעצמו—אין עוד אפשרות כזו, כי אינה מחויבת בקריאה ואינה יכולה לברך. דעה נוספת בראשונים, מהר״ם מרוטנבורג, מסבירה שההיתר נאמר רק כשאין גברים; אבל כשיש גברים, סוף הברייתא קובע שאסור שתעלה. כך כתב גם היעב״ץ.
מניין
נשים אינן מצטרפות למניין ואינן משלימות מניין כשיש תשעה גברים. הטעם הוא שמקור דיני דבר שבקדושה נלמד מן הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שחז״ל קישרו לעשרת המרגלים—שהיו עשרה אנשים ולא נשים.
כיפה
יש מן הנשים הלובשות כיפה. לבישת כיפה תיחשב אף היא בכלל האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
הימנעות ממחלוקת ופירוד
איסור נוסף הוא לנהוג באופן שונה מן הציבור, הידוע כאיסור "לא תתגודדו". משמעותו שאין לנהוג במנהגים שונים משל בני הקהילה או המקום, כדי למנוע פירוד, מחלוקת או מראית עין של "שתי תורות". כלל זה מחייב אחידות במנהגים ציבוריים, הלכתיים וקהילתיים, במיוחד בעניינים שבין היחיד לציבור.
דברי סיום
לסיום נדגיש את המובן מאליו: נשים אלו אינן פועלות במסגרת ההלכה, וההלכות שנסקרו אינן מכוונות כלפיהן. מטרת הדברים היא עבורנו—להבין מהו הפגם ההלכתי ומדוע הוא נחשב פגם. זאת מלבד העובדה שמעשיהן נראים כמכוונים לעורר התגרות כלפי מי שרואים בכותל ובקדושת ההלכה ערכים קדושים ועמוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
