ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
בשבוע שעבר הוציא בית המשפט העליון צו תקיף המחייב את המדינה לקדם תוכניות תקועות זה זמן רב להקמת רחבת תפילה שוויונית קבועה בכותל המערבי, ובכך החריף מאבק משפטי-דתי הנמשך עשרות שנים סביב השאלה מי קובע את אופיו של האתר הקדוש והנגיש ביותר ביהדות. הפסיקה כבר עוררה תגובות נגד פוליטיות ויוזמות חקיקה מחודשות שמטרתן לצמצם את השפעת בתי המשפט על הסדרים דתיים במקום.
במרכז המחלוקת המתמשכת עומדת תנועת "נשות הכותל", שנוסדה בשנת 1988 במטרה לקדם את זכותן של נשים להתפלל במקום לפי מנהגי הרפורמים. מנהגיהן—כגון תפילה בקול, לבישת טלית ותפילין וקריאה בספר תורה—עוררו פולמוס חריף. תומכיהן רואים בהן סמל לחירות דתית ולפלורליזם, בעוד מבקריהן רואים בפעולותיהן אתגר למסורת רבת־שנים. לאורך השנים עתירותיהן הובילו לפסיקות משפטיות, למשאים ומתנים ממשלתיים ולשינויים מדיניים, והפכו אותן לאחד הגורמים המשפיעים במאבק המתמשך על זכויות תפילה בכותל.
במאמר זה לא ננסה להצדיק את כוונותיהן הפרובוקטיביות, אשר מעוררות התנגדות ברורה מסיבות רבות: שאיפתן לערער מנהגים מבוססים, נכונותן לחלוק על גדולי הרבנים מכל החוגים, והכאב שהדבר גורם לרבים בכלל ישראל הרואים בכך פגיעה בקדושת המקום, ועוד. תחת זאת נתמקד בלב הדיון ההלכתי—האם נשים רשאיות, מבחינה הלכתית, לקיים את המצוות המדוברות.
תפילין
האם נשים חייבות או רשאיות להניח תפילין? נשים אינן חייבות, שכן מצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא, מאחר שאינה נוהגת בשבת וביום טוב. ואף שאפשר היה לטעון שרשאיות לקיימה מרצונן, הרמ״א (סימן ל״ח סעיף ג׳) כותב שנשים אינן מניחות תפילין, ופוסקים רבים מוסיפים שאם אישה מבקשת להניח תפילין יש למונעה מכך.
אף שהגמרא (עירובין צ״ו) מספרת שמיכל בת שאול הניחה תפילין, מפרשים רבים מבארים שמעשיה לא התקבלו כנוהג הראוי.
ציצית
גם מצוות ציצית היא מצווה התלויה בזמן, שכן אינה נוהגת בלילה. מצד הדין אישה הרוצה בכך יכולה ללבשה, אולם הרמ״א (סימן י״ז) כותב שאין לה לעשות כן, מפני שיש בכך משום יוהרא. נוסף על כך, לפי תורת הקבלה מצווה זו שייכת דווקא לגברים, ונשים אינן בכלל עניינה (רב פעלים בשם האר״י). התרגום (יונתן בן עוזיאל) כותב שנשים הלובשות תפילין או ציצית עוברות על האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
עלייה לתורה
אישה גם אינה עולה לתורה. כך נאמר בברייתא בגמרא (מגילה כ״ג ע״א):
"הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן ואפילו אשה; אבל אמרו חכמים: אשה לא תקרא בתורה, מפני כבוד הציבור."
מכאן שחכמים הגבילו עליית נשים. לגבי תחילת הברייתא, הנראית כמתירה, המאירי מבאר שהאפשרות הייתה קיימת בעיקרון רק בזמן המשנה, אז רק הראשון והאחרון היו מברכים, ולכן אישה יכלה לעלות באמצע בלי ברכה. לאחר שתיקנו שכל עולה מברך לעצמו—אין עוד אפשרות כזו, כי אינה מחויבת בקריאה ואינה יכולה לברך. דעה נוספת בראשונים, מהר״ם מרוטנבורג, מסבירה שההיתר נאמר רק כשאין גברים; אבל כשיש גברים, סוף הברייתא קובע שאסור שתעלה. כך כתב גם היעב״ץ.
מניין
נשים אינן מצטרפות למניין ואינן משלימות מניין כשיש תשעה גברים. הטעם הוא שמקור דיני דבר שבקדושה נלמד מן הפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל", שחז״ל קישרו לעשרת המרגלים—שהיו עשרה אנשים ולא נשים.
כיפה
יש מן הנשים הלובשות כיפה. לבישת כיפה תיחשב אף היא בכלל האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
הימנעות ממחלוקת ופירוד
איסור נוסף הוא לנהוג באופן שונה מן הציבור, הידוע כאיסור "לא תתגודדו". משמעותו שאין לנהוג במנהגים שונים משל בני הקהילה או המקום, כדי למנוע פירוד, מחלוקת או מראית עין של "שתי תורות". כלל זה מחייב אחידות במנהגים ציבוריים, הלכתיים וקהילתיים, במיוחד בעניינים שבין היחיד לציבור.
דברי סיום
לסיום נדגיש את המובן מאליו: נשים אלו אינן פועלות במסגרת ההלכה, וההלכות שנסקרו אינן מכוונות כלפיהן. מטרת הדברים היא עבורנו—להבין מהו הפגם ההלכתי ומדוע הוא נחשב פגם. זאת מלבד העובדה שמעשיהן נראים כמכוונים לעורר התגרות כלפי מי שרואים בכותל ובקדושת ההלכה ערכים קדושים ועמוקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
