ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
סיפור צדיקים, סיפור חז"ל או סיפור של משל שבא להבהיר את הרעיון שנכתב במאמר.
הפעם לא אפתח בסיפור, כי אנחנו בעצמנו הסיפור.
בימים אלה, חיים כולנו בתוך סיפור מדהים של מלחמת פלאות וישועות, כשעם ישראל עומד בראש כוחות הטוב בעולם, ומשמיד את הרוע, והכל עטוף בשרשרת מדהימה של ניסים וגבורה.
דווקא בגלל זה, חשוב שכולנו ניקח חלק בסיפור הגדול, וכיוון שרובינו אזרחים מן השורה, הרי שהחלק שאותו יכולים אנו לתרום מבחינה מעשית במאמץ הגדול הוא להתפלל, וכן להגן על עצמנו מפגיעה במקלט או בדרך אחרת לפי הכלל שטבע פיקוד העורף: 'הכי מוגן שיש'.
על התפילה המיוחדת לעת מלחמה, ידועים דברי הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, עשה ה) שיש מצווה מיוחדת "שנלמוד תורה ושנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עינינו ולבנו אליו לבדו כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וזה כעניין שכתוב (בהעלותך י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה'...". (כדאי לשים לב שהרמב"ן מציין שיש גם מצווה מיוחדת ללמוד תורה בזמן הזה).
על ההליכה למקלט או למקום מוגן, אפשר לשאול – האם יש בכך מצווה?
בפשטות, אכן יש בכך מצווה, מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שחייב אדם לשמור את גופו מפגיעה.
לא ניכנס לכל הדיון על מצווה זו, אך האמת היא, שלמרות שכך מקובל בפי האנשים, אין בתרי"ג מצוות את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ובכל זאת פוסקים הרמב"ם (רוצח ושה"נ יא, ד) והשולחן ערוך (חו"מ תכז) שהאדם מצווה לשמור על עצמו שלא יפגע, מפסוק אחר: "הישמר לך ושמור נפשך".
נמצאנו למדים, שחיוב גמור הוא על האדם לשמור את עצמו מסכנות. לאור זאת, בפשטות, יש מצווה מהתורה גם ללכת למקלט וכדומה.
אך האמת היא, שזה לא כל כך פשוט מבחינה הלכתית. הרי כולנו מסתכנים בסכנות מסויימות כל הזמן. כל פעם, שאדם נוסע או הולך בכביש, הוא מסתכן מעט בתאונת דרכים ח"ו. כל פעם שילד עולה על המגלשה, הוא מסתכן מעט וכן הלאה.
אז האם נאמר שאסור לנסוע או לעלות למגלשה?
התשובה שכתבו הפוסקים, שמותר להסתכן סיכון מעט. המדד לסיכון מועט הוא שאנשים מסתכנים סיכון כזה בשביל להרוויח כסף. אנשים נוסעים בשביל להרוויח כסף, וגם מטפסים על עצים בשביל להרוויח כסף, לכן מותר לנסוע ולטפס גם סתם כך.
ובחזרה לטילים שמתעופפים לכיוונינו. האמת היא, שהסיכון לכל אחד, באופן אישי, הוא אפסי. מתוך המרחב האדיר, יכול כל אחד לומר לעצמו – מה הסיכוי שזה יפגע דווקא כאן ח"ו? סטטיסטית זה סיכוי אפסי. נמצא, לכאורה, שמצד המצווה לשמור את הנפש, אין חיוב להתמגן מהטילים.
אבל האמת היא, שצריך להסתכל על הנושא באופן רחב יותר.
הבה נשאל את עצמנו – אם הסיכון כל כך אפסי, למה פיקוד העורף מפציר בכולם להתמגן?
התשובה היא, שאמנם הסיכוי באופן אישי של כל אחד להיפגע הוא אפסי, אך אם כלל האזרחים לא יתמגנו, יהיו אנשים מסויימים מכלל הציבור שיפגעו ח"ו, ולכן בחשיבה ציבורית עלינו להתמגן. ובאמת מצאנו בפוסקים (הגרי"פ על סהמ"צ לרס"ג ל"ת נג) את האמירה, שאת הסכנות של רשות הרבים מוטל על ראשי הציבור למנוע, לכן יש מקום לומר שעלינו להתמגן כחלק מהציבור, מדין המצווה לשמור על הנפש.
יתר על כן, אם חלילה יפגעו אזרחים ח"ו, הרי שהדבר ילחיץ את ההנהגה, יקצר את המלחמה, וימנע מהם לסיים את המלחמה בניצחון האפשרי הגדול ביותר.
זאת ועוד, בימינו, שהמלחמה קשורה מאוד גם לתודעה ולדעת הקהל, ככל שבצד שלנו יפגעו פחות אנשים, ואילו אצל האוייב תהיה פגיעה גדולה, הרי הניצחון של עם ישראל במלחמה יהיה ברור וגדול יותר. והרי כולנו רואים, שככל שאנו מנצחים, גדל קידוש ה' בעולם, ואומרים בקצווי ארץ, שאלוקי ישראל מנחיל ישועות גדולות לעמו, ומתקיימת בכך המצווה לקדש שם ה' בעולם, כדברי הרמב"ם: "כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה...".
נמצא, שכל מי שמתמגן, הוא שותף לקידוש ה' ולמצוות נוספות שמתקיימות במלחמה זו.
אכן, לאור כל מה שכתבנו, חשוב לא לפחד, לפעול בשיקול דעת ולא מתוך פאניקה, שהרי מלבד הביטחון בה', גם מבחינה מעשית אין לכל אדם סיכון גדול. ובנוסף – זו הסיבה שגם לפי פיקוד העורף הדברים לא חתוכים בסכין חד, אלא יש להמשיך לשמור על השגרה במידת האפשר, דבר שהוא חשוב לבריאות הנפש, ולהתמגן לפי הכלל של 'הכי מוגן שיש', ואם אדם בנסיעה, הרי שאין באפשרותו ללכת למקלט, אלא יוצא ונמצא בצד הדרך.
ויהי רצון, שיתגדל ויתקדש שם ה' בעמים רבים, בראות כל גויי הארץ, שאלוקי ישראל מוחץ ראש אויביו, ומגן על עם הקודש בארץ הקודש, ומתוך כך לגאולה שלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
