ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
באו אנשי הממשלה וטענו: העומס המוטל על החיילים הוא גדול ומן הראוי שהכל ישאו בעומס הבטחוני בשווה, ומדוע בני הישיבות לא ישתתפו גם הם בעול הבטחון? ועוד אמרו: הרי יש כאן שאלה של פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה כל המצוות שבתורה. מדוע בני ישיבות לא ישרתו בצבא ככל האחרים?
לעומתם טענו ראשי הישיבות: מבחינה הלכתית בני ישיבות אינם צריכים לשרת בצבא בזמן לימודם. אין תלמוד תורה כשאר הלימודים. בלימוד התורה צריך לשקוע ובלי מסירות מלאה ללימוד התורה אי אפשר לקנות את התורה. כמו שאמרו חכמים: "זאת התורה: אדם כי ימות באהל" - אין התורה נקנית אלא במי שממית את עצמו באהלה של תורה. ולכן בלתי אפשרי מבחינת לימוד התורה להתנתק מהתורה למשך שלוש שנים בשנות הלימודים העיקריות. זה יפגע פגיעה כזו בלימוד התורה שאי אפשר יהיה לתקנה. כך טענו ראשי הישיבות.
הדיון היה פנימי, לא לפרסום, בלי תקשורת והוא היה ענייני. מומחים לענייני בטחון וצבא מצד אחד ומומחים לענייני לימודה של תורה מצד שני. המומחים לענייני בטחון הסבירו את הצורך בחיילים והקושי שנגרם ע"י דחיית הגיוס של בני הישיבות. ולעומתם, ראשי הישיבות שהשתתפו בפגישה, והיו אלה גדולי ראשי הישיבות, הם הסבירו את חשיבות לימוד התורה ברציפות ובהתמסרות, ואת הפגיעה הקשה שיכולה להיות ללימוד התורה אם יצטרכו בני הישיבות להתגייס לצבא.
באותה פגישה השתתף גם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב. והוא אמר שהוא אינו מרוצה מצורת הדיון, כאילו יש כאן שני צדדים שעומדים זה מול זה משני צידי המתרס, וכי אין הדבר צריך להיות כך. לדעתו ראשי הישיבות צריכים להיות מעוניינים בחיזוק הצבא לא פחות משרי הממשלה, ושרי הממשלה צריכים להיות מעוניינים בחיזוק התורה בישראל לא פחות מראשי הישיבות. שתי המשימות הללו חשובות לכולם. עם-ישראל צריך תלמוד תורה וגדולי תורה שלמים, ועם ישראל צריך צבא גדול וחזק. וכולנו ביחד, האחראים על הבטחון והאחראים על לימוד התורה, צריכים לדון ביחד איך להתמודד עם שתי המשימות הללו.
באותה פגישה השתתף גם הרב יחזקאל אברמסקי, והוא שמח מאד על דברי הרב צבי יהודה הכהן קוק.
אילו היו כולם מאמצים את גישתו של הרב צבי יהודה זצ"ל, כל הויכוח הקשה והכאוב היה נעשה ענייני, האוירה העכורה היתה נעלמת והיה נמצא פתרון מוסכם איך לבנות את התורה באופן השלם ואיך לחזק את הצבא בצורה הטובה ביותר, את התורה ואת הצבא כאחד, שהרי הם משלימים זה את זה.
"אמר רבי אבא בר כהנא: אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה". אלמלא דוד שהיה עוסק בתורה, לא עשה יואב מלחמה. זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו. "ואלמלא יואב שעשה מלחמה לא עסק דוד בתורה". הווי אומר: אחד תלוי בשני, הצבא והתורה. מפני שיואב על הצבא יכול היה דוד לעסוק בתורה, ומפני שדוד עסק בתורה, יכול היה יואב לעשות מלחמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











