ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
בשו״ת מנחת אלעזר (ח״ד סימן מד) האריך להוכיח כנגד מי שאמר שאין לנסוע בימי העומר, וכתב שאין שום איסור לצאת לטיולים. והוכיח ממה שראינו שהאר״י יצא לדרך ממצרים למירון עם בנו ימים רבים לפני ל״ג בעומר כדי לגלח את שערותיו בגיל שלוש, וכן היו בני ישראל עולים לרגל לחג השבועות כבר מחג הפסח, והיו אלו הליכות של שמחה ומזל. וכתב שאין להפריך זאת, שהיה זה לפני מיתת תלמידיו של רבי עקיבא, ואילו לאחר מיתתם נאסר הטיול, שאין זו הסיבה האמיתית לאיסורים של זה הזמן, אלו בעבור שהם ימי דין ועל כן מתו התלמידים. דבריו אלו מבוססים על מה שביאר בספר פרי עץ חיים (פ״ז שער ספירת העומר), לפיו ימי העומר הם ימי דין, ולכן נפגעו תלמידי ר״ע מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, שבזמן זה דקדק עמהם הקב״ה כחוט השערה, אבל בשאר זמנים מידת הדין לא היתה פוגעת בהם (ישמח משה ל"ג בעומר), הובא זה גם בספר חזון עובדיה (יו״ט עמוד עדר).
וכן אין להקשות שרק לדבר מצוה הותר לצאת ולא לשאר מילי, שכבר כתב הרמ״א (סימן רמח ס״ד) שגם הליכה לסחורה או לראות את פני חבירו חשוב כדבר מצוה, ולכן רשאי גם מי שיוצא להתרענן.
וידועים דברי הרמב״ן (פרשת אמור) שימי העומר נחשבים כימי חול המועד, שזמנו הוא בין פסח לשבועות, ולכן חג השבועות נקרא עצרת, כמו שמיני עצרת שהוא סוף החג אחר חול המועד, וכן כתב שם גם רבינו בחיי. וממילא נוהגים בו כמה איסורים כשם שנוהגים בחול המועד.
והנה הגר״ח קניבסקי ביאר שהעולם טועה כשמשווה בין ימי העומר לימי בין המצרים, שאף שבימי בין המצרים נאסרו הרבה דברים משום אבילות, בימי העומר לא נהגו איסור רק בנישואין ותספורת. וכן כתב בשו״ת אור לציון (ח״ג עמוד קפד) שהאיסור בימי העומר הוא רק מה שהזכיר מרן (סימן תצג), דהיינו שלא לישא אשה ולא להסתפר, והיום הוסיפו לנהוג גם איסור בשמיעת נגינה, אבל כל שאר הדברים מותרים וכגון לקנות בגדים חדשים. וכן מובא במשנ״ב דרשו (סימן תצג הערה 4) שגם הגר״ח קניבסקי והגרש״ז אורבעך התירו כל זאת, ולעומתם מצאנו פוסקים שחולקים על קולא זו ומחמירים שלא לברך שהחיינו בזמן זה ולא לקנות בגדים חדשים.
ובספר ארחות רבנו (ח״ב עמוד צה) הובא בשם הסטיפלר שמותר לרחוץ בים, וכן הביא גם הגרי״ש אלישיב (קובץ הלכות), וכן בשו״ת דברי מלכיאל (ח״ג סימן יג).
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
