ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
בשו״ת מנחת אלעזר (ח״ד סימן מד) האריך להוכיח כנגד מי שאמר שאין לנסוע בימי העומר, וכתב שאין שום איסור לצאת לטיולים. והוכיח ממה שראינו שהאר״י יצא לדרך ממצרים למירון עם בנו ימים רבים לפני ל״ג בעומר כדי לגלח את שערותיו בגיל שלוש, וכן היו בני ישראל עולים לרגל לחג השבועות כבר מחג הפסח, והיו אלו הליכות של שמחה ומזל. וכתב שאין להפריך זאת, שהיה זה לפני מיתת תלמידיו של רבי עקיבא, ואילו לאחר מיתתם נאסר הטיול, שאין זו הסיבה האמיתית לאיסורים של זה הזמן, אלו בעבור שהם ימי דין ועל כן מתו התלמידים. דבריו אלו מבוססים על מה שביאר בספר פרי עץ חיים (פ״ז שער ספירת העומר), לפיו ימי העומר הם ימי דין, ולכן נפגעו תלמידי ר״ע מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, שבזמן זה דקדק עמהם הקב״ה כחוט השערה, אבל בשאר זמנים מידת הדין לא היתה פוגעת בהם (ישמח משה ל"ג בעומר), הובא זה גם בספר חזון עובדיה (יו״ט עמוד עדר).
וכן אין להקשות שרק לדבר מצוה הותר לצאת ולא לשאר מילי, שכבר כתב הרמ״א (סימן רמח ס״ד) שגם הליכה לסחורה או לראות את פני חבירו חשוב כדבר מצוה, ולכן רשאי גם מי שיוצא להתרענן.
וידועים דברי הרמב״ן (פרשת אמור) שימי העומר נחשבים כימי חול המועד, שזמנו הוא בין פסח לשבועות, ולכן חג השבועות נקרא עצרת, כמו שמיני עצרת שהוא סוף החג אחר חול המועד, וכן כתב שם גם רבינו בחיי. וממילא נוהגים בו כמה איסורים כשם שנוהגים בחול המועד.
והנה הגר״ח קניבסקי ביאר שהעולם טועה כשמשווה בין ימי העומר לימי בין המצרים, שאף שבימי בין המצרים נאסרו הרבה דברים משום אבילות, בימי העומר לא נהגו איסור רק בנישואין ותספורת. וכן כתב בשו״ת אור לציון (ח״ג עמוד קפד) שהאיסור בימי העומר הוא רק מה שהזכיר מרן (סימן תצג), דהיינו שלא לישא אשה ולא להסתפר, והיום הוסיפו לנהוג גם איסור בשמיעת נגינה, אבל כל שאר הדברים מותרים וכגון לקנות בגדים חדשים. וכן מובא במשנ״ב דרשו (סימן תצג הערה 4) שגם הגר״ח קניבסקי והגרש״ז אורבעך התירו כל זאת, ולעומתם מצאנו פוסקים שחולקים על קולא זו ומחמירים שלא לברך שהחיינו בזמן זה ולא לקנות בגדים חדשים.
ובספר ארחות רבנו (ח״ב עמוד צה) הובא בשם הסטיפלר שמותר לרחוץ בים, וכן הביא גם הגרי״ש אלישיב (קובץ הלכות), וכן בשו״ת דברי מלכיאל (ח״ג סימן יג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
