ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה ארלט בת רחל ז"ל
זה פסוק מפורש:
"רק השמר לך ושמור נפשך מאד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ד' אלוקיך בחורב" - "שלא נשכח את מעמד הר סיני, ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עיננו ולבנו שם כל הימים".
הרמב"ן כתב (רמב"ן בסה"מ ב') שכאן הודגש גם שלא לשכוח את הקולות והלפידים, וגדלו של עצם המעמד עוד לפני אשר שמענו את הדברים. גם בתפילת ר"ה אנו מדגישים: "בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת", ומכאן, שדברים אלו אינם רק "תפאורה" או סממן חיצוני, אלא חלק מהותי ממעמד נתינת התורה. והוסיף הרמב"ן במקום אחר (שמות כ' ט"ז): "'כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים'" - שיהיה הנסיון הזה בטובה... ולכן אמר הכתוב, הטיב לכם האלוקים להראותכם את כבודו... כי העמים אינם חייבים לי ככל אשר ידעתי אתכם פנים בפנים" . לנסות אתכם - בעצם המעמד , שנתראו בפני הקב"ה כביכול פנים בפנים, וכך מדגישים בתפילה: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים וגו'", ובמדרש תהילים ק"ה: "דרשו ד' ועוזו, אין עוז אלא תורה, בקשו פניו תמיד - הוא הלומד תורה בארץ ישראל", התורה היא הִתראות עם הקב"ה, ישנם מדרגות בהתקרבות אל ד', "פנים בפנים דבר ד' עמכם", וזו המעלה של העמידה בהר סיני, שגרמה לישראל שתיפסק זוהמתן, אשר עד היום הזה.
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. והשאלה מתבקשת - הרי הקב"ה חיזר ליתן את התורה לאומות העולם, והם סרבו לקבלה, ובמה מתבטא הבחירה בנו? אולם, צורת הנתינה, באור פניך , פנים בפנים דיבר ד' עמכם, הסגולה המיוחדת של העמידה לרגלי הר סיני, עצם המעמד הגדול הזה לא היה הוא שתינתן לאומות העולם, מכאן מתחילה הבחירה, מהנכונות וההסכמה והפנים בפנים, שהוא מיוחד אך ורק לסגולת עם ישראל בלבד! (ואין הכוונה שהקב"ה רצה ליתן תורה לאומות ולא לעם ישראל).
כיון שקבלתם עול תורה - כאילו לא חטאתם מימיכם, ועל כך כותב בספר הרוקח, כי יש חובת שמחה מיוחדת בעצרת מפני שהוא זמן של מחילת עוונות ע"י קבלת עול התורה, וזה בנוסף לשמחת יום טוב שבכל הרגלים. ויתכן שזה גם פירוש נוסף לדברי הגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם", משום שיש בו שמחה כפולה, שמחת הרגל שמחת התורה, ושמחה של הכפרה.
ישראל שעמדו רגליהם בהר סיני. עמידה זה לשון של יציבות וקביעות, התורה מיצבת את האדם להיות קביעא וקיימא וכך אנו אומרים בפיוט האקדמות "קביעין כן תהוו בהנהו חבורתא", דברי תורה נטועים כמסמרות, יציבים ועומדים.
ויה"ר שנזכה כולנו יחד, להיות קבועים בתורה בהנהו חבורתא, ונזכה לקבל מחדש עול תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












