ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא
ברוך ה' שהגיענו שוב ליום זה, יום ירושלים, להודות ולהלל לה' על כל מעשיו.
הדור הצעיר אינו מודע לגודל הנס שהיה בזמנו, למשמעות העמוקה של החזרה לירושלים ולכותל המערבי, לפגישה המחודשת עם השכינה שמעולם לא זזה מאחר כתלינו 1 , להתרפקות על אבני הכותל, בבכי ותחנונים. בכל העולם היהודי, עד למרחבי רוסיה ואסירי ציון, הדהד הפסוק "ותפתח ותראהו והנה נער בוכה, ותאמר מילדי העברים זה" 2 .
ירושלים היא שם של קדושה, עד כדי כך שלדעת המהרי"ל אדם צריך לשחות כשהוא מגיע בתפילה לבונה ירושלים, ודבריו מיוסדים על דברי הגמרא "עתידה ירושלים שתיקרא על שם הקב"ה" 3 . מגמרא זו אנו למדים שירושלים היא שם של קדושה 4 .
כאשר דברת
אנו אומרים בתפילה 'ותשכון בתוכה כאשר דברת' - מדוע דוקא בתפילה על ירושלים מדגישים 'כאשר דברת', מה שלא מצאנו בשאר הבקשות? והרי כל הבקשות מבוססות על דברי הנביאים? הביאור לכך הוא, כי השכינה קיימת גם בזמן הזה, שהרי קדושת ירושלים לא בטלה, ואנו מוסיפים בתפילה לבקש על הופעת השכינה בשלימותה, וכפי שכתוב בספר זכריה שירושלים תקרא עיר האמת, הר הקודש 5 , והכוונה בכך היא על בנין המקדש. על כן צריך להוסיף בתפילה "כאשר דברת", כי יש תוספת לקדושת ירושלים, לשכינה במילואה, על ידי הקמת בית המקדש.
את הפסוק "ונתתי משכני בתוככם" 6 פירש האבן עזרא: שלא יהיה פחד. כשיש הידבקות בשכינה אין מקום לפחד, לא מבחוץ ולא מבפנים, ואולי על כך מבקשים "כאשר דברת" - שהשכינה תשפיע עלינו את מידת הגבורה.
אין עבדות בירושלים
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, ששם עלו שבטים" 7 – לא מדובר כאן על עליה פיזית, אלא על עליה רוחנית. המאירי מפרש שבירושלים נתעלו השבטים, סגולת ירושלים היא סגולה רוחנית שמרוממת את האדם. התוספות 8 כתבו שאין שאנו רוצים שיהיו הרבה עבדים בירושלים אלא מיוחסים, ירושלים היא עיר של מלכות. מלכות היא סמל של חירות, הגדר של מלך הוא מי שאין על גביו אלא ה' אלוקיו. משום כך כותב התרגום יונתן 9 שביציאת מצרים, ביציאה לחירות עולם, הקב"ה נשאם באותו לילה לירושלים. השלמת החירות היא רק עם ירושלים, אין עבדות בירושלים.
ימים של עליה ועמל תורה
ברוך ה', אנו נמצאים בימים של עליה, ימים של הכנה למתן תורה וממילא גם מפגש עם השכינה, שהרי כל התורה הם שמותיו של הקב"ה. את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" 10 פירש רש"י: שתהיו עמלים בתורה. היכן רמוז בפסוק זה עמל תורה? הליכה היא התקרבות, ומבאר המהר"ל 11 שרק בהליכה אל מקום שכינה יש שכר פסיעות. למשל, כאשר אדם הולך לבית הכנסת, למקום שהשכינה שרויה בו, יש לו שכר פסיעות, וכך יש לומר כשאדם הולך לבקר חולים, שהרי שכינה למעלה מראשותיו של חולה, וכל כיוצא בזה. ועל כן פסוק זה, המדגיש את ההליכה עצמה, עוסק בעמלה של תורה, בהתעסקות עם תורה, שכל הלומד תורה - שכינה כנגדו.
כדי לזכות בתורה, לזכות לקרבת השכינה - צריך עמל. בלי עמלה של תורה - אין אמת, באים לכלל טעות. צר לנו על תופעות של אנשים שאין להם עמלה של תורה, ומתוך כך הם מטעים את הציבור לא רק בעניני השקפה, אלא גם בהלכה, וכתוצאה מכך אין להתפלא על כך שמחפשים היתרים מפוקפקים לגיורת וכהן, ומבקשים לעשות 'אפקעינהו' על כל מיני סוגיות ובעיות.
פיתקא של ירושלים
על הפסוק "וירבעם יצא מירושלים" דרשו חז"ל שיצא מפיתקא של ירושלים 12 . הנביא ישעיהו אומר "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם" 13 , למדנו מכאן שיש ספר חיים מיוחד לירושלים, וירבעם הוציא עצמו מהנקודה הזו של ירושלים. אמנם ירבעם זכה למלכות, אבל הוא הפריד את עצמו מירושלים, מהעיר המאחדת את כולם, ובסופו של דבר הגיע לכך שהחטיא את הרבים. שורש הקלקול נבע מיציאתו מירושלים. ירושלים היא שלמות אחת, סוריא היתה כיבוש יחיד מפני שלא הושלם עדיין כיבוש היבוסי, גורן ארוונה. גורן ארוונה היה חלקה קטנה בירושלים, וכשהיא חסרה היא מעכבת את כל הארץ. ירושלים היא השלמה של השייכות לכל ארץ ישראל, ומשום כך ברכת בונה ירושלים ומושיע ישראל הם יחידה אחת, כעיר שחוברה לה יחדיו. כשיצא ירבעם מירושלים הוא יצא למעשה מהארץ כולה.
בכל דור עלינו להתבונן בישועת ה'. "נתת ליראיך נס להתנוסס" 14 , להתרומם, ולקבל כוחות בצדקת דרכינו. לצערנו, יש היוצאים מפיתקא של ירושלים, מעדיפים את הפירודים ומחלישים בדעותיהם ציבור שלם, תוך אסמכתאות משונות, שאין להם כל אחיזה לא בתורה ולא במגידיה, ובודאי שלא בתורת בית המדרש הגדול הזה. יש כאלה שכנראה מתוך יאוש מנסים להכשיר מה שלא ניתן להכשיר, אולם ככל שנתגדל יותר ויותר בתורה ובאמונה נדע להקרין את תוקפה של נצח ישראל, אשר לא ישקר ולא ינחם.
להודות, לשפר את המעשים ולהתפלל
כשעושים לאדם ישועה, או כשעושים לציבור ישועה, רוצה הקב"ה שאותו אדם ואותו ציבור ישפר את מעשיו, ויעבור למסלול חיים חדש, גבוה יותר, קדוש יותר. וכשאין לנו לא מקדש ולא סנהדרין, לא נביא ולא אורים ותומים, אין לנו לשאול אלא בעצתם של החכמים, מהו המסלול החדש אותו נבור לנו. להבנת הענינים הפנימיים מסוגלים הם רק תלמידי חכמים אמיתיים. "אני ישנה ולבי ער" 15 לבי ער - אלו תלמידי החכמים, שהם לב האומה פנימיותה. אנשי הפנים מסוגלים להבנת עניני הפנים.
בתוספתא 16 מובא שברכות ההלל, השבח והתפילה מעכבות זו את זו. על כן להודאתנו יש להוסיף תפילה, שנזכה להרמת קרן ישראל ולצמיחת קרן משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.
^ 1 שמות רבה פרשה ב' ד"ה ומשה היה.
^ 2 שמות פרק ב, פסוק ו.
^ 3 בבא בתרא ע"ה ע"ב.
^ 4 אמנם להלכה לא נפסק כדעת המהרי"ל, עיין דרכי משה אורח חיים, סימן קיג, ומגן אברהם שם סק"ג.
^ 5 זכריה ח, ג: "כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ".
^ 6 ויקרא כו, יא.
^ 7 תהלים קכב, ג-ד.
^ 8 כתובות קי ע"ב ד"ה 'ואין הכל מוציאין'.
^ 9 על הפסוק בשמות ט, יד "ואשא אתכם על כנפי נשרים".
^ 10 ויקרא כו, ג.
^ 11 נתיבות עולם חלק א, נתיב העבודה, פרק ה.
^ 12 סנהדרין קב ע"א.
^ 13 ישעיה ד, ג.
^ 14 תהלים ס, ו.
^ 15 שיר השירים ה, ב.
^ 16 מנחות פרק ו, הלכה יב.
^ 2 שמות פרק ב, פסוק ו.
^ 3 בבא בתרא ע"ה ע"ב.
^ 4 אמנם להלכה לא נפסק כדעת המהרי"ל, עיין דרכי משה אורח חיים, סימן קיג, ומגן אברהם שם סק"ג.
^ 5 זכריה ח, ג: "כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ".
^ 6 ויקרא כו, יא.
^ 7 תהלים קכב, ג-ד.
^ 8 כתובות קי ע"ב ד"ה 'ואין הכל מוציאין'.
^ 9 על הפסוק בשמות ט, יד "ואשא אתכם על כנפי נשרים".
^ 10 ויקרא כו, ג.
^ 11 נתיבות עולם חלק א, נתיב העבודה, פרק ה.
^ 12 סנהדרין קב ע"א.
^ 13 ישעיה ד, ג.
^ 14 תהלים ס, ו.
^ 15 שיר השירים ה, ב.
^ 16 מנחות פרק ו, הלכה יב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
