ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא
ברוך ה' שהגיענו שוב ליום זה, יום ירושלים, להודות ולהלל לה' על כל מעשיו.
הדור הצעיר אינו מודע לגודל הנס שהיה בזמנו, למשמעות העמוקה של החזרה לירושלים ולכותל המערבי, לפגישה המחודשת עם השכינה שמעולם לא זזה מאחר כתלינו 1 , להתרפקות על אבני הכותל, בבכי ותחנונים. בכל העולם היהודי, עד למרחבי רוסיה ואסירי ציון, הדהד הפסוק "ותפתח ותראהו והנה נער בוכה, ותאמר מילדי העברים זה" 2 .
ירושלים היא שם של קדושה, עד כדי כך שלדעת המהרי"ל אדם צריך לשחות כשהוא מגיע בתפילה לבונה ירושלים, ודבריו מיוסדים על דברי הגמרא "עתידה ירושלים שתיקרא על שם הקב"ה" 3 . מגמרא זו אנו למדים שירושלים היא שם של קדושה 4 .
כאשר דברת
אנו אומרים בתפילה 'ותשכון בתוכה כאשר דברת' - מדוע דוקא בתפילה על ירושלים מדגישים 'כאשר דברת', מה שלא מצאנו בשאר הבקשות? והרי כל הבקשות מבוססות על דברי הנביאים? הביאור לכך הוא, כי השכינה קיימת גם בזמן הזה, שהרי קדושת ירושלים לא בטלה, ואנו מוסיפים בתפילה לבקש על הופעת השכינה בשלימותה, וכפי שכתוב בספר זכריה שירושלים תקרא עיר האמת, הר הקודש 5 , והכוונה בכך היא על בנין המקדש. על כן צריך להוסיף בתפילה "כאשר דברת", כי יש תוספת לקדושת ירושלים, לשכינה במילואה, על ידי הקמת בית המקדש.
את הפסוק "ונתתי משכני בתוככם" 6 פירש האבן עזרא: שלא יהיה פחד. כשיש הידבקות בשכינה אין מקום לפחד, לא מבחוץ ולא מבפנים, ואולי על כך מבקשים "כאשר דברת" - שהשכינה תשפיע עלינו את מידת הגבורה.
אין עבדות בירושלים
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, ששם עלו שבטים" 7 – לא מדובר כאן על עליה פיזית, אלא על עליה רוחנית. המאירי מפרש שבירושלים נתעלו השבטים, סגולת ירושלים היא סגולה רוחנית שמרוממת את האדם. התוספות 8 כתבו שאין שאנו רוצים שיהיו הרבה עבדים בירושלים אלא מיוחסים, ירושלים היא עיר של מלכות. מלכות היא סמל של חירות, הגדר של מלך הוא מי שאין על גביו אלא ה' אלוקיו. משום כך כותב התרגום יונתן 9 שביציאת מצרים, ביציאה לחירות עולם, הקב"ה נשאם באותו לילה לירושלים. השלמת החירות היא רק עם ירושלים, אין עבדות בירושלים.
ימים של עליה ועמל תורה
ברוך ה', אנו נמצאים בימים של עליה, ימים של הכנה למתן תורה וממילא גם מפגש עם השכינה, שהרי כל התורה הם שמותיו של הקב"ה. את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" 10 פירש רש"י: שתהיו עמלים בתורה. היכן רמוז בפסוק זה עמל תורה? הליכה היא התקרבות, ומבאר המהר"ל 11 שרק בהליכה אל מקום שכינה יש שכר פסיעות. למשל, כאשר אדם הולך לבית הכנסת, למקום שהשכינה שרויה בו, יש לו שכר פסיעות, וכך יש לומר כשאדם הולך לבקר חולים, שהרי שכינה למעלה מראשותיו של חולה, וכל כיוצא בזה. ועל כן פסוק זה, המדגיש את ההליכה עצמה, עוסק בעמלה של תורה, בהתעסקות עם תורה, שכל הלומד תורה - שכינה כנגדו.
כדי לזכות בתורה, לזכות לקרבת השכינה - צריך עמל. בלי עמלה של תורה - אין אמת, באים לכלל טעות. צר לנו על תופעות של אנשים שאין להם עמלה של תורה, ומתוך כך הם מטעים את הציבור לא רק בעניני השקפה, אלא גם בהלכה, וכתוצאה מכך אין להתפלא על כך שמחפשים היתרים מפוקפקים לגיורת וכהן, ומבקשים לעשות 'אפקעינהו' על כל מיני סוגיות ובעיות.
פיתקא של ירושלים
על הפסוק "וירבעם יצא מירושלים" דרשו חז"ל שיצא מפיתקא של ירושלים 12 . הנביא ישעיהו אומר "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם" 13 , למדנו מכאן שיש ספר חיים מיוחד לירושלים, וירבעם הוציא עצמו מהנקודה הזו של ירושלים. אמנם ירבעם זכה למלכות, אבל הוא הפריד את עצמו מירושלים, מהעיר המאחדת את כולם, ובסופו של דבר הגיע לכך שהחטיא את הרבים. שורש הקלקול נבע מיציאתו מירושלים. ירושלים היא שלמות אחת, סוריא היתה כיבוש יחיד מפני שלא הושלם עדיין כיבוש היבוסי, גורן ארוונה. גורן ארוונה היה חלקה קטנה בירושלים, וכשהיא חסרה היא מעכבת את כל הארץ. ירושלים היא השלמה של השייכות לכל ארץ ישראל, ומשום כך ברכת בונה ירושלים ומושיע ישראל הם יחידה אחת, כעיר שחוברה לה יחדיו. כשיצא ירבעם מירושלים הוא יצא למעשה מהארץ כולה.
בכל דור עלינו להתבונן בישועת ה'. "נתת ליראיך נס להתנוסס" 14 , להתרומם, ולקבל כוחות בצדקת דרכינו. לצערנו, יש היוצאים מפיתקא של ירושלים, מעדיפים את הפירודים ומחלישים בדעותיהם ציבור שלם, תוך אסמכתאות משונות, שאין להם כל אחיזה לא בתורה ולא במגידיה, ובודאי שלא בתורת בית המדרש הגדול הזה. יש כאלה שכנראה מתוך יאוש מנסים להכשיר מה שלא ניתן להכשיר, אולם ככל שנתגדל יותר ויותר בתורה ובאמונה נדע להקרין את תוקפה של נצח ישראל, אשר לא ישקר ולא ינחם.
להודות, לשפר את המעשים ולהתפלל
כשעושים לאדם ישועה, או כשעושים לציבור ישועה, רוצה הקב"ה שאותו אדם ואותו ציבור ישפר את מעשיו, ויעבור למסלול חיים חדש, גבוה יותר, קדוש יותר. וכשאין לנו לא מקדש ולא סנהדרין, לא נביא ולא אורים ותומים, אין לנו לשאול אלא בעצתם של החכמים, מהו המסלול החדש אותו נבור לנו. להבנת הענינים הפנימיים מסוגלים הם רק תלמידי חכמים אמיתיים. "אני ישנה ולבי ער" 15 לבי ער - אלו תלמידי החכמים, שהם לב האומה פנימיותה. אנשי הפנים מסוגלים להבנת עניני הפנים.
בתוספתא 16 מובא שברכות ההלל, השבח והתפילה מעכבות זו את זו. על כן להודאתנו יש להוסיף תפילה, שנזכה להרמת קרן ישראל ולצמיחת קרן משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.
^ 1 שמות רבה פרשה ב' ד"ה ומשה היה.
^ 2 שמות פרק ב, פסוק ו.
^ 3 בבא בתרא ע"ה ע"ב.
^ 4 אמנם להלכה לא נפסק כדעת המהרי"ל, עיין דרכי משה אורח חיים, סימן קיג, ומגן אברהם שם סק"ג.
^ 5 זכריה ח, ג: "כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ".
^ 6 ויקרא כו, יא.
^ 7 תהלים קכב, ג-ד.
^ 8 כתובות קי ע"ב ד"ה 'ואין הכל מוציאין'.
^ 9 על הפסוק בשמות ט, יד "ואשא אתכם על כנפי נשרים".
^ 10 ויקרא כו, ג.
^ 11 נתיבות עולם חלק א, נתיב העבודה, פרק ה.
^ 12 סנהדרין קב ע"א.
^ 13 ישעיה ד, ג.
^ 14 תהלים ס, ו.
^ 15 שיר השירים ה, ב.
^ 16 מנחות פרק ו, הלכה יב.
^ 2 שמות פרק ב, פסוק ו.
^ 3 בבא בתרא ע"ה ע"ב.
^ 4 אמנם להלכה לא נפסק כדעת המהרי"ל, עיין דרכי משה אורח חיים, סימן קיג, ומגן אברהם שם סק"ג.
^ 5 זכריה ח, ג: "כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ".
^ 6 ויקרא כו, יא.
^ 7 תהלים קכב, ג-ד.
^ 8 כתובות קי ע"ב ד"ה 'ואין הכל מוציאין'.
^ 9 על הפסוק בשמות ט, יד "ואשא אתכם על כנפי נשרים".
^ 10 ויקרא כו, ג.
^ 11 נתיבות עולם חלק א, נתיב העבודה, פרק ה.
^ 12 סנהדרין קב ע"א.
^ 13 ישעיה ד, ג.
^ 14 תהלים ס, ו.
^ 15 שיר השירים ה, ב.
^ 16 מנחות פרק ו, הלכה יב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









