ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מצות עשה לשבות ממלאכה בחג השבועות, שנאמר: "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש" (ויקרא כ"ג כ"א).
מצוה לספר
ליל חג השבועות, בחדר אוצר הספרים מתכנסים בחורי הישיבה ומטובי ירושלים ויקיריה. מרן הרב קוק זצ"ל מסב בראש השולחן הארוך, והוא קורא בפניהם בקול ערב מספר המצוות לרמב"ם, ומבאר כל מצוה להסתעפויותיה, מיישב הסתירות ומיישר ההדורים. בשעה מאוחרת מוזגים יין ליושבים, והמזמרים פוצחים בזמירות חג נלהבות, עד שר' שלמה זלמן אביו של הרב קם ממקומו, אוחז בידו של הרב והם פוצחים בריקוד שמחה סוער יחד עם כל הנוכחים. הריקוד אינו נמשך זמן רב, ולאחר זמן קצר הרב חוזר לשיעורו. לקראת בוקר הרב סוגר את הספר, ומברך בחיוך לבבי את הקהל שיזכו כולם בשנה הבאה להמשיך ללמוד בספר המצוות במקום בו פסקו השנה.
תפילת שחרית הייתה מתנהלת באווירה מיוחדת במיוחד. לעליית כהן קראו לרב לעלות והוא החל באמירת 'אקדמות' בהתרגשות מיוחדת. וכפי שסיפר תלמידו הגדול הגאון ר' יעקב משה חרל"פ על אופן היכרותו עם הרב: "ירדתי ליפו במצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בחג השבועות התפללתי בבית הכנסת 'שערי תורה', בן עשרים ואחד הייתי אז. והנה שמעתי כיצד הרב, שהיה רבה של יפו בתקופה ההיא, אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובבכיה - נזדעזעתי עד יסוד נפשי, ומאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם".
בתום התפילה הלך הרב לביתו, שם דרש מענייני דיומא, ואז בליווי ציבור גדול צעד אל עבר הכותל המערבי. רבים הצטרפו אל הרב בהליכתו, עד שבהגיעם אל שערי העיר העתיקה כבר הייתה זו תהלוכה רבתי, ובראותם מרחוק את אבני הכותל המערבי פצחו כולם יחדיו בשירת "יבנה המקדש".
* * *
בסעודת ליל חג השבועות ישבו חסידים רבים סביב שולחנו של הצדיק ר' שלמה ליב מלינטשנא, וציפו לשמוע ממנו דברי תורה בענייני דיומא. אולם הרבי ישב ושתק, עד שאחד מזקני החסידים אזר אומץ וביקש מהצדיק שיגיד להם דברי תורה הקשורים למתן תורה ולקדושת היום.
הרבי התנער מהרהוריו ואמר כי 'היהודי הקדוש' נהג לומר כי "דרך ארץ קדמה לתורה", וזה לא דרך ארץ לדרוש בתורה אם רק מחר מקבלים אותה. המשיך הרבי ואמר: "אם כך אז מה צריך לעשות בליל שבועות? צריך להתכונן לקבל את התורה באימה וברטט!" ואז התחיל הרבי לרעוד כולו, תוך שהוא ממלמל - "באימה וברטט... באימה וברטט..." ולא נרגע עד שנאלצו לקחתו למיטה לנוח ולהרגע.
מצוה להורות
חג השבועות הינו ביום החמישים לעומר. בזמן שבית דין קבעו את החודש על פי ראיית הלבנה החג היה יכול לחול בין ה' לסיוון לז' בו, אולם בדורנו שהלוח הינו קבוע מראש חג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
מאחרים קצת את תפילת ליל החג על מנת שימי ספירת העומר יהיו מלאים לחלוטין מפני שנאמר בהם: "שבע שבתות תמימות".
נוהגים להשאר בליל החג ערים כל הלילה ולעסוק בדברי תורה, ומביאים האחרונים את הטעם מפני שבני ישראל ישנו בליל נתינת התורה והקב"ה נאלץ להעירם, ועל ידי לימודינו בלילה אנו מתקנים זאת. ואמר על כך האר"י ז"ל כי מי שלומד כל הלילה ולא ישן כלל, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק.
נוהגים לקשט את הבתים בירק זכר למתן תורה, שאז הר סיני קושט כולו בירק. ונהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב ויש בדבר טעמים רבים.
מובא בדרשות הר"ן ובשל"ה הקדוש כי בחג השבועות נידונים על לימוד התורה, לכן ראוי לכל אחד להתפלל שיזכה בשנה הקרובה ללמוד תורה לשמה ולזכות בכתר תורה.<
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
