ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מגילת רות
לא לפספס את הרגע
מדוע מעשה זה קורה דווקא בגורן, ומדוע המגילה חוזרת ומדגישה שהוא קורה בגורן? ניתן להסביר שזו המציאות החקלאית של אותם ימים. כל ימי הקציר בשדה אי אפשר היה ליזום מהלכים כאלו, ורק בהגיע זמן הגורן עלה בדעתה של נעמי שאפשר למצוא הזדמנות פז שבה בועז נמצא לבדו, וליבו פנוי למחשבות על בניית בית.
אולם נראה שיש משהו עמוק נוסף באמירה של נעמי לרות ללכת אל הגורן. בפרק ב' במגילה המפגש בין בועז לרות נעשה בשדה. זהו מפגש אוהד, מכבד, שמעצים את רות, והוא נמשך לאורך ימים רבים. המגילה חוזרת פעמים רבות על המילה "שדה", גם כאשר אין צורך בכך. המפגש נותן לרות מענה חומרי של חיטים ושעורים לקיים אותה ואת נעמי. אולם הוא אינו מביא אותה לתכלית חייה. השדה הוא מקום העבודה והעמל, אבל אינו התכלית. הגורן היא המקום שבו מקבלים את פירות העמל בשדה. המקום שבו החיטה באה לידי גמר וחייבת בתרומה.
כאשר נעמי משכנעת את רות ללכת אל הגורן, היא רומזת לה שהגיע זמנה לקבל את פרי עמלה. לעבור מלוקטת בשדה לבונה בית. רות יכולה לפחד ולא להעז לקטוף את פרי עמלה. לא להביא לגמר את הקשר הראשוני שנוצר ביד ה' בינה ובין בועז, "ויקר מקרה חלקת השדה לבועז". לפספס את הרגע. נעמי, מהרגע הראשון, עוד מימי הקציר, רואה בקשר את יד ה', המעניק את חסדו לרות על חסדיה שלה: "ברוך הוא לה', אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים". לכן נעמי דוחפת את רות להשלים את הקשר, לרדת אל הגורן ולהביא לידי גמר את הקשר שנוצר בהסתר.
החיבור בין מגילת רות לחג מתן תורה גם הוא רומז לכך. יציאת מצרים היא הגאולה החומרית, היציאה אל השדה. קבלת התורה היא הגורן. גמר התבואה, גמר התהליך. מקובל לומר שגם החגים של דור התקומה סודרו מאת ה' בסדר הזה: חג העצמאות הוא התחלת התהליך, יום ירושלים הוא ההליכה אל הגורן.
אולי יש בדברים הללו לרמז על עוד עניין. שלושה קניינים קנו אבותינו בארץ. אברהם ויעקב קנו שדה: "ויקם השדה והמערה אשר בו" (בראשית כג, כ) אצל אברהם בחברון, "ויקן את חלקת השדה" (שם לג, יט) אצל יעקב בשכם. דוד קונה גורן: "ויקן דוד את הגורן" (שמואל ב כד, כד), ובה ייבנה המקדש. ארץ ישראל היא השדה אשר בירכו ה', בה אנו עמלים, זורעים וקוצרים. בית המקדש הוא הגורן. הוא התכלית של כל המעשה: השראת שכינה בארץ.
מדוע לא מגיעים לגמר הפרי של עמלנו?
בשיבת ציון מגלות בבל, העם מתעכב בבניין המקדש. יש לו סיבות טובות מדוע לא לבנות: קשיים כלכליים, ביטחוניים ומדיניים, ומעל הכול מצב רוחני ירוד. מפליא לראות את דברי הנביא חגי אל העם בזמן הזה. חגי מפנה אותם להתבונן במצבם הכלכלי. יש לו ביקורת על כך שהם לא הבינו שהדבר מרמז מידה כנגד מידה על חטאם, שלא בנו את בית המקדש. "שימו לבבכם על דרככם, זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין לשובעה" (חגי א, ו). אינכם באים אל הגורן, אינכם מביאים את העלייה מבבל אל תכליתה - השראת שכינה בארץ, לכן גם העמל שלכם בשדה אינו מביא תוצאות, אינו מביא פירות אל הגורן. וזה גם הסימן שהוא נותן להם למה שיקרה מרגע הנחת אבן הפינה: עד עכשיו זרעתם ערמת עשרים וקיבלתם רק עשרה, ציפיתם לחמישים פורה וקיבלתם רק עשרים; ואילו עתה, "למן היום אשר יוסד היכל ה' שימו לבבכם... מן היום הזה אברך" (חגי ב, טו-כ).
בזהירות אומר (כמובן איני מתיימר לדעת את דרכי ה', אך בהחלט להתבונן בהן ולהעלות מחשבות), שגם בימינו עדיין לא העזנו לבוא אל הגורן. לכן, למרות ההתקדמות הגדולה בכל שנה ושנה, עדיין איננו זוכים לקבל את מלוא הפרי והתוצאה של מעשינו. הניצחון הנפלא במלחמת ששת הימים היה אמור להוביל לתוצאה של "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". גם בימינו, השמדת צמרת חמאס, חיזבאללה והנהגת איראן הייתה אמורה ליצור כניעה, אך לא. אנו נלחמים שוב ושוב. מתקדמים, מתעצמים, אבל לא מגיעים לגמר הפרי של עמלנו.
כאשר הקב"ה, בדרך של נס בתוך המקרה, הוביל אותנו במלחמת ששת הימים אל הגורן, אנחנו פחדנו לבוא אליה. פחדנו להעז ולרדת לגורן, לבקש להביא את הקשר בינינו לידי השלמה. לעמוד מול הקב"ה, ליזום ולהציע לו "ופרשת כנפך על אמתך", על ידי התעוררות שלנו לבניין המקדש. לכן גם בעולם החומרי איננו מצליחים להביא את המלחמות לידי סיום. ההגעה אל הגורן חייבת להיות מתוך ענווה וידיעה שאולי נקבל תשובה שלילית. שאולי לא נזכה להשראת שכינה. אך אם נישאר ספונים בביתנו, בוודאי לא נזכה.
בתפילה שנזכה לקיים את דברי ישעיהו (פרק ב), "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים... כי מציון תצא תורה", ואז גם "לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה".
מתוך העיתון 'בשבע'
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות "ותאמר רות אלכה נא השדה ואלקטה בשיבלים"
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות (חלק ה')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
