ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
אל הגרש"ז אוירבך זצ"ל נכנס יהודי ובפיו שאלה: הפקידו בידיו סכומי כסף רבים לזמן ממושך, וכעת הוא זקוק בדחיפות לכסף, ולכן הוא שואל האם מותר לו ללוות מהכסף המופקד ולהשתמש בו לצרכיו. הרב ענה לו שאסור להשתמש בכסף שהופקד בידיו ללא רשות הבעלים. היהודי קיבל את התשובה וחזר לביתו. כעבור יום צלצל הטלפון בביתו של היהודי, מעבר לקו נאמר לו כי מדברים מביתו של ר' שלמה זלמן שביקש למסור כי מצא עבורו כסף להלוואה וכי הוא מוזמן לסור בהקדם לבוא ולקחתו.
*
כשעמד ר' יוסף דב סולובייצי'יק זצ"ל לצאת לביתו לאחר תפילת ערבית ראה כי בקצה בית המדרש יושב אורח 'בעל צורה'. הוא ניגש לאורח והזמינו לביתו. במהלך שיחתם התברר כי האורח הינו יהודי תלמיד חכם 'משולח' של אחת הישיבות, העובר ממקום למקום לאסוף כסף עבור אחזקתה. בתום הסעודה פנה הרב אל האורח וביקש ממנו הלוואה של חמש פרוטות. בשמחה רבה הוציא האורח את המטבע מכיסו ונתן לרב. למחרת בבוקר הרב הוציא את המטבע מכיסו ואמר לאורח כי הוא מחזיר לו את ההלוואה אותה לקח אמש. האורח לקח את המטבע כשהבעת תימהון על פניו, ושאל את הרב מדוע לקח ממנו הלוואה זו אם בפועל החזיר לו את אותה המטבע מיד למחרת. הרב ענה לו שהיות ושמע כי הוא מזה שנים רבות אוסף כספים עבור ישיבתו, הרי הוא משער כי איש אינו מבקש ממנו הלוואות, "ואם כך", חייך הרב, "הבנתי כי אינך זוכה לקיים מצוה זו של הלוואה, ולכן ביקשתי ממך הלוואה וכשנתת לי את המטבע אזי קיימת מצוה זו".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
27 - מצות עשה לשבות ממלאכה בחג השבועות
28 - מצוות עשה להלוות לעניי ישראל
29 - מצות עשה לאהוב את הגר
טען עוד
*
בלב נחמץ שמע ה'חתם סופר' את סיפורו הקשה של היהודי העני שבא לפניו. אם בכל פעם ששמע סיפור כזה ליבו היה נחמץ, הרי שהפעם צערו גדל שבעתיים מפני שלא הייתה בידו פרוטה לעזור לעני, וזה מכבר חזר מביקור בבתי עשירי העיר במטרה להתרימם לצדקה אחרת, וללכת שוב אליהם לא היה נראה פיתרון היות והתרימם כבר מספר פעמים באותם ימים. בצר לו הלך אל עבר ביתו של אחד מגדולי העשירים שהיה ידוע כקמצן מושבע. העשיר ששמע כי בדלת ביתו עומד רב העיר, הזדרז לקבל את פניו. ה'חתם סופר' עמד על מפתן הדלת והחל להרצות בפני העשיר על צרותיו של העני. בעל הבית הזמין את הרב להיכנס פנימה אל תוך ביתו המוסק והמחומם, שכן הקור היה גדול והעשיר היה לבוש בחולצה דקה בלבד. הרב לא התייחס לבקשת העשיר להיכנס והמשיך לדבר באריכות רבה, בעוד העשיר רועד כולו מקור. לאחר זמן ממושך, ולאחר הפצרות חוזרות ונשנות מפיו של העשיר להיכנס, אמר לו ה'חתם סופר' כך: "במצות הלוואה כתוב 'אם כסף תלוה את עמי את העני עימך ', ולכאורה שלושת המילים האחרונות מיותרות, אלא שרצתה התורה שאדם ירגיש את צערו של העני ואז ממילא ירגיש צורך לעזור לו ולסייע בידו ככל יכולתו". נעץ הרב מבט ארוך בעשיר והמשיך: "אתה שהתרגלת לחיות בעושר בבית חמים ונעים קצת שכחת את סבלם של העניים, לכן דיברתי איתך פה בחוץ על מנת שתרגיש כיצד העניים מרגישים כל הזמן". העשיר, שהדברים חדרו לליבו הפך מאז לנדיב לב.
מצוה להורות
זה לשון בעל ספר החינוך: "זאת המצוה של הלואה היא יותר חזקה ומחוייבת ממצות נתינת הצדקה, שמי שנתגלה ונודע דחקו בין בני אדם וגילה פניו לשאול מהן אין דחקו כמי שעדיין לא בא לאותה בושה וירא מהכנס בה, ואם יהיה לו מעט סעד של הלואה, במה שירווח מעט אולי לא יצטרך לבא לשאלה לעולם, וכשירחמנו האל בריוח ישלם לנשיו ויחיה בנותר. ועל כן הזהירתנו תורתנו השלימה על זה לסעוד המך בהלואה טרם יצטרך לבוא אל השאלה".
דרך זו של נתינת צדקה הינה משובחת ביותר היות והיא עוזרת לאדם להימנע ממצבים של נזקקות לצדקה ממש.
כיום ניתן לקיים מצוה זו בהידור על ידי הלוואות לגמחי"ם שמלווים כספים לאנשים.
אין חובה על האדם להלוות כסף לאדם שאינו אמין וכי ישנו חשש גדול שלא יחזיר את הכסף.
היות ואדם שאינו מחזיר הלוואה עובר על איסור גזל, לכן תיקנו חכמים שלא ילווה אדם לחברו אלא בפני
שני עדים, או שיכתבו את דבר ההלוואה בשטר אותו יחזיק המלווה, או שייתן הלווה משכון למלווה שיהיה אצלו עד שיחזיר לו את כספו, ודברים אלו יעזרו ללווה שלא ישכח להחזיר. אולם אם מדובר בסכום קטן מאוד והם אינם רוצים לנקוט באחת מהדרכים הללו, אזי הפתרון הוא שהמלווה יחליט בדעתו באופן מוחלט כי אם הלווה ישכח להחזיר את הכסף הרי כסף זה נתון לו במתנה גמורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
