ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- תולדותיהם של צדיקים
הרב ר' אריה, שהגיע ל'מרכז' מישיבת 'היישוב החדש' שנים אחדות לפני מלחמת ששת הימים, זכה כשאר תלמידי הישיבה של אותן השנים לגדול תחת השפעתו הכבירה של ראש הישיבה מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, וגיסו הרב ר' שלום נתן רענן זצוק"ל. הר"מים בגמרא שהעמידו את תלמידי הישיבה על הרגליים באותן השנים היו הרב ר' מרדכי פרום זצ"ל, חתנו של הרב רענן, שנפטר בקיצור ימים, והרב ר' אברהם (ר' אברום) שפירא זצ"ל, שברבות השנים נהיה ראש הישיבה הדומיננטי, ולימים נתמנה להיות הרב הראשי, כידוע. מבחינה זו היה ר' אריה, ראשית כול, תוצר קלאסי של ישיבת מרכז הרב. לבני גילי היה ר' אריה מוכר בעיקר כראש מכון 'הלכה ברורה', ששכן אז, ושוכן עד היום, בקומת המרתף של בניין הישיבה.
אף שבשנות לימודיי ר' אריה לא היה ר"מ בישיבה, דמותו הנמרצת והתקיפה הייתה נוכחת באווירה הכללית שהייתה בישיבה. כל תלמיד, אילו רק רצה בכך, יכול היה לגשת אליו, לשאול ולברר, והיה נענה בשמחה. ההתנהגות בצניעות ובמאור פנים כלפינו, לצד האמירות הברורות והחתוכות בעניינים ציבוריים שעלו פה ושם בדבריו, היו מקור להשראה ולמודל כיצד תלמיד חכם בוגר הישיבה צריך להיראות.
כשעלה שמו של ר' אריה כמועמד למשרת רבה של ירושלים, ההתנגדות אליו הייתה בעיקר מצד העסקונה החרדית הליטאית, ולא מצד גדולי תלמידי החכמים, שרבים מהם הכירוהו באופן אישי כתלמיד חכם, למדן מובהק. כאשר נזקק היה יוצא ובא אצל גדולי האדמו"רים בירושלים כאישיות רצויה, וראשי הישיבות הליטאים הכירו אותו כחברם של תלמידי חכמים רבים שלמדו עימו בצעירותו בישיבת 'היישוב החדש'. מבחינה זו, ר' אריה לא חשב שתפקיד הרבנות מחייב ריענון, ושרב עיר צריך להיות בעל ראש שיווקי ולהעביר את מסריו לציבור בעזרת הרשתות החברתיות המקוונות. הוא ידע והבין היטב שכיסא הרבנות שעליו הוא עומד לשבת הוא כיסא שאך שנים לא רבות לפניו ישבו עליו הרבנים הגאונים שהכיר: הרב בצלאל ז'ולטי, שמפיו שמע שיעורים כבחור בישיבה, והרב יצחק קוליץ.
קודם כול, תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה
בימים אלו, שבהם עולה מדי פעם בפעם הציפייה לראות רבנים "שלנו" מכהנים במשרות רבניות, כדאי לשים לב היטב מה עומד מאחורי ציפייה זו: האם רב "ציוני" רואה את עצמו כממשיך שושלת הרבנות? או אפילו יותר מזה, האם הוא מחויב לקודים רבניים כלשהם שנהגו לפיהם הרבנים הקודמים לו באותה המשרה?
מי שיעשה עבודת חקר על אודות רבני המושבות והערים בארץ בעשרות השנים הראשונות שלאחר קום המדינה, יגלה כי מרביתם של הרבנים היו אוהדים מאוד את הרעיון הציוני, ראו במדינה ובמוסדותיה ערך נעלה, והם וגם בני משפחותיהם נשאו בעול ההתיישבות והשירות בצבא, כשותפים מלאים. במקומות רבים הרבנים כיהנו במשרותיהם במקומות עזובים מאוד מחיי תורה, ונאלצו להתמודד לא אחת עם עוינות רבה מצד הממסד העירוני החילוני, שנשלט על ידי מפלגות השלטון, מפא"י ולאחר מכן המערך, ומפלגת העבודה בגלגוליה השונים. אף על פי כן, מעולם לא עלה בדעתם שתפקידם כרב צריך להיות שונה באופיו מתפקיד הרב המסורתי, כפי שהכירוהו אצל הרבנים בדורות שקדמו להם.
רבה של ירושלים, ר' אריה, היה קודם כול תלמיד חכם הנטוע בעולמה של הלכה, שקוע במשך רוב שעות יומו, מצעירותו ועד זקנה ושיבה בהוויות דאביי ורבא, כפי שרב בעיר חשובה צריך להיות. ועל אחת כמה וכמה בפארן של ערי ישראל, ירושלים. עוד כבחור צעיר בישיבה היה הגאון ר' אריה ידוע כאחד מטובי הלמדנים בבית מדרשה של ישיבת מרכז הרב, ובשנים שבהן היה ר"מ בישיבה, נודע בשיעוריו הבהירים ובכוח החידוש שניחן בו. בכל סוגיה וסוגיה שלימד היה לו מה לומר. וכאשר הועלתה מועמדותו של ר' אריה למשרת רבה של העיר, "כישלונם" הגדול של העסקנים החרדיים היה בעיקר בכך שלא הצליחו להעמיד מול מועמדותו תלמיד חכם גדול בשיעור קומה כשלו.
נכון הדבר שמידת הגדלות בתורה היא לא קנה המידה היחידי להצלחה של רב במשרת רבנות. לא פחות מכך, הרב צריך להיות שותף אמיתי עם כלל הציבור, על פלגיו השונים בעיר, כפי שהצהיר ר' אריה עם היבחרו להיות רבה של ירושלים. אך כל זאת לא יכול, ואסור שיבוא, על חשבון דרישת הסף הבסיסית של הרב. עובדה ידועה נוספת היא שגם אישיות תורנית גדולה וראויה מאוד, הראויה למשרה רבנית רמה, יכולה להיות "מחוסלת" על ידי העסקנות המקומית הקטנה, ובד בבד צריך גם לדעת "לעשות פוליטיקה", ומידה זו של "אחיו אני ברמאות" גם אותה למדנו מפיהם של חכמים. אך ראש לכול, צריך להעמיד תלמידי חכמים הראויים לשמם, הראויים למעמדם, שמידת מעורבותם עם הבריות אינה מעבירה אותם על דעתם. מי ייתן לנו תלמידי חכמים רבים כר' אריה לשעתו ולדורו.
הכותב הוא רב בעיר אריאל וחוקר בבית המדרש של 'מרכז תורה ומדינה'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
