ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסנת בת יפה
פנה בעל התניא לאשתו וביקש ממנה את הסכמתה לעניין. הסכימה האישה, בתנאי שיבטיח לה לחזור לביתו כעבור שנה וחצי . נתנה האישה לעל התניא סכום כסף שחסכה, והוא קנה לעצמו סוס ועגלה.
לעומתו, אחיו לא ביקש את הסכמת אשתו, ויצא לדרך בלי רשותה. במהלך הדרך, נפל הסוס ומת. "הרי זה בשביל שנסעת בלי רשות", אמר בעל התניא לאחיו, "רמזו לך משמיים, שאין לך ללכת בדרך זו. על כן חזור לביתך, ואני אוסיף ללכת, וכל מה שאקבל אחלק עימך". כך נפרדו, ורבי שניאור זלמן הלך לדרכו ברגל.
סיפור זה, המהווה כעין הקדמה לדרך בה הצטרף בעל התניא לתנועת החסידות, מהווה אולי גם תמרור מסוים לנתיב הייחודי אותו סלל בעל התניא בדרכה של תנועת החסידות הכללית.
בדרך כלל, דרכם של התורות החסידיות להיאמר כרעיונות עמוקים ומפוזרים. לעיתים, רעיונות אלו סובבים סביב פרשיות השבוע והמועדים, אך אין הם כתובים בספר שיטתי ומסודר. פעמים רבות, גדולי החסידות כלל לא כתבו ספרים, אלא תלמידיהם באו והעלו על הכתב את שיחותיהם ודרשותיהם.
לעומת זאת, בעל התניא בא ויצר ספר שיטתי ומסודר, המתווה דרך עלייה בהירה ומוגדרת, שבה מטפס האדם בעבודת ה'. בדרך זו, בכוחו של האדם לברר גשמיות מרוחניות, ולדעת מתי העניין הוא חלק מעבודת ה' וכדומה.
אופייני לדרכו זו היא נטילת הרשות מאשתו בטרם יצא להתעלות בעבודת ה'. בסדר העולם הרגיל, לאדם יש אישה וילדים, משפחה, והוא אחראי להיות עימם ולדאוג לצורכיהם. רבי שניאור זלמן לא פורץ כאן את סדר העולם הרגיל, מתוך תשוקה אדירה לקרבת ה'. להיפך - הוא מקבל את הסכמת אשתו, המבטאת את המציאות הטבעית הרגילה והמסודרת, והיא אף מעניקה לו כסף ומספקת לו את הכלים המעשיים הדרושים לו לצמיחתו ברוחניות.
בכך הולך בעל התניא בעקבות משה רבינו בפרשתינו. לאחר המעמד הנבואי הגדול בסנה, בו קיבל משה רבינו את המשימה ללכת לגאול את ישראל, היינו מצפים שמשה ירוץ מיד למצריים. אך משה שב ליתר חותנו... ומקבל את הסכמתו להליכה למצריים. נוטל את אשתו וילדיו, ועימם פוסע אל המשימה. אמנם בהמשך מתברר, שעליו לשלוח את אשתו וילדיו חזרה ליתרו, אך היציאה לדרך הייתה מתוך המציאות הנורמלית.
לעומת בעל התניא, אחיו קופץ אל הדרך מתוך שבירת הכלים, והם אכן נשברים – הסוס מת, ועליו לשוב למקומו. יחד עם זאת, בעל התניא רואה חובה לעצמו, לחלק את אשר יקל עם אחיו. וכך נהג בספר התניא, כשחילק עם עם ישראל את דרכו המסודרת בעבודת ה'.
כל ימיו, עבד בעל התניא לפגוש את ה' בתוך המציאות. ולעת פטירתו, בזמן בו מגיע האדם לנקודת הסיכום של חייו, שאל רבי שניאור זלמן את נכדו – מה אתה רואה?
נכדו שתק או שתיאר את מראה עיניו. לעומתו, בעל התניא אמר – "אני איני רואה עוד אלא את כוח הפועל בנפעל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
