ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
אותו יהודי ישב באחד הקרונות בלי לשלם, ולפתע הגיח הכרטיסן מאחוריו וביקש ממנו את הכרטיס שלו. הצביע היהודי לכיוון הקרונות הקדמיים, כאילו שם מקדימה יושב האדם שקנה כרטיס גם בשבילו. הכרטיסן בלע את ה'לוקש', והמשיך קדימה מתוך מחשבה שבהמשך יפגוש את האיש שברשותו הכרטיס. לאחר מספר קרונות, שכח הכרטיסן מהעניין, והיהודי הגיע אל הרבי שלו בשלום.
בחצר הרבי סיפר היהודי לחברו את המאורע, והחבר החליט לנסות את ה'טריק' בדרך חזרה. החבר ישב ברכבת בלי לשלם, וכשהגיע הכרטיסן, הצביע לכיוון קדמת הרכבת. הכרטיסן המשיך כמה קרונות, אך שם לב שאין שום כרטיס בהמשך, וחזר אל החבר בדרישה להראות לו את הכרטיס. התברר שאין כרטיס, והחבר היה חייב לשלם קנס כספי גבוה בבושת פנים.
בבית, סיפר החבר ליהודי את אשר קרה, ואמר: "למה אצלך זה הצליח ואצלי לא"?
אמר לו היהודי: "פשוט מאוד! כשאני הצבעתי קדימה, זה היה בכיוון 'אל הרבי', לכן הייתה לי סייעתא דשמיא. אבל אתה הצבעת לכיוון ההפוך – 'מהרבי לצד השני', התרחקת מהרבי, לכן נכשלת...".
צחוק, צחוק.... אבל אולי אפשר ללמוד מבדיחה זו, נקודה בעבודת ה' הקשורה לפרשתנו.
בפרשתנו אומר משה ליתרו משפט מפתח: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'... לכה איתנו והיטבנו לך, כי ה' דבר טוב על ישראל".
בעומק הבקשה מיתרו וההבטחות המעשיות אליו, מסתתר משפט יסודי: "ה' דבר טוב על ישראל".
זה משפט משנה תודעה. יש אנשים שחיים בתודעה שהעולם רע או אפילו חושבים שמהלכים גדולים של עם ישראל מתנהלים, חלילה, על ידי השטן או כוחות הרוע. מולם עומד משה ומעיד – ה' דבר טוב על ישראל. ה' מנהל את המהלכים בעולם כדי לעשות טוב לעם ישראל.
כשנמשיך ונתבונן בפרשה נגלה דבר מדהים. מיד אחרי הפרשייה שבה משה מדבר עם יתרו, מתחילה סדרה ארוכה של חטאים ותלונות של עם ישראל – חטא הנסיעה מהר סיני כתינוק הבורח מבית הספר, חטא המתאוננים, חטא המתאווים, (לשון הרע של מרים), חטא המרגלים, חטא המעפילים, חטא קורח וכו'.
למעשה – מול האמירה של משה שה' דבר טוב על ישראל ואנו נכנסים מיד לארץ ישראל, עומדת סדרת חטאים הנובעים מתלונות ומחיפוש הרע בעולם, וחטאים אלה הם שדוחים את הכניסה לארץ.
ואומר בעל התולדות יצחק במקום, שבין פרשיית יתרו לפרשיות החטאים מבדיל סימון מיוחד של שני אותיות נון הפוכות ללמד את הניגוד הזה – "הפיכת הנונין, לומר שהעולם הפוך, שיתרו שהוא מהאומות העולם נתגייר ונעשה יהודי כשר, וכל כך עד שישראל בקשו ממנו שילך עמהם, וישראל בני אברהם יצחק ויעקב מתאוננים רע באזני ה', ומתאווים תאווה בוכים ואומרים מי יאכילנו בשר...".
ואפשר להעמיק בנקודה זו עוד. אמת, שה' דיבר טוב על ישראל, אך לעיתים איננו רואים טוב זה באופן נגלה. לעיתים עם ישראל הולך לגלות קשה ומרה, ואף על פי שגם זה לטובתם של ישראל במהלכים ארוכים, מכל מקום באופן נגלה זה נראה כרע.
וכאן עומק אמירתו של משה. מלמד משה שאמנם בתקופה שאנו גולים ומתרחקים מארץ ישראל , (במשל שבסיפור שבו פתחנו – נוסעים 'מהרבי') אז בעיניים נגלות יש כאן רע. אבל כאשר "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' לנו", כלומר שמגיע הזמן שבו ה' מקבץ את עם ישראל ואנו נוסעים לארץ ישראל, (בסיפור – נוסעים 'אל הרבי') אז גם נראה בעיניים בצורה גלויה ש"ה' דיבר טוב על ישראל".
ויהי רצון שתחזינה עינינו בטוב זה במהרה, בשובך לציון ברחמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
