ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בניו של האדמו"ר לא הגיעו למעלת אביהם, ועדת חסידיו המיותמת חיפשה אחר מנהיג חדש. יום אחד הגיע אחד מבני האדמו"ר זצ"ל לביתו של אחד מגדולי ישראל, ובשורה בפיו:
"אבי התגלה אלי בחלום, והורה לי להיות ממשיך דרכו, ולהנהיג את עדת חסידיו".
נענה ואמר לו אותו גדול: "אכן, חלום יפה, אך כדי שתהפוך לאדמו"ר, צריך שאביך יתגלה לחסידים ולא אליך...".
ובכן, בדיחה עממית זו, מספרת לנו את סיפורם של אנשים רבים, השואפים בסתר ליבם להיות מנהיגים. אותם אנשים חושבים שההנהגה נופלת לאדם מהשמיים או בירושה, והם מתרעמים בליבם – 'מדוע פלוני הפך למנהיג ואני לא?' הם בטוחים שמנהיג פלוני זכה בכך ב'פוקס' מכוח ירושה או מכוח חלום כלשהוא.
כזה היה קרח. הוא חותר תחת הנהגתם של משה ואהרון, וקובל על כך שהם נטלו גדולה לעצמם, ומתריס: "מדוע תתנשאו על קהל ה'"?
אם נתבונן יותר לעומק, נגלה שזו הסיבה שקרח חלק בעיקר על בחירתו של אהרון. הרי בחירתו של משה היא ברורה ומובנת, הוא מביא לעם ישראל דברים שאף אחד אחר מלבדו לא יכול להביא, הוא זה שה' התגלה אליו במעמד הר סיני ונתן תורה לישראל, הוא זה שהנהיג את עם ישראל בצאתם ממצריים, ובשליחות ה' חולל את עשרת המכות וקריעת ים סוף.
אבל על אהרון אפשר לטעון, שהוא זכה ב'פוקס', מכוח היותו אחיו של משה. הוא פשוט היה שם לידו, וזכה מן ההפקר בירושה השמנה של הכהונה הגדולה.
לכן המאבק העיקרי הוא מול אהרון, ומבחנו של קרח נערך בהתמודדות על משרת הכהן הגדול דרך הקטרת הקטורת. משה עצמו מציין שהוויכוח הגדול הוא על אהרון: "ובקשתם גם כהונה... ואהרון מה הוא כי תלינו עליו".
אך האמת היא כמו בבדיחה שבה פתחנו, שהנהגה מגיעה לאדם כשלציבור מתגלה שהמיועד להנהגה ראוי לה בזכות ולא בחסד. אהרון זכה להיות בחיר ה' מתוך זכויותיו הגדולות, ודווקא בגלל שהוא לא רדף אחרי ההנהגה, הוא נשלח אליה כמשימה ולא כשררה.
אהרון היה נביא ה' עוד במצריים, וכשמשה נשלח על ידי ה' להושיע את ישראל, הוא חושש שמא אהרון יקנא בו, ומפציר בה': "שלח נא ביד תשלח", ומפרש רש"י: "שלח נא ביד מי שאתה רגיל לשלוח והוא אהרון" (רש"י שמות ד, יג).
אך ה' מבשר למשה, שאהרון רק ישמח בשליחותו של משה ובעלייתו לגדולה, "וראך ושמח בליבו", ודווקא מתוך כך זכה אהרון לכהונה גדולה ולעדי החושן הנתון על הלב.
יותר מזה. ירושת אבות ומשרה מכובדת לא מבטיחה את אהדת העם. וכך גם אדם היושב במשרת המנהיג המכובדת אינו בהכרח אדם שאנשים מכבדים אותו בליבם. אך אהרון זכה לאהדה גדולה בעם, מפני שדאג לכל אדם ואדם בעם ומסר נפשו למען הציבור, כפי שנאמר בפטירתו: "ויבכו את אהרון שלושים יום כל בית ישראל", ומפרש רש"י: "האנשים והנשים, לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו" (במדבר כ, כט).
וכך אומר רבי שמעון: שלשה כתרים הם - כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן" (אבות פ"ד). בכתר כהונה זכו אהרון ובניו, בכתר מלכות זכו דוד ובניו, בכתר תורה יכול כל יהודי לזכות, וכתר שם טוב עולה על כולן, כי זה התוכן שכל אחד מאיתנו ממלא בחייו. זה לא בא בירושה ולא ב'פוקס', זה התוכן הטוב והחיובי שכולנו יכולים למלא בו את חיינו, וסופו להקרין לסובבים אותנו.
שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
