ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- צבא
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
ציוויים רבים נאמרו עם היציאה לקרב (דברים כג): "כי תצא מחנה על אויביך"; מצוות התורה היא "ונשמרת מכל דבר רע", שהוא דיבור רע וניבול הפה; יציאת בעלי קרי מהמחנה עד שייטהרו וכיסוי ההפרשות כשאדם מתפנה, וכל זה "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך". ומכאן נובעת המסקנה: "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך". אנו למדים שנורמות הצניעות הנדרשות במרחב המקודש של המחנה הצבאי גבוהות בהרבה מאלו שבחיי החול האזרחיים. יתרה מכך, השראת השכינה במחנה והסיוע האלוקי לניצחון במלחמה תלויים בזה.
על כך מוסיף הרמב"ן (פס' י) שני נימוקים. בראשון הוא מסביר ששהייה במחנה צבאי או במלחמה מזמנת אווירה מחוספסת שמזמינה פריצה של גבולות: "הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי... לא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה... ועל כן הזהיר בו הכתוב...". ומסיק: "יוסיף לאו במחנה, שנישמר בו מכל אלו העבירות, שלא תסתלק השכינה מישראל...". ההחמרה של הגבולות מאזנת את הנטייה הזאת ומסייעת לשמור על קדושת המחנה. וייתכן שזהו גם הסוד לתופעה שעמדו עליה במחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל והתקשו להסביר אותה, כיצד דווקא בני הישיבות נכשלים הרבה פחות בהתנהגות פסולה כלפי אוכלוסייה אזרחית עוינת בזמן פעילות מבצעית ביהודה ובשומרון, וזאת למרות עמדותיהם הימניות המוצקות. השמירה היתרה על קדושת המחנה שומרת על עדינות הנפש ומטפחת את האישיות המיוחדת של הלוחם בן התורה, "עדינו העצני" (עי' מועד קטן טז, ב).
הנימוק השני של הרמב"ן נוגע בזכות הקיום שלנו בארץ: "שלא יגברו עלינו האויבים אם נעשה כמעשים הגורמים להם שיגלו מפנינו...". הקב"ה הוציא את עמי כנען מהארץ בגלל ההתנהגות המופקרת שלהם בענייני עריות. לעם ישראל ישנה זכות להתקיים בארץ רק אם הוא שומר על נורמות מוסריות גבוהות בתחום זה. ואם לא, נשמט השטיח מתחת לרגלינו (ויקרא כ, כא-כד). ייתכן שזהו המקור למתאם הגבוה שבין התמיכה בשירות מעורב לבין העמדה המערערת על זכותנו לריבונות בארץ מכוח התנ"ך.
לשמור על גבולות מוצקים בסביבה מאתגרת
בדברי חז"ל, בשולחן ערוך ובנושאי כליו לא נכתב שכל מפגש בין גברים לנשים אסור כשלעצמו. השולחן ערוך (אבן העזר כא, א) רק מציב הנחיה כללית, שאינה מנוסחת בלשון מחייבת ש"צריך אדם להתרחק מהנשים מאוד מאוד", וייתכן שאין הכוונה למידת המרחק אלא לעוצמת הצורך להתרחק. במובן זה אין הבדל מהותי בין מציאות החיים בצבא לבין האזרחות. ההלכה מציבה גבולות. מותר להיות בכל מקום שבו הגבולות יכולים להישמר ונשמרים, ואסור להיות בכל מקום שבו הם נפרצים. הגבולות שההלכה דורשת מוגדרים היטב בכל הנוגע לאיסור 'ייחוד' (שם סי' כב). בדברים האחרים ההנחיות הן כלליות יותר (שם, סי' כא): איסור על קרבה חברתית יתרה ועל התנהגות שיש בה 'חיזור', 'קלות ראש'; איסור לראות איברים מסוימים כשהם חשופים או מובלטים בתנועות הגוף (שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשע); איסור על מגע גופני. לגבולות אלה אין הגדרות הלכתיות חד־משמעיות, והיישום שלהם מושפע מאוד מן ההקשר (פתחי תשובה ס"ק ג על פי הריטב"א). הדבר מקשה מאוד על כל מי שמבקש לשמור על גבולות מוצקים בסביבה מאתגרת במיוחד.
דוגמה לכך נמצאת בשו"ת משפטי עוזיאל (ח"ד, חושן משפט סי' ו). הוא מתיר שם התכנסות של גברים ונשים לעיסוק בנושאים ציבוריים באווירה רצינית. אבל אז הוא מסייג את דבריו כשהוא מביא את דברי הגמרא (סוכה נא, ב) שאוסרת את העירוב בין המינים, ומוסיף: "לא נאמר זה אלא בכנסייה המונית גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למיעוטא דפרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה ויצר הרע שולט בהם; אבל בכנסייה של נבחרים לא נאמר דבר כזה...". עירוב בין המינים כאשר יש ביניהם מי שאינם שומרים על הגבולות הראויים או כאשר האווירה היא קלילה - אסור.
דוגמה נוספת להבחנה בין הקשרים שונים נמצאת בפסיקתו של בעל 'אגרות משה' (אבן העזר ח"ב סי' יד), בדיון על נסיעה בתחבורה ציבורית צפופה שבה לא ניתן להימנע מנגיעה ודחיפה. הוא מכריע כי אין איסור בנגיעה בלתי מכוונת, שאינה "דרך תאווה וחיבה", אם האדם יכול להסיח את דעתו ממנה. עם זאת הוא מסייג שאם הדבר מוביל לתוצאות בעייתיות יותר, הנסיעה אסורה אפילו לצורך הגעה לעבודה. באופן דומה, ההלכה מתירה לרופא לבצע את מלאכתו הרפואית משום שהוא "טרוד בעבודתו" (ש"ך יורה דעה קצה, כ). מכאן אנו רואים שפעולה מסוימת עשויה להיות מותרת בהקשר מסוים, לפחות בתנאים של צורך ונחיצות, אך אסורה לחלוטין כאשר ההקשר משתנה.
כל מי שמכיר את מציאות החיים הצבאית מבין שבהקשר זה נדרשים גבולות מחמירים בהרבה מאשר במציאות החיים האזרחית, וזאת מעיקר הדין ולא כהידור במצוות. השירות המשותף מפגיש חיילים הנוהגים לפי נורמות שונות של צניעות. בתנאי צפיפות נפגעת הפרטיות ונוצר מגע גופני. תנאי הלחץ של האימונים או הפעילות המבצעית מבקשים להם פורקן. זמני השיעמום והבטלה יוצרים שיחות אינטימיות ומעודדים קלות ראש המלווה בניבולי פה. משך השירות והחוויות המשותפות יוצרים קרבה נפשית גדולה. הזמן הארוך, כשהוא מלווה בלחץ חברתי, שוחק את כוח העמידה של החייל. מציאות זו, לצד הגיל הצעיר והריחוק הממושך מהבית, מייצרים את ההקשר המורכב ביותר למפגש בין המינים. במצב כזה הסיכון לנפילה, החל מהרהורים אסורים ועד לעבירות חמורות ביותר, הופך לכמעט ודאי.
דילמות של פיקוח נפש
דיון זה משקף את המצב הנדרש לכתחילה, אילו היכולת לעצב את המציאות בצבא הייתה בידינו. אולם כאן עולה הטענה שכל זמן שאין בידינו לשנות את המצב, אסור לפגוע בצה"ל, ואנו חייבים לשרת גם תוך כדי עירוב המינים, מפני שבהימנעות מכך יש משום "פיקוח נפש". יש מי שירצה להיתמך בדברי מרן הרב קוק (משפט כהן סי' קמג), שלשם הצלת כלל ישראל מותרים אפילו איסורי עריות חמורים ביותר, והמקור לכך הוא אסתר שהלכה לאחשוורוש, למרות שלפי מסורת חז"ל הייתה אשת איש, ויעל שפיתתה את סיסרא. אולם אין דברים אלה אמורים אלא במקרה מיוחד במינו, שבו קיומו של עם ישראל עומד על כפות המאזניים. כל מצב אחר של פיקוח נפש, ואפילו של רבים, אינו מתיר לחצות קווים אדומים אלו.
כידוע, איסורי עריות גמורים הם ב"ייהרג ואל יעבור" (שולחן ערוך יורה דעה קנז, א). לדעת הרמ"א, בכלל זה גם איסורי תורה אחרים הכרוכים בעריות, אם כי יש החולקים עליו (שו"ת רדב"ז ח"ד סי' ב, ועוד).
ולאור זה עלינו לשאול: מה צריך לעשות חייל בעת לחימה, אם הציבו חיילת בנמ"ר או במבנה שבהם הוא שוהה? האם עליו לנטוש את העמדה, גם במחיר של סכנת חיים? שאלה דומה נדונה בשו"ת אגרות משה (אבן העזר ח"א סי' נו). תשובתו היא שמה שנאסר מפני שהוא גורם להרהורים אסורים אינו בכלל "ייהרג ואל יעבור". רוב דיני ההרחקה האחרים לא נאסרו מן התורה, ולכן מי שסומך על עצמו שלא ייכשל באיסורי תורה גמורים כתוצאה מן הסיטואציה הזאת, אינו רשאי לסכן חיים כדי לשמור על עצמו. גם כאשר מדובר באיסור 'ייחוד', שבהבנה הפשוטה ישנם תנאים שבהם הוא מן התורה, ניתן להסתמך על מה שכתבו פוסקים בדורנו להיתר (עי' שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' מ פרק א). עם זאת, לא כל השתתפות בשמירה או בפעילות מבצעית היא פיקוח נפש ממשי, ולזה אין היתר.
יתרה מכך, במקרים רבים מצבים אסורים מעין אלה בפעילות מבצעית לא נובעים מן התנאים האובייקטיביים אלא משום שהמערכת הצבאית לא מביאה בחשבון את ההלכה. שמעתי מגורם בכיר בבית המדרש של הרבנות הצבאית שמסיבה זו אין מקום להקל באופן גורף במקרים מעין אלו. ולא זו בלבד שלא מושקע מאמץ למנוע מצבים אסורים, אלא לפעמים צירוף של חיילת לכוח הלוחם נעשה מתוך אג'נדה של קידום השוויון. יש שיראו בכך "העברה על דת", שיש למסור עליה את הנפש גם כאשר הכופה הוא יהודי (אגרות ראי"ה ח"א סי' רלז), אף שניתן להבחין בין המקרים.
על כן יש לשקול בזהירות ובאחריות מתי נכון "לעמוד על הרגליים האחוריות" גם בניגוד למשמעת המבצעית, מתוך הבנה שבלי זה המערכת לא "תתיישר", ומתי נכון להימנע מסיכון החיים.
נתפלל ונקווה שמפקדי הצבא יתעשתו בהקדם ולא יעמידו את חיילינו בפני דילמות בלתי אפשריות כאלה.
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








