ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ואף שאיסורי עריות חלים בכל מקום, מצאה התורה מקום להוסיף ולהזהיר עליהם תוך הדגשת איסור הדיבור וההרהור במחנה הצבא.
כמה טעמים נאמרו לציווי מיוחד זה, וכולם דברי אלקים חיים. רש"י מפרש, שדווקא החיילים זקוקים ליותר סייעתא דשמייא, שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, ועל כן עליהם מוטל להזהר יותר מכל דבר רע. והרמב"ן פרש, שידועים מנהגי המחנות שפרוצים בכל האיסורים. כפי הנראה החיילים שנמצאים בלחץ נפשי של אימונים קשים וסכנות, רוצים להשתחרר מהלחץ, והדרך הקלה לכך, על ידי קלות ראש, ניבול פה ועיסוק בענייני עריות. לבד מזאת, כשהאדם נמצא עם משפחתו, הוא פחות פתוח לענייני עריות, ושהוא פורש לצבא, כל הסדרים הרגילים נפרצים והחשש לפריצת הגדרים גובר. בנוסף לכך, יש חיילים שמרוב עיסוקם בדבר הגדול, שהוא קיום האומה והגנתה, מזלזלים בדברים הקטנים, כמו שמירת הפה והמחשבה מהרהורי עבירה, ועל כן באה התורה לומר לנו כי מחנה ישראל צריך להיות קדוש, ודווקא בזכות קדושתו ננצח במלחמות. וגם אחר המלחמה צריכים להמשיך ולבנות את המשפחה, ואם החיילים יפגעו בצניעותם וקדושתם בצבא, יפגע הדבר במשפחות ישראל.
נמצא אם כן שהכלל הוא שבצבא צריך להזהר במיוחד מאיסורי עריות, ניבול פה, והרהורי עבירה. על פי זה ברור כי ישנו איסור גמור מהתורה להקים בצה"ל יחידות מעורבות של בנים ובנות, וכן אסור לחייל להשתתף בפעילות צבאית אינטנסיבית עם בנות.
יש להדגיש כי אין בדברים אלו איסור לבנות לשרת כלוחמות, שהרי בתנאים מסוימים אמרו חכמים שגם בנות משרתות בצבא, כגון בזמן מלחמה כשיש הכרח לאומי לכך, האיסור הוא כאשר ישנה פגיעה בצניעות.
ואין לשאול, מדוע אם כן איננו אוסרים לאדם לעבוד בחנות או בנק או כל מקום שאליו נכנסים גברים ונשים. שכן למדנו כי בצבא צריכים להזהר בכל ענייני הצניעות יותר מאשר בחיים האזרחיים. בנוסף לכך אין להשוות את הקשר האינטנסיבי ביחידות צבאיות לקשר שנוצר בחיים האזרחיים. בנוסף לכך, עצם העובדה שהאדם חוזר בכל ערב לביתו, למשפחתו, מגנה במידה רבה מפני יצר הרע. עוד הבדל צריך לציין, שגיל השירות הצבאי הוא צעיר יותר והבחורים והבחורות רווקים, ועל כן צריך להרבות יותר בסייגים של צניעות. בנוסף לכך, אדם המרגיש שמקום עבודתו או לימודיו באונברסיטה גורמים לו להרהורי עבירה, צריך לעזוב את מקום עבודתו או לימודיו, כדי לשמור על קדושתו ועל שלמות משפחתו שכבר זכה להקים או שעומד בעז"ה להקים. ואילו בצבא אין רשות לחייל לעזוב את יחידתו. עוד צריך לציין, כי בעקבות חינוך מתירני קלוקל נפרצו סייגים רבים בקרב חלק מהבנות המשרתות בצה"ל, והתנהגותן כיום רעה בהרבה מהתנהגותן של החיילות בעבר.
ואם יבוא אדם ויטען, כי הרבנים צריכים לחנך את תלמידיהם כך שידעו להתמודד עם יצרם. נענה לו כי השואל שאלה כזו מוכיח כי לא הבין את אחד מן היסודות החשובים שבתורה. התורה אינה דואגת ליחידים הצדיקים אלא לחברה כולה, ובכללה גם לאלו שנוטים להתפתות בקלות אחרי יצרם. וגם מי שהוא צדיק רוב ימיו, עלול יום אחד להכשל, ואותו כשלון עלול לפגוע באופן אנוש במשפחתו, וכבר אמרו חכמים שאין אפוטרופוס לעריות. לפיכך אין מקום להתייחס כלל לטענות צדקניות מסוג זה.
מתוך מגמה זו, אסור לנו להסכים כי רק יחידות מסוימות של ישיבות ההסדר יהיו קדושות, ושאר המחנה יהיה לא קדוש ויראו בו ערוות דבר. מפני שיש לנו אחריות כלפי כל אחד ואחד מישראל. ולכן עלינו לתבוע כי בכל היחידות שבצבא ההגנה לישראל אפשר יהיה לשרת על פי ההלכה, ולבנות הרוצות לשרת ביחידות קרביות יוקמו מסגרות מיוחדות.
לדאבונינו, בימים בהם צה"ל אינו מצליח להעניק בטחון לתושבי ישראל, עסוק הרמטכ"ל בקילקול מחנה ישראל. בימים בהם היה ראוי שיתבייש על אוזלת היד, הוא מעיז להשתבח בכך שהוא מוביל מהלך המנוגד להדרכתה של תורת ישראל.
ככל שיהיו יותר חיילים שיעמדו על זכותם וחובתם לשרת בכל יחידה ויחידה בצה"ל על פי כללי ההלכה בלא פשרות, ויהיו מוכנים להלחם על כך במסירות, ויסרבו להשתתף בפעילות מעורבת עד נכונות להכנס לכלא, ועם זאת יסרבו לעזוב את היחידה שבה רצו לשרת, כך מהר יותר יתוקנו הקילקולים בצה"ל, ונזכה מהר יותר שה' יתהלך בקרב מחנינו להצילנו ולתת אויבינו לפנינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
