ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פעם באו אלי לדין תורה שני אנשים שהיו בעבר ידידי נפש שנים רבות ואף הקימו יחדיו מפעל משותף. והנה לפתע פרץ סכסוך ביניהם אשר התפתח לשנאה עמוקה, עד שהגיעו לכך שאחד דרך נשק כלפי חברו. גם בני המשפחות נסחפו לסכסוך וכמה שנים לא דיברו אלו עם אלו.
ועתה תבע האחד את חברו על הנזקים שעשה לו לדעתו. הקשבתי לטענות וניסתי להבין מה ארע, כיצד התחיל הסכסוך. כל אחד שטח את טענותיו. הראשון אומר: מדוע החלפת את המנעול של המפעל ולא נתת לי להיכנס. השני משיב: המנעול הקודם נשבר ולא רציתי שהפועל יכנס בעצמו למפעל בלא השגחה, לכן התקנתי מנעול חדש, ובכלל לא התכוונתי נגדך. כך כל אחד טוען, וחברו מסביר, ומתברר אט-אט לשני הצדדים שהיה פה לא יותר מאי-הבנה. כל אחד פירש את מעשיו של השני באופן בלתי נכון, ובשל טעות הם רבו כל השנים הללו וכעסו זה על זה. לנגד עיני, בתוך זמן הדיון, התפוגגה כל חומת הכעס והשנאה זה על זה, והם לא ידעו את נפשם מרוב תימהון על מה שקרה להם. השנאה הסתלקה והם חזרו להיות ידידים.
מתברר שיכולה להיות מריבה של שָנים, בטעות, בשל אי-הבנה. ובכן, מה יש לעשות על-מנת למנוע מריבה שכזו? כמובן, יש להידבר, לברר, לא לדון את השני לכף חובה מבלי לברר איתו מדוע הוא מתנהג בצורה שנראית לך פוגעת. הוי דן את חברך לכף זכות, גם במה שהוא נוהג כלפיך. נסה "להכנס לראש" שלו, וחשוב, הכיצד הוא מתנהג כך, הרי אין התנהגותו נראית לי הגיונית, אלא כנראה שהחבר מסתכל אחרת, ויש לברר איתו את הענין בצורה עניינית. קרוב לודאי שהוא יסביר את עצמו שאין כוונתו לפגוע כפי שאתה חשבת.
לפעמים לאישה נדמה ששכנתה לא אמרה לה שלום בכוונה, והיא כועסת, ומשיבה מידה כנגד מידה, וכך מתפתחת מתיחות. יתכן שהשכנה כלל לא התעלמה מחברתה, אלא באותו יום "קמה על צד שמאל", היא היתה עסוקה בעצמה. היא לא הבחינה כלל בחברתה, שכן נפשה היתה טרודה ובלתי שלווה.
בכל פעם שנדמה שהשני פוגע בכך שלא בצדק, יש לברר איתו מדוע הוא עשה את אשר עשה, לדבר זה עם זה. אם לא נוח לאדם לעשות זאת בעצמו יכול הוא להיעזר באדם שלישי. רק אל יפרש את מעשה השני לחובה קודם שבירר היטב שאכן זו היתה כוונתו.
כך היא מדתו והנהגתו של אהרון הכהן אשר היה מטיל שלום בין אדם לחברו על-ידי שהיה מגלה לצדדים הניצים כי באמת בטעות יסוד מריבתם ושבעצם כל אחד מהשניים כלל איננו מעונין במריבה, אלא בסתם כל אחד תולה את קולר האשמה בשני. חכמינו הדריכו אותנו: "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
בית המקדש חרב מפני שנאת חנם, ותיקון החטא בתשובת המשקל שהיא אהבת חנם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











