ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פעם באו אלי לדין תורה שני אנשים שהיו בעבר ידידי נפש שנים רבות ואף הקימו יחדיו מפעל משותף. והנה לפתע פרץ סכסוך ביניהם אשר התפתח לשנאה עמוקה, עד שהגיעו לכך שאחד דרך נשק כלפי חברו. גם בני המשפחות נסחפו לסכסוך וכמה שנים לא דיברו אלו עם אלו.
ועתה תבע האחד את חברו על הנזקים שעשה לו לדעתו. הקשבתי לטענות וניסתי להבין מה ארע, כיצד התחיל הסכסוך. כל אחד שטח את טענותיו. הראשון אומר: מדוע החלפת את המנעול של המפעל ולא נתת לי להיכנס. השני משיב: המנעול הקודם נשבר ולא רציתי שהפועל יכנס בעצמו למפעל בלא השגחה, לכן התקנתי מנעול חדש, ובכלל לא התכוונתי נגדך. כך כל אחד טוען, וחברו מסביר, ומתברר אט-אט לשני הצדדים שהיה פה לא יותר מאי-הבנה. כל אחד פירש את מעשיו של השני באופן בלתי נכון, ובשל טעות הם רבו כל השנים הללו וכעסו זה על זה. לנגד עיני, בתוך זמן הדיון, התפוגגה כל חומת הכעס והשנאה זה על זה, והם לא ידעו את נפשם מרוב תימהון על מה שקרה להם. השנאה הסתלקה והם חזרו להיות ידידים.
מתברר שיכולה להיות מריבה של שָנים, בטעות, בשל אי-הבנה. ובכן, מה יש לעשות על-מנת למנוע מריבה שכזו? כמובן, יש להידבר, לברר, לא לדון את השני לכף חובה מבלי לברר איתו מדוע הוא מתנהג בצורה שנראית לך פוגעת. הוי דן את חברך לכף זכות, גם במה שהוא נוהג כלפיך. נסה "להכנס לראש" שלו, וחשוב, הכיצד הוא מתנהג כך, הרי אין התנהגותו נראית לי הגיונית, אלא כנראה שהחבר מסתכל אחרת, ויש לברר איתו את הענין בצורה עניינית. קרוב לודאי שהוא יסביר את עצמו שאין כוונתו לפגוע כפי שאתה חשבת.
לפעמים לאישה נדמה ששכנתה לא אמרה לה שלום בכוונה, והיא כועסת, ומשיבה מידה כנגד מידה, וכך מתפתחת מתיחות. יתכן שהשכנה כלל לא התעלמה מחברתה, אלא באותו יום "קמה על צד שמאל", היא היתה עסוקה בעצמה. היא לא הבחינה כלל בחברתה, שכן נפשה היתה טרודה ובלתי שלווה.
בכל פעם שנדמה שהשני פוגע בכך שלא בצדק, יש לברר איתו מדוע הוא עשה את אשר עשה, לדבר זה עם זה. אם לא נוח לאדם לעשות זאת בעצמו יכול הוא להיעזר באדם שלישי. רק אל יפרש את מעשה השני לחובה קודם שבירר היטב שאכן זו היתה כוונתו.
כך היא מדתו והנהגתו של אהרון הכהן אשר היה מטיל שלום בין אדם לחברו על-ידי שהיה מגלה לצדדים הניצים כי באמת בטעות יסוד מריבתם ושבעצם כל אחד מהשניים כלל איננו מעונין במריבה, אלא בסתם כל אחד תולה את קולר האשמה בשני. חכמינו הדריכו אותנו: "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
בית המקדש חרב מפני שנאת חנם, ותיקון החטא בתשובת המשקל שהיא אהבת חנם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
