ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
פעם באו אלי לדין תורה שני אנשים שהיו בעבר ידידי נפש שנים רבות ואף הקימו יחדיו מפעל משותף. והנה לפתע פרץ סכסוך ביניהם אשר התפתח לשנאה עמוקה, עד שהגיעו לכך שאחד דרך נשק כלפי חברו. גם בני המשפחות נסחפו לסכסוך וכמה שנים לא דיברו אלו עם אלו.
ועתה תבע האחד את חברו על הנזקים שעשה לו לדעתו. הקשבתי לטענות וניסתי להבין מה ארע, כיצד התחיל הסכסוך. כל אחד שטח את טענותיו. הראשון אומר: מדוע החלפת את המנעול של המפעל ולא נתת לי להיכנס. השני משיב: המנעול הקודם נשבר ולא רציתי שהפועל יכנס בעצמו למפעל בלא השגחה, לכן התקנתי מנעול חדש, ובכלל לא התכוונתי נגדך. כך כל אחד טוען, וחברו מסביר, ומתברר אט-אט לשני הצדדים שהיה פה לא יותר מאי-הבנה. כל אחד פירש את מעשיו של השני באופן בלתי נכון, ובשל טעות הם רבו כל השנים הללו וכעסו זה על זה. לנגד עיני, בתוך זמן הדיון, התפוגגה כל חומת הכעס והשנאה זה על זה, והם לא ידעו את נפשם מרוב תימהון על מה שקרה להם. השנאה הסתלקה והם חזרו להיות ידידים.
מתברר שיכולה להיות מריבה של שָנים, בטעות, בשל אי-הבנה. ובכן, מה יש לעשות על-מנת למנוע מריבה שכזו? כמובן, יש להידבר, לברר, לא לדון את השני לכף חובה מבלי לברר איתו מדוע הוא מתנהג בצורה שנראית לך פוגעת. הוי דן את חברך לכף זכות, גם במה שהוא נוהג כלפיך. נסה "להכנס לראש" שלו, וחשוב, הכיצד הוא מתנהג כך, הרי אין התנהגותו נראית לי הגיונית, אלא כנראה שהחבר מסתכל אחרת, ויש לברר איתו את הענין בצורה עניינית. קרוב לודאי שהוא יסביר את עצמו שאין כוונתו לפגוע כפי שאתה חשבת.
לפעמים לאישה נדמה ששכנתה לא אמרה לה שלום בכוונה, והיא כועסת, ומשיבה מידה כנגד מידה, וכך מתפתחת מתיחות. יתכן שהשכנה כלל לא התעלמה מחברתה, אלא באותו יום "קמה על צד שמאל", היא היתה עסוקה בעצמה. היא לא הבחינה כלל בחברתה, שכן נפשה היתה טרודה ובלתי שלווה.
בכל פעם שנדמה שהשני פוגע בכך שלא בצדק, יש לברר איתו מדוע הוא עשה את אשר עשה, לדבר זה עם זה. אם לא נוח לאדם לעשות זאת בעצמו יכול הוא להיעזר באדם שלישי. רק אל יפרש את מעשה השני לחובה קודם שבירר היטב שאכן זו היתה כוונתו.
כך היא מדתו והנהגתו של אהרון הכהן אשר היה מטיל שלום בין אדם לחברו על-ידי שהיה מגלה לצדדים הניצים כי באמת בטעות יסוד מריבתם ושבעצם כל אחד מהשניים כלל איננו מעונין במריבה, אלא בסתם כל אחד תולה את קולר האשמה בשני. חכמינו הדריכו אותנו: "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
בית המקדש חרב מפני שנאת חנם, ותיקון החטא בתשובת המשקל שהיא אהבת חנם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
