ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לכתחילה ישנה חובת בדיקה בסוגי ירקות הנגועים בכמות המוגדרת "מיעוט המצוי"1. יש אומרים שמיעוט המצוי הוא עשירית2, וי"א שהכוונה שהירק נגוע תדיר וזה טבעו3.
ב. ירקות (שמוחזקים ב"מיעוט המצוי") שנתבשלו בלא שנבדקו, מותרים באכילה בדיעבד (שו"ע יו"ד סי' פד, ט), אם אמנם אי-אפשר לבודקם אחר הבישול4.
ג. ירקות המוחזקים כוודאי נגועים בתולעים - אסורים אפילו בדיעבד, ויש מי שהתירם באכילה אם ניקה, והתולעים לא ניכרים לעין ללא חיפוש מדוקדק 5.
^ 1.
שו"ע יו"ד (סי' פד, ח).^ 2.
הבנת הפוסקים בדברי ה"משכנות יעקב" (יו"ד סי' טז-יז).^ 3.
שו"ת "שבט הלוי" (ח"ד סי' פא, ח"ה סי' פה). וראה באריכות במאמר הרב י' פרידמן בתוך: "התורה והארץ" (כרך ב' עמ' 419). ויש לברר את המצב בתחום זה לגבי כל גידול וגידול בכל מקום ובכל ארץ.^ 4.
בספר "בדיקת המזון כהלכה" (עמ' 182) התיר הרב שלמה זלמן אויערבאך לקנות אוכל שיש בו ירקות הנגועים ב"מיעוט המצוי", אם המזון בושל באקראי, ונראה דהוא הדין במתארח אצל אחר. וב"אגרות משה" (יו"ד סי' לה) דן בשאלה, אם מותר לקנות סלט-כרוב חי, מכיוון שחזקה שהחקלאים מרססים את הכרוב, ועקב הריסוס הוא נחשב בארה"ב לנקי מתולעים. ועם זאת סיים שבעל נפש יחמיר.^ 5.
הרב ז. ויטמן, רבה של "תנובה", במאמר שפירסם ב"אמונת עתך" (גליון 37) טען להכשירם (וכ"ש ירקות הנגועים רק ב"מיעוט המצוי") לרמת כשרות רגילה (לא "מהדרין"), ובנה התירו לפי ההנחות: א. בכהאי גוונא, שהאיסור לא ניכר לעין להדיא, נקרא תערובת ובטל בששים.
ב. בחרקים מאוסים כהאי גוונא, לא שייך דין בריה שאינה בטלה. עיין שם בגיליון 38 בתגובת הרבנים האוסרים.שו"ע יו"ד (סי' פד, ח).^ 2.
הבנת הפוסקים בדברי ה"משכנות יעקב" (יו"ד סי' טז-יז).^ 3.
שו"ת "שבט הלוי" (ח"ד סי' פא, ח"ה סי' פה). וראה באריכות במאמר הרב י' פרידמן בתוך: "התורה והארץ" (כרך ב' עמ' 419). ויש לברר את המצב בתחום זה לגבי כל גידול וגידול בכל מקום ובכל ארץ.^ 4.
בספר "בדיקת המזון כהלכה" (עמ' 182) התיר הרב שלמה זלמן אויערבאך לקנות אוכל שיש בו ירקות הנגועים ב"מיעוט המצוי", אם המזון בושל באקראי, ונראה דהוא הדין במתארח אצל אחר. וב"אגרות משה" (יו"ד סי' לה) דן בשאלה, אם מותר לקנות סלט-כרוב חי, מכיוון שחזקה שהחקלאים מרססים את הכרוב, ועקב הריסוס הוא נחשב בארה"ב לנקי מתולעים. ועם זאת סיים שבעל נפש יחמיר.^ 5.
הרב ז. ויטמן, רבה של "תנובה", במאמר שפירסם ב"אמונת עתך" (גליון 37) טען להכשירם (וכ"ש ירקות הנגועים רק ב"מיעוט המצוי") לרמת כשרות רגילה (לא "מהדרין"), ובנה התירו לפי ההנחות: א. בכהאי גוונא, שהאיסור לא ניכר לעין להדיא, נקרא תערובת ובטל בששים.
שו"ת "במראה הבזק" (608)
מתוך העלון חמדת ימים
604 - איפור פיגמנטי שאינו נמחק במשך זמן מרובה - אם נחשב ככתובת קעקע
605 - אכילת ירקות עלים ללא בדיקה
606 - סעודת שבע ברכות וברית מילה משותפת בשבת
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
